גלישה במדרון הוויתורים - מדיניות נואלת

לצערי, אינני מאמין שאתה מתיסר בעניין שחרור המרצחים, בין היתר משום שאין זו פעם ראשונה שאתה מקבל החלטה מסוג זה. כל ההחלטות לשחרר מרצחים, ובכללן ההחלטות שלך, לא עמדו במבחן ההבטחות שהמשוחררים לא יחזרו לעסוק בטרור, ומכאן גם לא במבחן האחריות האישית והמנהיגותית שלך לשלומם וחייהם של אזרחי ישראל. יתר-על-כן, אף שכשלו החלטות השחרור והדבר היה צפוי, ואעל-פי שהובטח לציבור שישראל תדע לגבות מחיר ממי שיחזרו לעסוק בטרור ומשולחיהם - גם בזאת כשלתם אתה וממשלת ישראל איתך. לכן, רק שוטה וקטן יאמינו לסיפור סוחט דמעות שאין בו אמת ואין בו ממש. בכל ההחלטות שקבלת וקיבלו קודמיך בתפקיד, היה חשבון קר של מה שנראה בעיניך "כרע במיעוטו", משהחלטת לחזור בכך מהבטחותיך לציבור, ולהתקפל לנוכח לחצים מבית ומחוץ. העובדה שאין הסכמה פורמלית להפסקת בנייה, או שלא הסכמת לכך אפילו "בקריצת עין", אינה מעלה ואינה מורידה כהוא זה - זו נבלה וזו טריפה. אדוני, ראש הממשלה, אני מודע לעובדה שאתה פוליטיקאי וכי במילייה הזה קיום הבטחות ו"עמידה על קיום מילה או הבטחה", אינם חלק מהמילון המקובל ומנורמת ההתנהגות המקובלת. אולם, אליה וקוץ בה: העובדה שאתה מרגיל ידידים, ידידים לכאורה ואויבים לנורמה כזו, אינה נתפסת ע"י אף אחד מהם כחריג וכיוצא מן הכלל, אלא הופכת לכלל, לנורמה השכיחה. ובלקסיקון שלהם ובמוסר שלהם נורמה זו היא חד כיוונית, דהיינו: עמדות ישראל אינן מוחלטות ואינן "קדושות". הבטחות לישראל הן זמניות וקוניוקטורליות. ומאידך-גיסא, עמדותיהם שלהם - קבועות, מוחלטות ו"קדושות". כשאתה יוצא למו"מ עם תחמושת נורמטיבית כזו ועל יסוד תודעה אוניברסלית מסוג זה, אדוני, ראש הממשלה, לאן בעצם אתה מקווה להגיע?! אבל, לא פחות חמורה מהעמדה שאתה, אדוני, ראש הממשלה, מציג בשאלת שיחרור המרצחים, חמורה ההנמקה והפרשנות הדחוקה שאתה נותן לתפקידו של ראש ממשלה כמנהיג, ולשאלה עד כמה צריך הוא להיות קשוב לעם ולשקף במהלכיו בראש וראשונה את המנדט שניתן לו ע"י בוחריו. נכון, ראש ממשלה הוא ראש ממשלה של כו.....לם, אבל הוא נשלח לתפקידו ע"י בוחריו ולא ע"י יריביו. כאשר הוא הופך את עורו ומתחיל ליצג את מתנגדיו ולהתנכר לבוחריו/תומכיו, משהו בסיסי מאוד פגום בשכל הישר ובמוסר שמשדר מנהיג כזה לעמו בכלל ולבוחריו בפרט. שאלה נוספת הנגזרת מהראשונה היא עד כמה רגיש ראש הממשלה להשלכות התנהלותו על הנורמה החברתית-ציבורית המתפתחת במערכות השלטון ובציבור הרחב. שהרי מקובל, ואולי גם זה לדעתך הוא אנכרוניזם, שמנהיג מחוייב בין היתר בדוגמה אישית. איזו דוגמה אישית אתה מציג בפני "צאן מרעיתך"? - שקרים, סיפורי בדים, דמעות תנין, קוניוקטורליזם פוליטי בסוגיות הרגישות ביותר, הפכפכנות ותבוסתנות? - תמהני. זאת ועוד, אמון במנהיגות הלאומית הוא אחד היסודות הבונים לכידות חברתית וכושר עמידה בפני איומים ומשברים. איזו תרומה לדעתך, אדוני, ראש הממשלה, יש להתנהלותך שלך לחיזוק הלכידות שלנו? אני מקווה שאינך שוקל ברצינות ללכת בדרכם של שקרנים ומאחזי-עיניים שקדמו לך במשרד ראש הממשלה כרבין, פרס, שרון ואולמרט. יותר מדי "מנהיגים" נחשפו לציבור בדור האחרון כמי שאמת ומחוייבות לבוחרים אינם קריטריון-יסוד בהתנהלותם, בדבריהם ובמעשיהם. אינני טוען שלא דברת על צורך במו"מ לפני הבחירות האחרונות, אבל אני טוען בתוקף שהבטחת שלא ישולם מחיר עבור עצם החזרה לשולחן המו"מ. ובמקום לעמוד על הבטחה זו, אתה שוב מזגזג. וזיגזגים אלה נמשכים והולכים, מפני שאיזו חברת כנסת תמהונית ממר"צ ממריצה אותך מזה וראש שב"כ מתוסכל ותמהוני לא פחות ממנה, מנהל מסע צלב תקשורתי הגורס מו"מ או "אפוקליפסה עכשיו". ולצידם מזמזם שר חוץ אמריקני היפר-אקטיבי חזיונות שאין להם שום אחיזה במציאות שלנו, אירופה מחבלת ביודעין בכל סיכוי להתקדם באופן רציונלי ואבו מאזן הוא לפתע דמות "הרואית" העומדת בנוקשות, בסרבנות ובהתרסה על שלה, ללא תזוזה, כבר דור שלישי. ואתה, אתה מתקפל סדרתי חרף כל אלה וחרף ההבנה והידיעה שאין תנאים של ממש למו"מ רציני, ועצם ההתקפלות גורמת נזק מצטבר לתדמית, להרתעה, ולעמדות הפתיחה של ישראל במו"מ, אם יבוא באמת וכשיבוא באמת. לאור כל אלה, מתגנב חשש כבד ללב שכאשר יתנהל הקרב האמיתי, התמוטטות שלך אינה שאלה של "האם?" אלא במקרה הטוב שאלה של "מתי?" - בשעה הראשונה, ביום הראשון, בחודש הראשון או באולטימטום הראשון. ולספק הראשון מצטרף ספק חמור נוסף, והוא כמה תהיה מוכן לספסר ברצון העם ובשאיפתו לשלום אך לא בכל מחיר, ברדיפה אחר פטה מורגנה מדינית, שטורדת את מנוחתנו הלאומית לשוא כבר למעלה מ-20 שנה ומחייבות אך ורק את הכבוד האישי האבוד של מנהיג ששגה. שהרי אתה ידוע אדוני, ראש הממשלה, כאדם אינטליגנטי, אבל לצערי אינך ידוע כמנהיג, והמבחן הבא שלך הוא מבחן מנהיגות בראש וראשונה. ההתחייבות ללכת למשאל עם היא דבר בעיתו. זהו תיקון קל של כל הקילקולים הרבים בהם צפינו עד כה. אולם, במציאות של "כפל לשון" ו"עקרונות גמישים", יש גם למצדדים בדרך זו כפיצוי ספק אמיתי לזיגזוג עד כה, פרפורי בטן לא קלים. שהרי כל הליך דמוקרטי ניתן "לפרשנות", ופרשנות היא הדרך בה נוקטים שקרנים ואמני הלשון המתהפכת והמניפולציה, כדי להסתיר כוונות ולעוות דברים עד לבלי הכר. ובהסדק האמון במנהיג לאומי, לא ניתן להמנע משאילת השאלה האם גם בנושא משאל-העם תחזור אל הציבור עם הסבר מלומד או פרשנות חדשה לגבי תפקידו של ראש הממשלה, במציאות חיינו? אדוני, ראש הממשלה, אם תביא שלום של אמת - תבורך. אם תביא שלום של נמושות, מוטב תתפטר כבר עכשיו והשאר את מלאכת המדינאות לאמיצים ונחושים ממך. גלישה במדרון הוויתורים החד-צדדיים היא תמיד מדיניות נואלת. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לכך, כשם שהיא מלאה בדוגמאות לכאלה שסרבו ללמוד לקח זה מההיסטוריה. הטענה שבפני ישראל רק ברירה של "פתרון שתי המדינות בכל מחיר" או מדינה דו-לאומית (טענה מופרכת מיסודה), היא הבל ורעות רוח. הרושם הברור שיוצרים מי שתומכים בגישה זו ומי שנוהים אחריהם מטעמי נוחיות, טיפשות או בורות, הוא שהחלטתם אינה תלויה בדבר ואפילו לא בעובדות. היא בחזקת אמונה דתית בנושא חילוני.

הם מאמינים אמונה עיוורת שזהו פתרון, אך אינם מעסיקים את עצמם בשאלה מדוע, או כיצד באמת מונע פתרון שתי המדינות (אילו שתי מדינות?!), למשל, את הסכנה הדמוגרפית המדומיינת, שבשמה רבים מהם תומכים בו. והרי ידוע לכל מי שטרח להתעניין ולבדוק זאת, שכל התחזיות הדמוגרפיות ארוכות הטווח לגבי מדינת ישראל התבדו, גם מבלי שנוהלה מדיניות אקטיבית של ממש שתוביל לכך. אם קיימת באמת סכנה דמוגרפית, היא תחמיר פי כמה וכמה אם ייושם פתרון שתי המדינות נוסח אוסלו. הערבים ידאגו לכך, ידידיהם המתוסכלים באירופה ימשיכו לסייע להם בכך, ארה"ב תמשיך לשקוע והשפעתה האזורית תקטן, ודרכה היחידה של ישראל למנוע את הסכנה אז, תהיה לחזור ולהשתלט על איו"ש לאחר שהוגדר בהסכמה כמדינה עצמאית וכך להפוך באמת למדינה כובשת. ואם לא קיימת סכנה כזו, ואני טוען שזה המצב לאשורו, ויש בידי ישראל לא מעט אמצעים לדאוג להקטנה מתמשכת של הסיכון - מדוע עלינו לבסס ולטפח את הסכנה במו ידינו? אני מקווה, אדוני, ראש הממשלה, שלא הדחליל הזה הוא שמניע אותך בדרך החתחתים החדשה-ישנה אליה פנית לאחרונה שוב. כך או כך, הדרך בה אתה מוביל, אדוני, ראש הממשלה, היא דרך סרק, הוויתורים - ויתורי שוא, ומעשי שוא מולידים בדרך כלל תוצאות שוא, אכזבות ותסכול חמור. עצור בטרם תהיה מחוייב מדי למתווה שנכרה לפתחך ע"י יריבים ואויבים מבית ומבחוץ - זו יכולה להיות בכייה לדורות שלך ושלנו.