טרנד היציאה של ישראלים רבים למסע שורשים, בין אם לארצות המזרח או למזרח אירופה, החל במקביל לשגשוג ענף הנופשונים 'הכל כלול', אי שם באמצע סוף שנות ה-90. לא במקרה התעוררה מגמה זו לאחר הירצחו של
יצחק רבין. אל מול פרץ הלאומנות, הקיטוב והאינטנסיפיקציה בשיח הזהויות הציוניות והאנטי שיח הנלווה לו, נקטו ישראלים רבים בפרקטיקות שהיוו כוח שכנגד הלך הרוחות אשר ביטאו יותר מכל את מאווייהם האסקפיסטים במהותם: תיירות נהנתנית הדוניסטית בנופשוני 'הכל כלול' לצד חיפוש נמרץ, אך עקר לעיתים, של הכפר, העיירה והבית בו נולדו וגדלו הוריהם בניכר.
רבים מנוסעים אלו חוו עוגמת נפש לנוכח מציאת בית הוריהם או בית-הכנסת ובית-הקברות היהודי בארץ הולדתם כעיי חורבות במקרה הטוב, או שעליהם נבנו מבנים חדישים תוך היעלמות השרידים במקרה הגרוע. אולם החוויה המתוארת על-ידי מי ששב ממסעות אלו היא של 'סגירת מעגל',
והשאלה המתבקשת היא מהו הרווח המשני לחוויה האישית הזו עבור החברה הישראלית ככללותה?
יתכן שהתשובה נעוצה במכנה המשותף של יעדי המסעות הללו: טיול שורשים של צאצאי עולים מארה"ב, אנגליה או צרפת, הוא אירוע נדיר. כאשר שבים המטיילים ממסע השורשים בפס, קהיר או לחלופין מעיירות מזרח אירופיות, הם חווים תחושה של התרוממות רוח, הנובעת מהשיבה הביתה לחברה בה קיים סדר חברתי הנתפס בעיניהם כ'מפותח' יותר מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, בהשוואה לארץ מוצאם. המעגל נסגר - אך הוא נסגר בנקודה גבוהה יותר מבחינת תחושת הערך העצמי והגאווה הלאומית של המטייל -נקודה גבוהה יותר מאשר הנקודה בה הוא היה לפני שיצא למסע.
היוצאים למסע שורשים נתפסים כאנשים המתאווים להגיע לרמה רוחנית גבוהה יותר, וסיפורי מסעותיהם לרוב זוכים לתגובות אהדה והערכה מצד השומע. אחרי הכל, הם השקיעו את מיטב כספם בחוויה בעלת מטרה 'נעלה', במקום לזלול עד כלות הנשימה מיני מעדנים על שפת הבריכה במלון באנטליה! מאידך גם אוהדי הנופשונים 'הכל כלול' זוכים בתועלת האבסטרקטית, החמקמקה ואולי המפוקפקת של 'להיות כמו כולם' וליהנות ממנעמי החיים בעלויות מצחיקות; זהו אחד מסוגי התועלות החברתיות הנובעות ממשטר ה'בזול' הכה ישראלי: משטר ה'בזול' הינו תפיסה תרבותית המעלה על נס פרמטר אחד בלבד, מחירו הכספי של המוצר, תוך התעלמות ילדותית ומודעת מההיבטים הלאומיים הכרוכים בחוויית הצריכה או השלכותיה, לרבות ארץ הייצור, שיוכם האתנו-לאומי של הפועלים והמעסיקים, והתנאים הפסיכולוגיים והסוציאליים של העבודה בחברה המייצרת את המוצר.
יותר משהם שונים במהותם, הרי שנופשוני 'הכל כלול', כה דומים למסעות השורשים ומהווים שני אספקטים מנוגדים לאותה התופעה: טשטוש הבידול הלאומי וניסיון כמעט פאתטי של ישראלים רבים לאמץ זהות היברידית של הישראלי-היהודי-איש העולם הגדול, השואף ללהטט בתבונה בין ציוויי המסורת לפיתויי הפוסט-מודרנה, תוך שהוא מנהל משא-ומתן בינו לבין עצמו על מקומו בשרשרת הדורות במגוון נזיל ודינאמי של הקשרים רליגיוזי-אתנו-לאומיים.
טשטוש זה שלוב בהכחשת הזהות היהודית וריקונה מתוכן, כציר המרכזי לביסוס זהות אותנטית, וזניחת אתרי המורשת הנמצאים בארץ ישראל כאתרים האולטימטיביים למסע שורשים. אם לא כך הוא הדבר, אז מדוע אנשים מעדיפים לנסוע למקום בו שהו סביהם 200-100 שנה, פרק זמן שמבחינה היסטורית הוא כדקה אחת קצרצרה אל מול אלפי שנות חייהם של אבותינו בארץ ישראל?