השופט חאלד כאבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב החל לקבל משוטר תנועה דוח על שימוש בסלולרי בעת הנהיגה. כאבוב חייג מייד למפקד משטרת תל אביב, והלה שוחח בטלפון עם השוטר ונתן לו הנחיות שטיבן עדין סמוי ונסתר מידיעתנו.
מעניין איך עובד מוח של שופט, ומה באמת הוא חושב על עצמו, כשבכלל עולה על דעתו לצלצל למפקד המחוז כדי למנוע רישום דוח תנועה נגדו. אם את זה הוא עושה אפילו בנוכחות השוטר - מה הוא עושה כשאין עדים למעשיו ושיחותיו? איך הוא מטפל, למשל, בקידום הבקשות שלו לקבלת החזרי מס, בקבלת אישור לתוספת בניה פרטית, בקבלת הלוואה לעצמו בבנק ולמי הוא מחייג כדי לסייע לבני משפחה שמסתבכים בדברים שונים?
אם זה מה שהוא חושב שמותר לו לעשות, כאשר הוא כבר נתפס בדבר עבירה - מעניין מה הוא חושב לעצמו שמותר לו לעשות, כאשר הוא יושב בלשכתו ואמור לדון בגורלם של תיקים ואנשים, ואין איש שיכול לדעת ולראות מה הוא עושה.
חקר המוח מתפתח והודות למכשירי ההדמיה אפשר לעקוב כיום אחר שינויים נויירולוגים. הגיע הזמן שתיבדק השאלה מה קורה למוח של בתם עו"ד מן השורה, מהיום שוועדת המינויים מודיעה לו שהוא מתמנה למשרת שופט? האם הוא מתכווץ, מצטמצם ומתרכז רק בעצמו, או שהוא גדל ומתנפח מרוב גאווה עצמית ותחושה וידיעה בטוחה שהוא הנעלה והחכם והטוב מכולם?
שופט שחובט בילדיו ודאי שלא ראוי שימשיך וישפוט. אפילו לא שניה אחת נוספת. אבל שופט שמעז לצלצל למפקד המשטרה, ועוד בנוכחות השוטר, כדי שימנע ממנו מלרשום לו דוח, הוא שופט שפשוט יצא מדעתו. אם שר בממשלה היה מעז לצלצל לקצין משטרה בבקשה לעכב או למנוע הליכים או חקירה נגדו - הוא היה כבר מזמן עומד לדין על ניצול כוח המשרה, על ניסיון לשיבוש הליכים ועל הפרת אמונים. טוב, אבל אלה חוקים שנועדים רק לאנשים כמו איבט ליברמן,
צחי הנגבי, עסקנים חרדים ובכירי שס לדומיהם. זה לא חל על שופטים. הם גזע אחר. זה כבר בדוק גנטית. או לפחות סטטיסטית.