הצורך להקריב קרבנות ולנסך נסכים הוא צורך של אוכלוסיה רחבה מאוד. חצי מיליון איש שהגיעו למירון השנה אישרו את מה שכולם יודעים מזמן. אנשים מאמנים בח"י רוטל, שוחטים כבשים ועוד אמונות שקשורות במירון.
אלא שמירון היא לא המקום שנועד לכל הפעילות הזו. מאז ששלמה המלך אמר "והתפללו אליך, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה, והבית, אשר-בניתי לשמך", בית המקדש נהיה המרכז הרוחני של עם ישראל ומירון היא רק תחליף עממי למקור בירושלים.
יום אחרי ההילולה במירון נאסר על ח"כ
משה פייגלין לעלות להר הבית. לעומת הר הבית, מירון זוכה לעדנה. הערוץ הרשמי של מדינת ישראל שידר את ההילולה במירון בשידור חי. אם ח"כ פייגלין היה מגיע למירון, בוודאי שהיה נכנס ואפילו מקבל ראיון בשידור חי, אבל הוא בחר במקום המקורי ולא בתחליף.
בעבר היו ניסיונות למצוא תחליפים גם לארץ ישראל והקונגרס הציוני השישי הצביע בשנת 1903 ברוב של 295 נגד 178 בעד התוכנית להקים את המדינה היהודית באוגנדה. מה יצא מהחלטה אומללה זו כולם רואים היום. לעם ישראל אין תחליף לארץ ישראל וגם אין תחליף לבית המקדש בירושלים.