הנשיא
שמעון פרס שוב מכריז, הפעם לפני ועידת ערבים חגיגית ברבת-עמון, כי ניתן להתגבר על הפערים בזמן קצר. מה זה אומר, בעצם?
מראה מקום להסבר אפשרי הינו ההסכם לשחרורו של
גלעד שליט. הסכם זה היה מוסכם על-דעת הצדדים כמה חודשים לאחר החטיפה, אבל נדרשו כשש שנים להוציאו אל הפועל. זה מה שאומר לנו פרס. עכשיו חלפו מאה שנים של מאבק דמים על ארץ ישראל היהודית כמו גם על מיכאל בגן. עכשיו כשכולם התבגרו - נשארו רק פערים של זמן קצר.
כלומר, בהתאם לתפיסתו של פרס - כפי שבאה לידי ביטוי גם ב"מאבקו האלים" נגד יהושע פרץ של הוועדים - עד שלא תגלגל את גופתו של לסקוב לכלבים לא נזכה לשקט בנמלים. מה עוד צריך לעשות כדי לסגור את הפערים בינינו לבין הערבים? כלומר, כמה מאיתנו, הלסקובים, יתגלגלו לכלבים? זה מה שמאותת פרס לערבים ולפלשתינים, אני עובד על זה עכשיו ממש, רבותי.
על הפנים
למה בעצם כל אחד שממציא פה משהו טכני רץ מיד לאקזיט? אם יש לך עסק טוב עם רעיון מפוצץ, למה אתה רץ לאמריקה ומחפש מישהו שיקנה ממך את החברה שיצרת בחבלי לידה קשים?
חשבתם על זה? ממש כמו חיבוק עם דוב שמנסים להיחלץ ממנו, אבל מחבקים אותו כאילו באהבה. לרגע אפילו אתה ממש מאמין שאתה מחבק את הדוב. כעבור רגע בא הקוועץ' בגב והאמת מתפרקת לגורמיה. למה הם, הגאונים האלה, ממהרים כל כך להיפטר מהחברה שהקימו? למה לא ללכת כל הדרך על
מיקרוסופט חדשה?
התשובה פשוטה וכתובה בכל מקום על הקיר או על הכביש. אנחנו מנהלים טובים כמו שאנחנו נהגים מעולים. הכל אצלנו על קו הבלימה, וברגע האחרון. אילתורי נופת צופים. אם אצלנו מצויים המנהלים הכי טובים בעולם, למה מחירי המוצרים והשירותים שלנו יקרים פי כמה וכמה מאותם מוצרים ושירותים הנמכרים באירופה הזנוחה והמרושלת, למשל?
רבים יגידו שזה בגלל יוקר המחיה המזדחל של המנהל הישראלי הנורמטיבי שמשכורתו גבוהה פי כמה וכמה מזו של עמיתו באירופה ובאמריקה. אחרים יאמרו שזה בגלל הוועדים הגדולים הטורפים את מחירי השוק לפני שהם מגיעים בכלל לאריזה. אחרים יגידו שזה מפני שהמנהלים האלה, בשורה התחתונה, מרחמים יותר מדי על המוני יתומים ואלמנות של החברה. ישנם גם כאלה שיאמרו שסר חינם של המנהלים במשרדי הממשלה ולכן, בשל הרגולציה הפופוליסטית המתגברת, הסירו מהם את חסות ההטבות, הפרוטקציות, הזיכיונות, ההנחות, הסובסידיות. מה לא יאמרו כדי לשחרר את מנהל הישראלי מאחריות אישית למצבו של האדם במשק?
לא יאמרו שהוא בעצם טמבל מצוי, כמו כולנו, שמסתבך תדיר בשולי שמלתה של המזכירה ובניגוב חומוס באבו-גוש לפני שהוא בכלל מפעיל שיקול דעת העולה על זה שיש לנו, האנשים ברחוב. תודו על האמת, המשק הישראלי הוא משק סגור, נעול ומוגן ברב-בריח בדיוק כמו כל משק של מדינה תת-הכרתית באפריקה הנודפת מלאריה ומופעלת ע"י גנגסטר שחור. מוכרים פה חומרי גלם מתחת לדלפק ובגלל זה יש לנו קצת חיים בין המאובנים הנמכרים. הגאונים התורניים של הפירו-טכנולוגיה ממציאים רעיון ומיד מוכרים אותו (עוד חומר גלם) לאמריקה, אירופה, סין וצ'כיה. הגאונים הכי סולידים שבין מנהלינו נוסעים לאירופה וקונים בתי זונות או נדל"ן בלאס-ווגאס כדי לייצר כסף ציוני עבור התאגיד. מהמרים קשי עורף, אמרתי?
רק ברגע שמחירי השירותים, המוצרים והמצרכים בארץ, כולל דיור, ירדו בשיעור של 40% – אני אודה, בהיסוס, שיש למדינה מנהלים טובים ולא גנגסטרים בשירות תאגידי פיראטים מסובסדים.
חרדים ולימודי ליבה
ראיתם פעם יגואר קם בבוקר לוקח מגבת והולך לחדר כושר? ובאיזה מכון תעופה מקבל העורב את כישוריו? אני מתייחס בכוונה לעולם החי הסובב אותנו. כשמדברים היום על בני אדם ומסווגים אותם - זוכים מיד לתג מחיר של גזעני. אני מנסה לעקוף מוקשים.
ועוד שאלה הקשורה ללימודי שפה זרה. לגבי חרדים כל העולם סביב הוא זר והכול בחזקת שפה זרה שלומדים אותה מגיל אפס. המציאות של החרדי היא אחת ויחידה ולכן אינה מקובלת עלינו: הדתיים מאמינים שיש בורא שברא את העולם ונתן תורה לישראל. זה לימודי הליבה שלהם, כל השאר הינו עולם (העלם) רחוק מהויות הקודש שבתוכן הם מנסים לנהל חיים. את זה אנחנו רוצים להוציא מהם?
גוזל ציפור נורמטיבי גדל בקן על העץ, סועד פרורי מזון שנלעסו על-ידי הוריו בלבד ומוגש לו מפה לפה. זו צורת הנשמת החיים של בעלי החיים וזו צורת החיים של החרדים. כל השאר יבוא אחר כך כשהגוזל יצמח וכנפיו יוכלו לשאת את גופו באוויר הקלוש של העולם. על המשפחה החרדית - כמו על כל אחד מאיתנו – להעניק לגוזליה את הכושר להמשיך את החיים והמסורת באותה מתכונת ולפי הוראות היצרן שנמסרו בהר סיני.
מה אנחנו עושים בחיים שלנו? כל כמה שנים מחליפים את הוראות היצרנים. פעם אוכלים מוצרי אוסם ופעם מוצרי שלטוקס. פעם אידיאולוגיה קומוניסטית מרוססת ופעם קפיטליסטית. בכל רגע נתון אנחנו מוציאים ראש החוצה ומנסים להבין לאן הרוח נושבת ומתי היא מתחלפת לצונאמי חברתי. אנחנו חיים מרגע לרגע, בלי ערכים קבועים, בלי שיפוטיות, בלי הכרעות ובלי מלחמה באויב הכי נורא של היצור האנושי השורץ, לפעמים, בתוכנו – היצר המפתה.
החרדים מביטים בנו בהשתאות ושואלים את עצמם, לאן האנשים האלה הולכים? למה המטרה מקדשת אצלם את כל האמצעים ולמה היא משתנה כל הזמן? מה הם רוצים מהחיים שלנו? טלוויזיה של אח גדול? דקירות סכין בבתי ספר? סמים? תאונות דרכים של נערים שיכורים? תמונות עירום באינטרנט של ילדות שמתפתות להצטלם לפני החברים שלהן? ניהיליזם אופנתי רצוף מותגי זבל? שחיתות במועצות עירוניות, בועדות, במשרדי ממשלה? עובדי קבלן? הכסף-כסף-כסף מדבר? אופורטוניזם? "כאילו"?
פסק זמן
פעמים בשבוע, בממוצע, החנייה הפרטית שלי נחטפת, נחמסת ונלקחת כבת ערובה חסרת אונים וחפה מכל פשע ציבורי, רק משום שניצבה לה תמימה במקום הנכון בזמן הלא נכון. מה עושים?
מוציאים לחמסן את האוויר מהגלגלים? שורטים שריטה וכותבים במסמר אזהרה על הפח המבריק של השודד? אני אומנם תוקפן ממוצע נורמטיבי אבל פחדן גדול יותר מכל נורמה ציבורית. מה יקרה עם הוא, הנעלם, יופיע בפתח דירתי עם סכין? אהה, אומרים לי חברים, לשם כך צריך כלב בבית, רצוי רוט-גוואלדער. האם זו הסיבה שרוב בני האדם בבלוק שלי וממול מאחסנים כלבים בחניות קטנות בחדרי המגורים שלהם? בגלל חניה קטנה בצד הבית המוצל, שאינה גדולה מ-10 מ"ר, אני נזקק גם לכלב שמירה, חדר אורחים קטן עם שמיכה צבאית נודפת נשורת שעירה ומחסן קטן במרפסת לחביות מזון יבש, זה הפתרון?
ברור, אומרים לי חברים נורמטיביים גם הם. גם כשאתה קונה מניות בבורסה, אתה נזקק להגנה של אופציות, קרנות סל וכל מיני תכשירי הגנה מאבטחים כדי לאזן את הפוזיציה שלך בחיים. הנה, אתה חבר בקופת חולים ויש לך ביטוח משלים מהצד במקרה שאיזו דסקית בחוט השדרה שלך נדפקת לפתע בחיבוק דוב שלא אילפת. דסקיות לא נחשבות כי הן במסגרת הבלאי והפחת שרק מס הכנסה מחשב. מצחיק מאוד.
אני מטלפן למשטרה והם מודיעים שישלחו מיד ניידת. כשתתפנה. מסרתי להם את מספר המכונית החונה והם מזהירים אותי לא להתפרע ולא להוציא את האוויר מהגלגלים כי הגרר יהיה על חשבוני. למה כל הטרחה, אני אומר, תנו לי את שם האיש ומספר הטלפון שלו. זה לא, הם לא מוכנים להסגיר עבריין ממוצע ונורמטיבי. הם חוששים שאשתו תענה לי ואז יתברר שהוא נמצא בבלוק שלי בניגוד למה שכתוב בכתובה שלה. מה, עד כדי כך רק משום שחטף לי את החנייה בצד הבניין? חנייה, מסתבר, יכולה להיות הרבה יותר משמעותית ממה שרוב הציבור חושב. תמתין בבקשה כי אנחנו שולחים לך ניידת. למה לי? תשלחו לחמסן...
כעבור עשר דקות המשטרה מטלפנת אלי ומודיעה שהנהג החמסן הנורמטיבי בדרך. הוא בא לקחת את המכונית שלו. בסך-הכל אדם מאוד נורמטיבי, אומרים לי במשטרה, כמוך וכמוני... למה כמוני?
באמת, כעבור דקה או שתיים יוצא מפתח הבית גבר רזה ונמוך, צפלון מצוי ומיובש והוא מביט בי בעיניים בורקות. נו, אז מה קרה? הוא אומר לי. אתה חונה בחנייה הפרטית שלי, אמרתי. סליחה שלא בקשתי רשות כי לא היית פה, הוא מגיב ופותח את דלת המכונית שלו. אל תיקח את זה באופן אישי, הוא מסביר, לא ידעתי שהיא שייכת לך. נו, מה, הוא מנסה לנחם אותי, קרה אסון? ברוך השם כולנו בריאים, אתה רואה. אני מצטער, אבל במשפט האחרון שהשמיע, "ברוך השם כולנו בריאים" ראיתי איום גדול ולכן שתקתי. נעלמתי דום בתוך הנורמטיביות הדחויה שלי.
שמעתי במעלית
סגן שר החוץ סיפר לתקשורת כי התארח כמה פעמים בבית ראש הממשלה ולא היה מה לאכול...
השמנדריקים האלה, מחסלים הכל לפני שמגיעים אורחים...
כשיספידו את בטר פלייס יאמרו על קברה שהיא נמצאת בבטר-פלייס.
האימאם החדש של לונדון הופיע לפני התקשורת העולמית מיד לאחר רצח החייל והתנצל בשמו, בשם הממשלה ובשם האומה הבריטית כי איסלאם הינה דת שוחרת שלום. מיד עם סיום נאומו חזר האיש למעונו בדאונינג 10.