כבר ציינתי בחלקו הראשון של המאמר את הערכתי לעובדה, ששר החינוך,
שי פירון, דרש שבהסכם הקואליציוני תהיה הבטחה למגר את תופעת מורי הקבלן תוך שנתיים. אני מקווה שהסכם זה כולל גם את תוכנית "קרב", שבהסוואה של מדריכים ללא תנאים סוציאליים בסיסיים, מעסיקה למעלה מ-4,000 מורים בשכר שעתי מגוחך. רוב מורי התוכנית משולבים במערכת השעות של בתי-הספר כמורים לכל דבר. המשרד רואה בהם מדריכים.
הפעם אני מניח בפני כבוד השר אתגר נוסף והוא להילחם מלחמת חורמה נגד כל גילויי ההפרטה שחדרו לתוך מערכת החינוך.
חשוב לציין, שמערכת החינוך בישראל מבוססת, עדיין, על תשתית ציבורית חזקה. מרבית שעות הלימוד הן במימון ציבורי ומרבית המורים מועסקים על-ידי משרד החינוך והמועצות המקומיות. אך אי-אפשר להתעלם מזה, ששלושה עשורים מתקיימת מגמה זוחלת שהולכת ומתחזקת - בשנה-שנתיים האחרונות אף מתעצמת - מגמת ההפרטה ובמיוחד כניסת גורמים עסקיים בעלי אינטרסים מסחריים גלויים. התופעה של "כוחות השוק" החלה לפעול גם בין כתלי בית-הספר הישראלי.
בהתמודדות עם תופעת גורמים מסחריים במערכת החינוך נראה היום
מבקר המדינה כמו הנער ההולנדי, שמנסה להכניס אצבע בחור שבסכר כדי לנסות לעצור בעוד מועד את סכנת השיטפון.
בצדק העיר מבקר המדינה - "שוויון בחינוך מאפשר אחידות בהזדמנויות עבור התלמידים. במרוצת השנים מסתמנת תופעה הולכת וגוברת של גביית תשלום נוסף תוך חריגה מהתשלומים המותרים וללא פיקוח נאות הפוגעים בעקרונות השוויון".
מדאיג הממצא השערורייתי, שבוצעה גבייה מההורים בסכום של למעלה ממיליארד שקלים מעל המותר. אותי מדאיגה התוצאה המייצרת מציאות בלתי שוויונית. במקום שגבו יותר כמו שוהם, כוכבים-רעות, עומר ולהבים קיבלו יותר ממה שקיבלו ברמלה, לוד ושכונה ד' בבאר-שבע. קיבלו יותר ממה שקיבלו ברהט ובכסייפה.
ראוי מבקר המדינה למלוא ההערכה על התייחסותו לתופעה של מעורבות גורמים מסחריים במערכת החינוך. ראוי, שישראל תמחק מסדר היום החינוכי שלה תופעה, עליה מצביע המבקר - "שמדי שנה פועלים גורמים חיצוניים מפעילים תוכניות חינוכיות.
36.5% מהגורמים החיצוניים הם גורמים מסחריים". את הדוח הזה קרא
גדעון סער, אך מאומה לא עשה למיגור התופעה.
אינני מתייחס בשוויון נפש לנתון של 36.5% בממצאי המבקר. הנתון הזה לא הצביע על תופעה שולית. זו כבר תופעה של גידול ממאיר, המאיים על קיומו של הגוף, על קיומה של מערכת חינוך שוויונית.
אני מבקש להוסיף גם למה שלא צוין בדוח. לדעתי, מן הראוי לחשוף את השמות של חברות מסחריות, שפעלו בעשור האחרון בבתי-הספר. הן עשו זאת מתוך מניעים צרכניים מוצדקים מבחינתן.
הכנסת תוכנית העשרה לתזונה בריאה, חינוך לאסטטיקה ולחינוך מיני היא בהחלט יוזמה מבורכת. אבל היא רחוקה מלהיות יוזמה מבורכת, כשחברת "פרולוג", המייצגת חברות מזון, תרופות וקוסמטיקה, הפעילה זמן רב תוכנית לימודים.
מיותר לענות על השאלה באילו מקומות בארץ התנהלה העשרה זו. התשובה תוביל למניעים המסחריים של החברה. התוכנית לא הופעלה בנתיבות וברהט, כי שם לא תהיה עתודה צרכנית כדאית לחברות "החינוכיות".
אני רואה בהערכה רבה את תחום העשרה לצרכנות חכמה. תחום שנראה לי בהחלט חיובי, אך רק חבל שהוא הופעל על-ידי רשת מסחר צרכנית. אני יכול להבין מפקח שיזם הוראת "מנהל עסקים" כמקצוע בחירה לבחינות הבגרות במספר בתי-ספר. קשה לי לקבל, שגורמי מסחר נטלו על עצמם הוצאה לפועל של תוכנית לימודים בין כתלי בית-הספר.
אני מעריך מאוד את הציבור הדתי בחינוך הממלכתי, המבקש להעניק לילדיו חינוך דתי מוגבר. לשם כך קיימת אצלו נכונות לשלם. יש לקבל בהערכה רבה נכונות של ציבור לשאת בעלויות כספיות לנושאים, שהם עבורו תמצית הווייתו הרוחנית והקיומית.
למרבה הצער, מגמה ערכית וחינוכית כה חשובה מוצאת עצמה תחומה במיטת סדום של פגיעה בערכי שוויון. לדברי המבקר נמצא "כי נגבה תשלום נוסף, העומד על עד כ-5,000 שקלים לתלמיד במסגרת לימודי קודש".
התוצאה העגומה העולה מהדוח, שנוצרת אפליה, כפי שמעיר בצדק מבקר המדינה,
ש"ממגזר אוכלוסיה אחד ניתן לגבות כספים בשיעור גדול בהרבה ממגזר אחר ולהעניק לתלמידים שעות לימוד רבות יותר".
מצער, שקנה המידה לתוספת השעות הוא פונקציה של יכולת לשלם כסף. באזור מסוים אפשר היה להגיע לחמש יחידות לימוד בבחינת הבגרות ביהדות עם תוספת מכובדת של שעות העשרה ובמקום אחר ניתנה מנה קטנה עד קטנטונת של שעות תגבור.
מבקר המדינה מתייחס בחומרה לסעיף "שירותים מרצון", שנועדו להעשרה - "לתגבור מקצועות". הביקורת היא בעיקר, שלא נקבעה הגבלה על הסכום שנגבה מההורים. התוצאה היא שלמעשה כך נפרסת תשתית למציאות של אי שוויון. כי מכסת שעות תגבור במקצוע מסוים נקבעת על-פי סכומי הכספים שנגבו.
קשה להשלים עם שלל תוכניות חיצוניות, שקנו לעצמן חזקה במערכת השעות הבית-ספרית. קיימת עמימות רבה בכללים באשר לזהות הגורם שלו מוקנית הסמכות לאשר תוכניות או הפעלות בית-ספריות. כך קרה שחדרו חברות מסחריות לתחום של סיורים לימודיים וטיולים שיש להם ערך לימודי חשוב.
אני מאחל לשר החדש, שי פירון, שיצליח במשימת מיגור תופעות חוליי הפרטה וחדירת גורמים מסחריים למערכת החינוך, תופעות המכרסמות בחזון החינוך השוויוני.
אני מאחל לשר החדש, שיעמוד בהבטחתו להסיר את כתם חרפת העסקה של מורים העובדים ללא תנאים סוציאליים. נגע העסקה שהולך ומתעצם במיוחד בשנים האחרונות בהסכמת שרי החינוך הקודמים והעלמת עין מביכה של הסתדרות המורים וארגון המורים, שהם למעשה איגודים מקצועיים המועלים בתפקידם, שלא עשו מאומה למיגור תופעת עובדי קבלן במערכת החינוך.