חצי גמר גביע המדינה הוא ללא ספק אחד האירועים הססגוניים והמהנים של הכדורגל הישראלי. ככזה וכאוהד מושבע של אחת הקבוצות אשר השתתפו במעמד, הלכתי לאצטדיון רמת גן על-מנת לחזות בשני המשחקים.
באיזשהו שלב התמלא היציע אשר ישבתי בו באוהדים וכאן התחלתי במאבק כנגד עשן הסיגריות המיתמר מכל עבר. אני מוצא את עצמי עולה ויורד בין השורות, העשן זז ימינה ואני זז שמאלה, העשן זז שמאלה ואני ימינה. כיוון הרוח אשר מוצג לנו תמיד בתחזית מזג האוויר, נראה לי רלוונטי ברגעים האלו יותר מתמיד.
והנה, בדיוק מועלית לה בימים אלו הצעת חוק אשר נועדה לאסור את העישון במגרשי הכדורגל. לטעמי, הצעה מבורכת אשר תיטיב גם עם המעשנים אשר יחסכו להם כמה סיגריות ויוסיפו להם בריאות, וגם ל"סובלים" אשר לא יצטרכו להרגיש חנוקים מעשן הסיגריות האופף אותם.
דרכי עישון יצירתיות
באופן כללי, אני חושב שהמדינה צריכה להתערב בחופש הפרט באופן מידתי, אך בכל הנוגע לעישון ומניעתו, יש צורך להגן על המעשנים הפאסיביים.
ובכל זאת, יטענו המעשנים כי באצטדיון הכדורגל ישנם דברים נוספים אשר אינם תורמים לבריאותנו כגון: נקניקיות, קוקה קולה העתירה בסוכר, גרעינים שחורים בעלי ערך קלורי לא מבוטל ועוד. יש צדק בכך, אך אלו מוצרים שנצרכים באופן אינדיבידואלי וההחלטה האם לקנות אותם או לא היא בידינו ואינה משפיעה על-אף אחד אחר.
המטרה היא לא להרחיק את ציבור המעשנים מהמגרשים ועל כן צריך לבדוק האם יש דרכים יצירתיות שבהן עדיין מי שירצה לעשן, יוכל לעשות זאת. לדוגמה: לאפשר לאנשים לצאת בזמן המשחק מחוץ לתחומי האצטדיון ולחזור אליו בתום העישון.
איך יצליחו לאכוף את החוק, זו שאלה מעניינת בפני עצמה. אינני רואה כיצד במשחק של 15,000 איש, יוצבו פקחים בכל יציע ויציע. ובמידה שתיפתר בעיית כוח האדם, כיצד ניתן לאתר את המעשנים כאשר מדובר בכמות גדולה כל-כך של אנשים?
כדורגלן למניעת עישון
בין אם הצעת החוק תעבור ובין אם לא, כדאי ורצוי להבהיר את החשיבות של אי-עישון במגרשי כדורגל: חינוך מגיל צעיר בבתי הספר, קמפיינים פרסומיים, שימוש בכדורגלנים מובילים על-מנת שיבהירו את החשיבות שבעניין.
ובינתיים, עד שנחכה לדעת מה יעלה בגורלה של הצעת החוק למניעת העישון במגרשי הכדורגל, עשו טובה וחכו עם השאכטה, לפחות לתשעים הדקות שלכם במגרש.