מי שהכיר את נייר העמדה של פיאד, לא הופתע ממדיניות החינוך האמיתית שלו. בנייר זה מפרט ומבהיר פיאד את עמדתו ובאנגלית. כל שגרירות, קונסוליה וסוכנות ידיעות במזרח התיכון קיבלה את תוכניתו של פיאד שכותרתה: "סיום הכיבוש, הקמת המדינה: המצע של הממשלה ה-13".
בתוכניתו, הכריז פיאד כי "ירושלים", ולא "מזרח ירושלים", תהיה בירת המדינה הפלשתינית. למישהו תוהה שמא המילה "מזרח" הושמטה בטעות, נציין כי במסמך חזר פיאד עשר פעמים על כך שכוונתו היא לירושלים כולה. פיאד לא הותיר דבר לדמיון וכתב כי המדינה הפלשתינית "תגן על ירושלים כבירתה הנצחית של המדינה הפלשתינית", כי "ירושלים היא המרכז הדתי, התרבותי, הכלכלי והמדיני של עמנו. היא הפרח של הערים ובירת הבירות. היא אינה יכולה להיות אלא בירתה הנצחית של המדינה הפלשתינית העתידית. ירושלים".
פיאד המשיך וטען כי ירושלים "נמצאת תחת איום" וכי "רשויות הכיבוש מיישמות תוכנית שיטתית לשינוי אתריה המרכזיים של העיר ואת אופיה הגיאוגרפי והדמוגרפי, על-מנת לקבוע בכוח עובדות בשטח, ובסופו של דבר לנתק אותה מסביבתה הפלשתינית ולמחוק את מורשתה הפלשתינית".
לדבריו,"שגרת החיים הפלשתינים בירושלים נמצאת במתקפה יומיומית באמצעות הפרות שיטתיות שמבצע משטר הכיבוש", וכי "זוהי זכותם וחובתם של כל הפלשתינים להגן על ארצם, לדחות את הכיבוש ולהתנגד לצעדיו". הוא אף הוסיף כי המדינה הפלשתינית "נושאת באחריות מיוחדת לטיפוח יכולתו של עמנו להחזיק מעמד ולהגן על מולדתו".
פיאד מוסיף ומכריז כי הממשלה הפלשתינית תשמור על "מחוייבותה המוחלטת להגן על אופייה הערבי ועל מעמדה של ירושלים... הממשלה תמשיך לעשות כל שביכולתה להשגת מטרה זו. הממשלה תעבוד עם כל הארגונים על-מנת לשמר את האתרים העיקריים של ירושלים ואת מורשתה הפלשתינית, תפַתֵח את העיר ותבטיח לשמור על הרצף שלה עם הישובים הפלשתינים שסביבה.
פיאד הגדיר את ירושלים כהתנחלות בלתי חוקית, בהאשימו כי "רשויות הכיבוש מיישמות את מדיניות ההתנחלות האינטנסיבית שלהן בתוך ירושלים ובסביבותיה. שלטון הכיבוש סגר את מוסדותינו הלאומיים, הזניח את פיתוח החיים הפלשתינים, המשיך להרוס ולפנות בתים פלשתינים והגביל את הגישה למקומות הקדושים לנצרות ולאיסלאם".
פיאד גם מציג תוכנית מעשית להפיכת ירושלים לערבית, על-ידי "שמירת ירושלים בראש סדר היום של הממשלה" והבלטת "מצבה הקשה בתקשורת".
פיאד חזר והבטיח לקוראיו כי המדינה הפלשתינית העתידה לקום לא תסתפק בירושלים, יהודה, שומרון ורצועת עזה כבית לאומי לפלשתינים, וכי הממשלה הפלשתינית תמשיך לצדד ב"פליטים הפלשתינים בהתאם להחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות והחלטה 194 של עצרת האו"ם", המאשרת את זכותם של פליטים פלשתינים ושל צאצאיהם לשוב לבתיהם ולכפריהם שאותם עזבו בזמן מלחמת 1948 ובעקבותיה.
פיאד מזכיר לפלשתינים כי "נושא הפליטים יישאר בסמכותו של אש"ף, באמצעות המחלקה לענייני פליטים שלו...באופן שאינו פוטר את סוכנות אונר"א ממחוייבויותיה". לדעת פיאד, אונר"א תמשיך איפוא להגביל את הפליטים הפלשתינים ואת צאצאיהם לחיי השפלה במחנות הפליטים, תוך שהוא מבטיח את "זכות השיבה".
כמו-כן, הביע פיאד את תמיכתו המלאה בפלשתינים שהורשעו ברצח ובניסיון לרצח, באומרו כי "למדינה יש מחוייבות מתמדת לדאוג לקדושים, לאסירים וליתומים ולכל מי שנפגע מן המאבק הפלשתיני למען העצמאות".
מדברי פיאד ניתן ללמוד כי אינו מבין מדוע יש לכלוא פלשתינים שהורשעו בביצוע פשעים חמורים. הוא הכריז כי מעצרם ומאסרם הממושך של אלפי פלשתינים בבתי כלא בישראל ובמחנות מעצר בניגוד לחוק הבינלאומי ולזכויות אדם בסיסיות מהווה דאגה גדולה לכל הפלשתינים" וכי "הבטחת שחרורם של כל האסירים הגיבורים הללו ממוקמת בחשיבות פלשתינית עליונה, וכי כל הפלשתינים חשים חובה בסיסית לכבד את הקרבתם הגדולה ולהביא קץ לסבלם".
פיאד גם הכריז כי "אש"ף חתם על כל תנאי ההסכמים עם ישראל", אך שכח לציין כי אש"ף מעולם לא אישרר את ההסכמים החתומים עם ישראל. ב-6 באוקטובר 1993 חשף כתב "על המשמר" בתוניס כי יו"ר אש"ף
יאסר ערפאת לא הצליח להשיג את הקוורום הדרוש של חברי מועצת אש"ף לשם אִשרורם של הסכמי אוסלו שעליהם חתם עם
יצחק רבין על מדשאת הבית הלבן.
גם מושגי הצדק של פיאד הובהרו לחלוטין בנייר העמדה שלו, בקובעו כי "כל הפלשתינים שווים בפני החוק". כלומר, מי שאינו פלשתיני - אינו שווה.
פיאד גם הכריז כי המדינה הפלשתינית תהיה מדינה איסלאמית וכי היא "תעודד הכרה והבנה של דת האיסלאם ושל התרבות המוסלמית ותחדיר את הרעיון של סובלנות בדת באמצעות פיתוח ויישום תוכניות חינוך של השריעה, כפי שהן נגזרות ממדעי הקוראן הקדוש ומורשת הנביא".
פיאד סיים בדרישה להקמתה של מדינה פלשתינית תוך שנתיים בהתאם לקווים ששרטט, שבירתה תהיה ירושלים כולה. זו תהיה מדינת שריעה שתפעל לשחרורם של כל הפושעים המורשעים ולשיבתם של כל הפליטים לבתים ולכפרים שעזבו ב-1948.
האומנם פיאד הוא אכן דובר של הרפורמה והמתינות?