מעשה ביהודי אחד שנולד כאן לפני 2013 שנים, בשם ישוע. הוא התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה וסיפר לציבור את האמת. הוא דיבר על הכהנים שהפכו את בית המקדש לבית עסק, והוא סיפר על הרעב, והעוני, ועל המחסור, ומן הצד השני הוא דיבר על האחווה, ועל השלום. הוא הלחיץ את הסביבה עד כדי כך, שיום אחד הוא נצלב. האנושות לא מוכנה שיאתגרו את אמונותיה, והיא נוקמת. בעת שגסס, אמר: "סלח להם אבי על חטאיהם, הם אינם מבינים את מעשיהם...". וכך נפח את נשמתו.
כן, נכון. הישראלי צודק. כן, נכון, הפלשתיני צודק. כן, נכון, הרב צודק בכך ששניהם צודקים. כן, נכון, גם ישוע צודק בכך שכולם צודקים רק בגלל שהם לא מבינים את פשר מעשיהם, וחוטאים מתוך כוונה טובה.
כן, נכון. גם היום כולם צודקים ואף אחד לא עשה כלום על-מנת למנוע את המלחמה הבאה. מלחצת הצודקים הבאה כבר כאן. השאלה היא רק מי מאיתנו לא יזכה לראות את סופה.