משימת הרבנים הראשיים החדשים

הבחירות לרבנים ראשיים עוררו עניין רב בקרב כתבים פוליטיים ופרשנים לענייני דתיים וחרדים והרבה פחות בקרב הצבור הרחב. אומנם יש לי שורשים דתיים. סבי היה רב וסבא רבא שלי היה עילוי ידוע באזורו. גירסא דינקותא יש לי אך למרות זאת אותי מערכת בחירות זו עיניינה לא בהיבט ההלכתי אלא בהיבט המקצועי- ציבורי. תוצאות הבחירות לרבנים הראשיים התקבלו אצלי בשביעות רצון רבה. כנכד למשפחת רבנים מאוד לא אהבתי את סגנון ההתמודדות. לא הצלחתי להבין מדוע התקשורת הלכה שבי אחרי סיסמאות חסרות בסיס כמו זו שקבעה כי יש רק מתמודד אחד ציוני לכהונת רב ראשי. מדוע הרב דוד לאו, ששירת בצבא ומכהן כרב עיר נחשב לא ציוני. מהי ציונות אם לא חיים בישראל, שירות בצבא, והכרה בריבונות המדינה ומתן שירותי דת לחילוניים ולדתיים כאחד. האם הלבוש קובע? או אולי מי שבעד ארץ ישראל השלימה הוא ציוני וזה שמתרחק ממחלוקת זו הוא לא ציוני. גם לא הצלחתי להבין מדוע מפלגה הקוראת לעצמה ציונית תומכת ברב המתנגד להשכרת דירות למי שאינם יהודים כלומר לערבים או בעד זה המקדש הומופוביה או הדרת נשים. מה ציוני בגישה זו נעלה מבינתי. יש שטענו כי לפחות אחד המועמדים ליברלי יותר מהאחרים ויהיה נוח יותר לציבור החילוני. אינני חושב כך. כדי לקבל החלטות הלכתיות שיש בהן חריגה מסדרי עולם קודמים צריך גדלות בתורה ולא גדלות ביחסי ציבור. רק מי שפסיקתו תתקבל על-ידי רובו המכריע של הציבור החרדי והדתי הוא זה שיוכל למצוא נתיבות לפתרונות מצוקות הנובעות מההלכה. את בעיות יהודי אתיופיה פתר הרב עובדיה יוסף שבגלל גאוניותו פסיקתו התקבלה. כך גם החלטות הרב שלמה גורן ז״ל בעניין הממזרים. הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו נחשבים כגדולים בתורה. לא בעיני, כי זה לא חשוב אלא בעיני רבנים ומורי הלכה רבים. הציבור החרדי מוכן לקבלם ובעיקר את פסיקותיהם ומכאן שיש ביכולתם להביא לשינויים הנדרשים בעבודת הרבנות הראשית ובעיקר לשוב ולקרב את רובו המכריע של עם ישראל לתורת ישראל. לא שמחר בבקר כולם ילבשו שטריימלים - אין בכך צורך ואיני תומך בכך, אלא ירד מפלס העוינות והמתח בין דתיים וחילוניים ואולי גם יימצא הפתרון למצוקת 300 אלף זכאי חוק השבות שאינם יכולים לבוא בברית נישואים כרצונם בארץ. והערה אחרונה לסיום: אין לי ספק ששני הרבנים הראשיים החדשים ירחיקו עצמם מעיסוק בפוליטיקה יום יומית ויתרכזו הרבה יותר בסוגיות עם ישראל ותורת ישראל ולא בוויכוח החוצה את הציבוריות הישראלית הויכוח על גבולות מדינת ישראל. יתכן והמשא-ומתן המדיני שנפתח בימים אלו ישא פרי . אולי נעמוד בפני הכרעה לגבי אופיה של ישראל וגבולותיה. אני מעדיף רבנים ראשיים שירחיקו עצמם מוויכוח זה שיחצה את החברה הישראלית ולא יהפוך אותו לוויכוח בין דתיים לחילוניים אלא ישאירו ברמה הפוליטית המדינית והביטחונית. אם רק דבר זה יבדיל בין רבנות בראשות הרב יוסף והרב לאו לבין עמדות יריביהם במירוץ - דייני.