מילכוד 22

בתחילת השבוע הכריזה המדינה קבל עם ועולם, כי הנער הפלשתיני מוחמד א-דורה, שהפך לסמל האינתיפאדה השנייה, לא נהרג מאש צה"ל באותה תקרית מפורסמת לפני 13 שנים. החקירה שהחלה בספטמבר 2012 בהוראת השר לעניינים אסטרטגיים דאז, משה יעלון, בחנה את הסרטון מהטלוויזיה הצרפתית המתעד את אותם רגעים שבהם נטען, כי א-דורה מת. בסוף הסרטון ניתן לראות, כי הנער מזיז את ידו, ומגונן על ראשו, דבר שלא נשמע סביר עקב הטענה לפיה נפצע בבטנו, שהרי היה אמור לשים את היד שם. כמו-כן אין כתמי דם על הקירות ועל הרצפה המתעדים את הפגיעה. תחקיר כזה של ישראל הוא סוג של "מילכוד 22". אם ישראל עשתה תחקיר בו היא טוענת שלא הרגה את א-דורה, מי יאמין לה? ואם ישראל הייתה טוענת שצה"ל כן הרג את מוחמד א-דורה, הרי כל העולם יתקוף אותה. בנוסף, אי-אפשר שהתחקיר ייעשה על-ידי מדינה אחרת, שהרי ידוע היחס של רוב מדינות העולם לישראל. בשורה התחתונה, לא משנה אם העולם יהיה מרוצה או לא, מהעובדות שמופיעות בסרטון אי-אפשר להתעלם. אפשר רק לקוות שאם חס וחלילה ישראל תיקלע למצב דומה שבו מאשימים אותה לשווא ברצח, היא לא תחכה 13 שנים לפרסום הממצאים.

בכינוס התקשוב והסייבר הבינלאומי שערך השבוע המגזין "ישראל דיפנס" אמר השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, כי אירן יכולה להפוך למעצמה גרעינית אם תוכנית הגרעין שלה לא תיעצר. אירן, הזהיר, יכולה לייצר עשרות פצצות אטום בשנה; היא לא קוריאה הצפונית ולא פקיסטן, והיא מאיימת על שלום העולם. כל האזהרות הללו נשמעות שגרתיות ורגילות. מדי פעם אומרים לנו שאירן תייצר פצצה בעוד שנה, ואז או שתאריך היעד זז או שהקו האדום עולה. אבל האזכורים האלו חייבים לעלות ולחזור כל עוד אין תשובה לנושא. קוריאה הצפונית מצפצפת על העולם והעולם שותק. לנוכח התנהגות זו של העולם שיכולה להשליך על היחס לאירן, חייבים להעלות את הנושא כל הזמן לפני שיהיה מאוחר מדי.

בתגובה לירי מסוריה לעבר כוחותינו אמר בני גנץ, כי אם בשאר אסד ידרדר את האיזור, הוא ישלם את המחיר. גנץ אמר שצה"ל לא ירשה לאסד להפוך את הגולן למרחב הנוחות שלו. הבעיה היא שאמירות כאלו יכולות לשרת את המורדים. המצב בסוריה ממשיך להידרדר ולא ידוע ידו של מי על העליונה. האמירה של הרמטכ"ל יכולה לשרת את המורדים בכך שהם יבעירו את האיזור, בתקווה שצה"ל יעשה בשבילם את העבודה ויפציץ מטרות של אסד. אני בטוח שצה"ל יוכל לדעת מי מבצע את הירי לעברו, אבל במקרה של "תמות נפשי עם פלישתים" יכולים המורדים הסורים להתחיל לירות לעבר יישובי הגולן. אם צה"ל יפגע בהם, הרי שהם כבר עומדים להפסיד אז זה בטח לא ישנה להם, ואולי אפילו הדבר יהווה לגיטימציה מצד אסד לירות לעבר ישראל. אם צה"ל יפגע במטרות צבאיות, הדבר יכול לרומם את רוחם של המורדים ולתת להם את הכוח והרצון להמשיך.

לוחמי חיזבאללה שנזרקו למלחמת האזרחים בסוריה ממשיכים לספוג אבידות, הכוללות גם בכירים מהארגון. בקרב על העיירה אל-קוסייר, דיווח הערוץ "אל ערבייה", נהרגו כ-30 לוחמי חיזבאללה ובהם פאדי אל ג'זאר, מבכירי הארגון. חיזבאללה הוטל לתוך הלחימה לאור דרישתה של אירן, לה היא לא יכולה לסרב. חיזבאללה מאוד ירצה שאסד יישאר בשלטון, שהרי הוא מתווך הנשק בינם לבין אירן. למרות זאת, לא ידוע כמה זמן חיזבאללה ימשיך להתערב בלחימה תוך שליחת קבוצות אחרי קבוצות של לוחמים למעגל האש. בכל מקרה, לא משנה האם חיזבאללה יצליח או שהמורדים יצליחו, הדבר הכי חשוב שהם יקבלו לאחר הלחימה הוא ניסיון. לחיזבאללה יש כבר ניסיון לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ולמורדים יש כבר ניסיון של יותר מ-26 חודשי לחימה, כל עוד הלחימה נמשכת, כל אחד מהצדדים נעשה מוכן יותר ומנוסה יותר לקראת האויב האמיתי: ישראל.

בשבוע שעבר פרסם "סופשבוע" של מעריב שתי כתבות שמשכו את תשומת לבי. הראשונה: תחקיר על אודות אי-מתן אישור לחיילי צה"ל להגיב על יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה לעברם. החיילים מתארים תחושה של תסכול ואימפוטנציה לנוכח האירועים, שבהם מבקשים מהם לנצור כל סוג של אש ולהבליג על הנעשה. השנייה: סיפורו של אחיקם סימן-טוב, צעיר בן 23 שכל חייו השתנו, לאחר שבגיל שבעה חודשים נפגע קשות בראשו מאבן שזרק פלשתיני לעבר רכב הוריו. מפגיעה זו סבל אחיקם מנכות קשה ותמידית, כמו אי-יכולת לקרוא ולכתוב. ההדגשה שרוצה להעביר אחיקם בסיפורו, כפי שהוא מציין זאת, היא שגם אבנים יכולות להרוג. זאת, לאור הכתבה הקודמת וסיפורה העכשווי של אדל ביטון. לאחר שקראתי את שתי הכתבות האלו עלתה בי תחושה שלא זכורה לי מעולם. התביישתי במדינה הזאת. חיילים שנמצאים בשטחים וסובלים מהתגרויות לא יכולים להגיב מחשש שיודחו או אפילו יועמדו לדין. תינוק בן שבעה חודשים שחייו נהרסו בגלל אבן אחת - ולמדינה אין פתרון. הפתרון צריך לבוא מהראש. ראשי המדינה צריכים לזכור כי צה"ל נועד להגן על התושבים. צה"ל לא ממלא את ייעודו ברגע שכובלים את ידיו ולא נותנים לו לבצע את תפקידו. וצריך גם לזכור שכל אבן שנזרקת על-ידי פלשתיני, זאת פעולת טרור, וצריך לנהוג במבצעים בהתאם. כל עוד זה לא יקרה, נמשיך להתבייש במדינתנו.