איזה פספוס... איך יכלה
שלי יחימוביץ' לשמוט תחת ידיה את תפקיד חייה והושעת כולנו? לו... לו קיבלה הצעת ראש הממשלה לכהן כשרת אוצר... לו הייתה מיישמת חזונה הסוציאליסטי, שגם אם איני בקיא בו, לבטח הוא טוב מזה הקפיטליסטי של לפיד ונתניהו... לו הייתה מראה מנהיגות... לו הייתה עומדת על תוכנית כלכלית כשרת אוצר למורת רוחו של ראש הממשלה... לו הייתה מביאה לנו ועלינו שינוי, אפילו לא הייתה מקבלת גיבוי מנתניהו – אז לפחות הייתה יוצאת גדולה ומביאה לבחירות מוקדמות ומיידיות.
כן, הכל זה לו... לו הייתה מנהיגה. לו ידעה לנצל את השעה. לו למדה מעט מטעותה של
ציפי לבני בגלגול הבחירות הקודם. לו הייתה לנו אלטרנטיבה במצבת כוח האדם הנוכחית בכנסת.
ועוד שני אימפוטנטים...
אל האימפוטנטית הפוליטית שלי יחימוביץ' חברו שני ילדים אימפוטנטים פוליטיים חסרי ניסיון לחלוטין, הן מבחינה מקצועית והן ניסיון חיים בכלל; סתיו שפיר ו
איציק שמולי.
שניהם מרואיינים מבוקר עד ליל (כמובן שגם יחימוביץ'...) ולשאלה "מה תרמה המחאה ב-2011?" הם עונים כתוכים מסונכרנים: "המחאה גרמה למודעות... נכון שאין תוצאות בהורדת יוקר המחיה, יוקר הדיור, וכדומה – אבל הכנסנו מודעות לציבור שכעת יודע לומר מה מפריע לו במדיניות הממשלה".
אז אלו תוצאות המחאה שלבטח מוכתרת בניצחון. ששניהם חברי כנסת. ניצחון אישי ברור... כל המוסיף גורע.
עכשיו הם מתראיינים בתקשורת. ארבע וחצי שנים של חשיפה. והפעם עם משכורת של 40,000 ש"ח, רכב צמוד, לשכה צמודה, עוזרים צמודים, והכל צמוד למדד יוקר החיים העולה של המטיפים האלה. אלה שאתם בחרתם אחרי ששלי יחימוביץ' בחרה בהם, שיסבירו לנו מעל המרקע כיצד לנהל חיינו.
בא לי להקיא. רק שאי-אפשר כל היום וכל הלילה להקיא, הרי יש 120 ח"כים, שרים, וכל אחד מהם נותן כל רגע סיבה להקיא. ואין לנו כל כך הרבה מה להקיא, כבר הקאנו הכל – ונשאר רק לשפוך את תכולת גופנו יחד עם האיברים שתרמנו לאדי.