X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
המהומות סביב מינוי הנגיד - טרגדיה ישראלית לאומית לפיד בביצה הפוליטית מגיע לקצה מסלולו המזהיר במהירות מסחררת חרפת שחרור הרוצחים תזעק מתחת לכל אבן ושיח ולא תרפה מראש הממשלה ומשריו ה"צמרנים" החדשים עושים מלאכתם של הפלשתינים עירא האמן המסקרן ומכתב גלוי לבוסה של עיריית נתניה
▪  ▪  ▪
נתניהו ולפיד. כמו אב ובנו המאומץ [צילום: פלאש 90]

טרגדיה ישראלית

המהומות סביב מינוי נגיד חדש הן לא אופרת-סבון אלא טרגדיה ישראלית לאומית החושפת את הדיוקן הצלוק והמעוות שלנו. כאשר מדינה מתנהלת על-ידי חבורת דילטנטים שכוחם מסתמן בפיהם ולא מעבר לאורך לשונם, כי אז עם קוצר נשימתם, בא חנק מסוכן עלינו הישראלים.
אלה שאמורים היו מכבר לעמוד על טיבו של נתניהו כסוכן מכירות של ארבעה נגרים - נכשלו במבחן האומץ האזרחי המצופה מהם. גם בין אותם שנמלטו מנתניהו וממשרותיהם במחיצתו, לא נמצא אחד בעל עוז-נפש מזערי לומר את האמת הקודרת שבנתניהו הם גילו איש משובשב (מלשון שבשבת ושיבוש), וחסר יכולות לקבל החלטות חכמות. הם רמזו כי משהו אצלו "לא בסדר", אבל את המסך עצמו מעולם לא הרימו לחשוף לעינינו הכלות את המתרחש שם באפלולית המסתורית. היחיד שעשה זאת באומץ ובכנות, היה ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין.
עתה, כאשר בצמד המוביל, נתניהו מגוהץ-ראש-שטוח כמקריחן ושומר הסף שלו איווט הגדול בעל הגוף, דבק לאהבה הסופר וכוכב הטלוויזיה יאיר בן לפיד, הוכשרה הבמה להצגת דרמת עליבותנו העגומה. לא רק שהטריו המפואר הזה לא הוכיח מידה תחילית של משילות, אלא הסתבר שזכינו בחיה משונה שכמו פרצה לחיינו מהמיתולוגיה היוונית והיא תלת-ראשית דמוית אותו בניטו כפול שלושה שהתייצבה בראשנו. שכן הפוזות התיאטרליות שלהם אינן חסרות כפסיק משל אותו איטלקי מלך הרכבות. ואילו הגברת הדחויה אצלנו בבעיטה גסה שספגה בעכוזה מההנהגה המשולשת הזאת, ד"ר קרנית פלוג הנגידה האמיתית, היא זו שנחשפת כישראלית שפויה לכל דבר, מבוגרת ואחראית לעומת הגדולים בליצני הדור הנאנק הזה, והיא ראויה להוקרה ותודה על שירותה השלם.
ד"ר קרנית פלוג הנרדפת על-ידי הלהק המבהיל הזה יכולה רק להניד ראש בצער על שכך התחלקנו, ואנחנו איתה. ישמור עלינו גורלנו, שכן מהאל שמעולם לא היה קיים, לא ניוושע. לא אתפלא אם מי מבין שלושה אלה עוד יופיע וקצף טירופו על שפתיו. ואולי יהיו אלה שלושתם.

מנזר השתקנים של יש/אין עתיד
לפיד ויש עתיד - הונאה [צילום: פלאש 90]

אין זה סוד כי לפיד שועט כסוס אביר נמרץ בעקבותיהם של שני חבריו לשלישייה "המובילה" (?). כמוהם אין בו לא שמץ של אידיאולוגיה סדורה, ומנועו בעל מפלטים משובחים, מוזן בדלק תשוקתו להיות יורשו של "קול אדונו", אותו נתניהו המייסר אותנו בעקרבי תבונתו הפריכה ודועכת. כל תאוותו של לפיד למשול ביד חזקה, ניזונה אף היא מתורת הפוטיזם הרוסית העדכנית. את משנתו זו הוא הוכיח כשלא גילה תבונה ורגישות, והצליף בשבטו בלי רחמים בחברת סיעתו עדי קול, שהרימה אצבעונת נגד "חוק המשילות" שטעם של ממש אין בו, קללה כן.
אכן לפיד הוכיח כי ידו אינה קצרה מידו של איווט. מבחינה מסוימת אף עלה התלמיד על המורה. במנזר השתקנים שפיותיהם חסומים במנעולים, לפיד הוא הנזיר היחיד שמותר לו לעמוד בדברים עם העולם החיצוני. השקט העמוק במנזר הזה מדמה מצב שאין בו איש חי. לפעמים קשה לזכור כי מדובר ברשימה ארוכה של אנשים שהמירו עצמאותם כבני-חורין להתבטא כרצונם, בעליבות מעוררת רחמים על היותם חברי כנסת של לפיד. בינתיים גם עופר שלח מוכיח עצמו כצייתן רצוע מלידה. אין פוצה פה אין מצייץ במנזר השתקנים אחוזי-יראת הקדוש מלפיד החמוד כל-כך.
חוששני שלפיד מגיע בביצה הפוליטית לקצה מסלולו המזהיר במהירות מסחררת. פרשת יש עתיד כבר נחשפה כהונאה אדירה של קהל הבוחרים שברובו היה מורכב מאנשים צעירים. על כך נאמר: תיתי להם לאותם חברי סיעה כנועים ככבשים שתקנים של קדישמן. הם אפילו לא ירגישו כשהמאכלת תחלוף על צוואריהם - ויהיו כאילו מעולם לא היו...
אך בדרמה הזאת נמצא גוון של הומור שחור, בדרך בה חברו נתניהו ולפיד כאחים - צלם אחד להם, לאחר שנתניהו אילף את לפיד עד שהפכו לצילו המתחנף והדבק בעקביו; דמותם של שניים אלה חובבי הסיגר והכוסית כשל הדוניסטים, אב ובנו המאומץ, שמשחו איש את אחיו בשמן.

דמי נרצחים יהודים
זועקים מן האדמה

בעוד ימים אחדים, כך התבשרנו, תשוחרר קבוצת הרוצחים הפלשתינים הראשונה מבית הכלא, ולא כתמורה להשבת נפש אחת משלנו. אלא סתם כך. מחוות בקשיש עלובה המעידה עד כמה רחוק משא-ומתן זה מכוונה רצינית. מעשה פזיז זה כבר רוקם תאריכים ומועדים לשחרור הרוצחים מפני שראש ממשלתנו, שקשקן שכמותו, אינו מסוגל להתמודד עם לחצים, בוחר תמיד את הבחירה הקלה אפילו היא כתם על כולנו שאי-אפשר יהיה לקרצפו, והוא חוזר ומפגין את זלזולו בכולנו כשהוא שוקד להציגנו כריקנים ופוחזים שאינם נספרים.
תרגיל "בלי תנאים מוקדמים" למשא-ומתן, בושל בנסתר מאתנו, בין ג'ון קרי האמריקני לנתניהו הישראלי; תרגיל מירמה שנועד במיוחד לשוטים כמונו, אלא שעד מהרה נחשף כמו כל שטות שזמנה מגיע להבשיל. כעת מסתבר כי כלל לא היה הכרח לשחרר מאה וארבעה רוצחים ודומיהם. אלא שנתניהו כדרכו חשש להתעמת אם יחליט אפילו רק למראית-עין להסכים להקפאת בנייה כלשהי. החשש מפני חבריו המתנחלים היה כה גדול שהמומחה במלחמה בטרור התגלה במלוא חולשתו המצערת וכמי שעבר זמנו. חרפה אינה מילה מתאימה להגדיר את מעשה המירמה הזאת. שכן ככלות הכל מתברר כי כמעט כל תנאיהם המוקדמים של אבו-מאזן וחבר סחטניו, התקבלו. כולל גם הקפאה חלקית של תוכניות בנייה שונות.
ב"מנה" האחרונה מתכוון נתניהו קצר הדעת לשחרר רוצחים ופורעים ישראלים. השבר ועומקו ברורים כשמש בצהרי-יום.
חרפת שחרור הרוצחים תזעק מתחת לכל אבן ושיח ולא תרפה לא מראש הממשלה ולא משריו. איש מהם אינו ראוי להנהיג. איש מהם לא זקף ראש כראוי. אלה הם אנשים קטנים. היה עליהם לנהוג כאמריקנים בעניין פולארד. מבחינתם של האמריקנים, ובצדק, פולארד היה ונשאר אמריקני, ולכן ימשיך לשבת בכלאו עד שרק האמריקנים יחליטו אחרת. האמריקנים מכבר טרחו להודיע לנו כי לאיש אין זכות לתבוע מהממשל לאפשר למדינה אחרת להתערב בענייניה הפנימיים. זאת בעצם התמצית ההסברה שישראל בכל השנים האלה איננה מספרת לנו את האמת הפשוטה הזאת. רק נתניהו לא היה מסוגל לאמץ לעצמו את הקו המוסרי הבסיסי הזה.

רמיסת הגרים בחייהם נמשכת

אם נכונה הידיעה כי מר לאו, זה שנבחר לרב ראשי, חוזר ומפקיר את הגרים לשרירותו של מטורף דתי בשם שרמן, כי אז רצוי או שלאו יתנער מיד מהידיעה הזאת, או שילך לכל הרוחות. השערורייה שבה שרמן וחבריו עובדי עכו"ם חשוכים מאיימים על המתגיירים שאם לא ימלאו מצוות תוסר מהם ההכרה - היא תופעה שבית המשפט העליון יצטרך לבטא עמדתו באשר לגזענות המצמררת הזאת העומדת בסתירה מוחלטת לגבי חוק זכויות האדם. מרגע שאישה או גבר, הצטרפו ליהדות עומדת להם זכות לחיות חייהם גם כחילונים גמורים - ויהדותם נשארת שלמה אין בה פגם. כך היה תמיד בעולם היהודי עד שנולדה המכשלה המצחינה הזאת, שכבת רבני ישראל שלא היה דומה לה בעבר בהשתלחותה הבוטה במתגיירים. חובת ממשלת ישראל להוציא את הגיור מידי מטורפי הדת הקיצוניים שיהדותם היא שעומדת בסימן שאלה מטריד.

המלכודת הפלשתינית
בתחילת התגשמותה

צופים כסומים
מהכא להתם תקום מדינה דו-לאומית שתוך ימים ספורים תתגלה כמדינה ערבית נוספת, למשל נוסח לבנון השלווה. מצער להיווכח כי גם יודעי-דבר שהם ימנים בנטייתם הפוליטית, מתבוננים כסומים בעובדה הזאת שכבר מתעצמת לעיני כולנו העומדים ומחשים

כבר כתבתי כי הפלשתינים שערמומיותם מביסה את תבונתנו המצטמצמת בכל רגע ורגע, באה לידי ביטוי הודות לשוטי הימין הקיצונים הנמנים כיום עם צמרת הליכוד. אותם צמרנים חדשים עושים מלאכתם של הפלשתינים ומסייעים להם לבנות את מלכודת המוות שהם מכינים מכבר למדינת היהודים. על-פי תוכניתם המעשית עליהם להמשיך בקו ההשמצה, השנאה והשקרים והיהודים המטומטמים יעשו את העבודה בעבורם וידכאו אותם עד מי-ירדן המתפתל לים המוות.
ואז יקום העולם ולא יחשה עוד.
את העבודה הזאת לבניית מלכודת-שוטים, כך מסתבר אליבא דפלשתינים, הם השאירו אותה לאותם צמרנים בורים של הליכוד בעלי מנת משכל נמוכה, להמשיך במסע ההשתלטות על ארץ ישראל עד מימוש חזונם להשליט את מדינת ישראל מהים במערב ועד לירדן במזרח. יופי. מהכא להתם תקום לתפישתם מדינה דו-לאומית שתוך ימים ספורים תתגלה כמדינה ערבית נוספת, למשל נוסח לבנון השלווה. מצער להיווכח כי גם יודעי-דבר שהם ימנים בנטייתם הפוליטית, מתבוננים כסומים בעובדה הזאת שכבר מתעצמת לעיני כולנו העומדים ומחשים. עוד רגע קט והמלכודת הפלשתינית תינעל במנעול ישראלי משובח מתוצרת חוטובלי וחבר מרעיה.

עירא אבנרי

אני מודה: יש בי חולשה להתרגש מאמן ויוצר צעיר המפלס דרכו בעולם, להשמיע את צלילו המקורי. פעם, בשיחה שהתגלגלה ביני לבין הצייר המנוח אברהם גולדברג, שהיה ידידו הוותיק של אבי יוסף וידידי מנעוריי, שאלתי את גולדברג, כיצד הוא מחליט אם צייר אחר יש בו משהו ממשי. תשובתו הייתה קצרה: "אם אני שומע כי מתוך יצירתו עולה צליל משלו". את הפרשנות למילים אלה השאיר לי גולדברג.
מאז אני מחפש אחר יוצרים כאלה שהם בעלי צליל מקורי משלהם. לעתים אני נתקל באנשים שהם בעלי גיל מופלג כשלי שיש בהם מיתרים המפיקים צליל נדיר, ואז הופך יומי ליום חג. כך ואף יותר אני חש כאשר אני מוצא את הצליל המרטיט הזה אצל אנשים צעירים - ואז לבי מתרחב ואוזני נעשית כרויה.
עירא אבנרי הצעיר, איש תיאטרון מובהק מכבר, סיקרן אותי משחר נעוריו. באיש הצנוע בהליכותיו, נעים שיח ובעל יכולת הקשבה מעולה, מצאתי מי שבעתיד ימנה עם אלה שזכיתי להכירם ולא החמצתי אותם. עירא נולד לתיאטרון. הוא צמח לקבוע לעצמו מעמד מיוחד לא רק כמורה למשחק ותיאטרון, אלא בעיקר כבמאי חשוב בעל יכולת דרמטורגית משל עצמו, שפיתח בנחישות ובסבלנות אין-קץ גישה עצמאית וחדשנית לעולם הבמה.
הוא כבר עשה דרך ארוכה ובין ההצגות שביים בתיאטרונים שונים בשנים האחרונות אפשר למצוא את "תופים בלילה" של ברטולד ברכט, "השחף" של צ'כוב ו"מרי סטיוארט" של שילר. על ההצגה האחרונה כתב המבקר מרט פרחומובסקי את השורות הבאות: "מרי סטיוארט", גרסתו של עירא אבנרי לקלאסיקה של פרידריך שילר, היא לא הצגה נטולת פגמים. עם זאת, מדובר באחת ההצגות החשובות שעלו בתיאטרון הישראלי בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא יכולתו של אבנרי להעמיד על הבמה הגדולה של תיאטרון תמונע אלטרנטיבה של ממש למיינסטרים נוסח התיאטראות הממוסדים. מצד אחד, 'מרי סטיוארט' היא עבודה עכשווית בסגנונה ומחשבתה, שמתכתבת עם מיטב התיאטרון בעולם היום. מצד שני, היא מצליחה לברוא מציאות אנושית טבעית ונגישה, שמעוררת לחיים את הטקסט הקלאסי, באופן שיכול להפוך אותה לנחלת הקהל הרחב. ההצגה של אבנרי מאותתת באופן חד-משמעי לקאמרי, לבית ליסין ולהבימה, שהרפרטואר הנוכחי שלהם דפוק ומיושן, ושאפשר לעשות את זה אחרת, מבלי לוותר על הקהל. עכשיו נותר לקוות, שמישהו שם יבין את הרמז".
הייתה זו רק שאלה של זמן עד שעירא אבנרי יזכה בהכרה מרשימה מצד אנשי תיאטרון ואף ממבקרים חדי-עין שיברכו על סגולותיו כאיש בשורה לתיאטרון בארץ. לפני כשבוע התפרסמה במוסף גלריה של עיתון הארץ רשימה שנקבה באנשי תיאטרון אחדים הנחשבים כיום לבולטים ומשפיעים מבין יוצריו בארץ. בין אלה הראשונים שבהם, הוזכר שמו של עירא בנוסח חד וברור: "עירא אבנרי הוא יוצר שמציג רצף הישגים מרשימים כדרמטורג ב'מקבת' בקאמרי ובבימוי שתי הצגות קלאסיות בפרינג': 'מרי סטיוארט' מאת שילר ו'השחף' מאת צ'כוב. העיבוד של אבנרי מדגיש את הפזה העיצובית של היצירה המבוססת בחלקה על דימויי אור. אבנרי לא רק מוכיח שאינו חושש להתמודד עם קלסיקה אלא מתבלט כיוצר בסגנון משלו. הישגיו מסמנים אותו כיוצר מרתק ומבטיח".
צלילו המקורי של עירא הולך ומתעצם ורבים קשובים לו.

המשותף בין נוחי דנקנר ופרופ' ליאו ליידרמן

מסתבר כי לעתים טוב לא לחקור במופלא מאתנו, שכן לצעד כזה מתלווים גילויים ההולמים בראשינו כקורנסים קטלנים. לא הייתי רוצה להאמין שנוחי דנקנר, שיכול היה להשפיע לרעה ולטובה על כלל המשק בארץ, התייעץ בנושאי הכלכלה שלו עם נוכל מנתיבות, ממשפחה בעלת מסורת של הולכת שולל. לא הייתי רוצה להשלים עם העובדה המפתיעה שמי שאמור היה להתייצב כנגיד חדש אינו אלא שוטה-מאמין בנוכל תל אביבי מסוג אחר, הקובע מה נכון ולא נכון לאותו פרופסור על-פי פרשנותו את יום לידתו. אולי מוטב שלא ניוולד כולנו אם חיינו אמורים להתנהל כשבראשנו מתייצבים כאלה. תוסיפו להם את נתניהו חסר החוליות ואת המתאמץ לחקותו בכל מכל, נערו השליח לפיד, ותקבלו תמונה מעודדת; יחי הטירוף הלאומי של מחפשי תשובות בקברי צדיקים שמחציתם קברי מוסלמים, ומבקשי עצות והנחיות מרנטגנים, לייזרים, סי-טים ונוכלים אחרים למיניהם. בואו בהמוניכם ונצא להדליק משואות ברחבי הארץ הקדושה... נחגוג את היות אלוהים ממשיך לרקד כשטן בקרבנו, והוא מוביל אותנו עם חליל הקסמים שלו לאבדון.

הקריצה של ממלכת יהודה

קוסם הוא מעולם לא היה, האיש המכונה ראש ממשלה. חכם הוא גם איננו, גם לא איש חזון. הקריצה הבהמית הגסה לאחרוני מוקיריו בממלכת יהודה, בדבר רשימת הישובים המועדפים - אומרת את כל שניתן לומר על האיש האומלל הזה שמאמלל את כולנו יום אחרי יום, שמנתץ את הסיכוי של ילדינו ונכדינו לחיות במדינתם. וברע המושחת הזה דבקו בדבק אפוקסי עופר שלח וחבריו בסיעת השתקנים. שיתביישו אלה שתוך ימים הפכו בכנסת לעדר חסר-תכלית שאין בו שימוש.

אנדרטה מטומטמת - מתאימה לנתניה
חוף נתניה בלילה. ציור: עמוס אריכא

אני לומד בהדרגה להכיר את נתניה מקום מגוריי. בתחילה הופתעתי מיופייה של העיר, שכייה נדירה. כך הייתה תגובתי כשראיתי את מחוז מגוריי, קריית השרון. מיודעיי הרבים יכולים להעיד עד כמה התרשמתי מהמקום היפהפה שאין רבים כמותו בארץ, עד שנחשפתי למינהל השערורייתי שלו, שטחן אותי כקורבן בין אבני הרכב והשכב המושחתים. לפתע התברר לי כי לעתים נוי חיצוני מטעה ובעצם מחפה על עיוותים מנהליים מכוערים.
כדי להכיר את עירי שוטטתי גם באינטרנס ובמרחבים האלה נתקלתי בתופעות מסקרנות לגבי העיר הזו שחסרה בה רוח תרבותית ושורשית. היא מתנהלת כבזאר בידי אנשים רפי-תרבות שמושגיהם לגבי נושאים הקשורים בתרבות חזותית, משעשעים, בלשון מתונה. אני מסוגל לתאר לעצמי את הפוטין הבלונדי, סוכן הקג"ב בעבר, כשבא לחנוך את האנדרטה המוזרה של כנפי מלאכים כמחווה לצבא הרוסי, שלדברי אימהות העיר, הציל במלחמתו בנאצים את שארית הפליטה של בני העם היהודי שנותרו במחנות המוות.
לעמוד ולהצדיע לצבאו של איש הדמים סטאלין רוצח ההמונים, ביניהם אינספור יהודים? לאותו צבא שהיה שותף לברית שטנית עם הנאצים בפרוץ המלחמה? לאותו צבא שיהודים המשרתים בו ספגו מנת אנטישמיות מבזה? ואם אמשיך ביריעה מצמררת זאת יגבר זעם אין-אונים על השטות הזאת בנתניה. אם כבר אנדרטה לאיזו שהיא אומה אחרת, זו צריכה הייתה להיות בריטניה שהצילה את העולם בעוז רוחו המופלא של וינסטון צ'רצ'יל.
אני מגייס רק טיפה מים דמיוני כדי לראות את פוטין עומד בחוף ימה של נתניה ולידו שמעון פרס נשיא המדינה שבינתי אינה תופסת כיצד נתן ידו לפארסה הנלעגת הזאת. מישהו מבני חוגו או ממכריו הטובים של איווט המפורסם בוודאי רקם את רעיון הג'סטה הזאת במסגרת הניסיונות הכושלים של איווט ללקק את אחוריו של השליט הרוסי. על זה כבר נאמר: אין גבול לחמוריות. ובינתיים פוטין מתפוצץ מצחוק ובינו לבין עצמו חושב על אותם ז'ידים שהיו בעיניו חרא ונשארו כאלה.
באינטרנט מסופר כי הבוסה של נתניה, השריפית פיינברג-איכר, מתגאה בעובדה שנלחמה כלביאה שהאנדרטה סרת-הטעם לא תהיה נחלת ירושלים אלא של נתניה - והיא זכתה. אכן, כבוד גדול להתפאר בו (!). אז למען הסר ספק אני מוכן להציע תסריט בנוסח שונה: נתניהו המפתיע בכל רגע בצבע אחר כזיקית מלידה, נענה ליוזמי הרעיון שהאנדרטה תוקם בבירת ישראל ובתמורה תזכה בחסדיו של פוטין. נניח לרגע שמהר מאוד הסתבר לנתניהו שתקום מהומה רבתי בירושלים ומוטב שיסתלק מהמחשבה האווילית הזאת. מה עושה איש כנתניהו במצוקתו? לאן יוביל את חרפתו? כמובן שהוא מוביל אותה לידידתו שהיא לו כאחות יקרה, הגברת מנתניה וזועק לעברה, אחותי בואי להצילני. וכך נהיה. ובעצת צמד-חמד זה קמה "יצירה" מפוארת לתושבי העיר העולים אליה לרגל להשתבח בה...
ואם זה לא עצוב, אולי זה מצחיק במידת-מה.
אבל זה לא הדבר המצחיק היחיד בנתניה. בהזדמנות אספר לכם סיפור משעשע על שמות רחובות בקריית-השרון, עד שלעתים נדמה כי מדובר בסניף של נתיבות. עיר ההילולות של הבאבות הקדושים הנוכלים לדורותיהם.
מכתב גלוי לבוסה של עיריית נתניה
שורות אלו הן חלק מתיאור הגילויים על נתניה ודרכי התנהלותה של הנהלתה. מקובל שמכתב המגיע לנבחר ציבור או למי שנושא בתפקיד ציבורי, זוכה בשליחת אישור קבלה, ותוך ימים נוספים אמורה אף להגיע תשובה מפורטת.
מניסיוני בנתניה, כשאני מגובה בהוכחות, מדובר בלהד"ם.
על-כן מצאתי לנכון להפנות שורות אלה בנוסח גלוי לעין-כל וזו פנייתי הנוספת לגברת מרים פיירברג-איכר:
  • "גברתי ראש העירייה,
    פניתי אליך פעמיים בכתב - באמצעות פקסים. ביקשתי כמידת הליך תקין להפנות שימת-לבך להתנהלות כושלת, בלשון המעטה, של פקידים בכירים שלך, בעניין פרשת הגגון שבנה שכני מתחתי בצורה בריונית וחאפרית ללא רישיון. העברתי לידיעתך מכתב בן עמודים אחדים החולק על החלטה משונה של תובעת עירונית לסגור את התיק שפתח אינג' פאהר, ראש מחלקת הפיקוח. סברתי, ועדיין אני סבור כך, שהיה זה מתפקידי לידע אותך במה שנעשה לכאורה בשמך - ותחת אפך.
    לא טרחת בכלל להשיבני דבר. רק איזו פקידה עלומה כתבה לי חצי משפט על-מנת להתנער ממני בגסות, בו נאמר שהתיק שלי נמצא בטיפול הלשכה המשפטית. תודה. הרי את זה ידעתי!
    אף לא מילת התייחסות נוספת. היות שהתובעת שעשתה שליחותה פלסתר, חזרה שנית על אותה החלטה ראשונה שלה תוך שהיא מתעלמת מחמש-עשרה נקודות מהן משפטיות וחד-משמעיות שהעליתי כחולק על דעתה המוזרה. שלחתי לך עם פניה אישית את השגותיי אלה על ההתנהלות התמוהה הזאת.
    גם על פניה נוספת שלי לא טרחת להתייחס, למרות שכתבתי לך כי מקובל בין בני תרבות לענות זה לזה, גם כשאין הדבר נוח במיוחד.
    לפיכך אני מזמין אותך לבקר בדירתי בכל שעה ובכל יום שתקבעי לנוחיותך, בכדי לראות באיזה פרשת אונס תושב מדובר ובאיזו חומרת פגיעה גסה בזכויותיי מדובר. שכן ההגנה הבלתי מובנת של העירייה על מעשה זדוני שכזה שאיני יכול להתעלם ממנו לא ביום ולא בלילה, נראה יותר ויותר כמעשה אונס מתמשך יומיום בהרשאת ובסמכות העירייה.
    אם גם לאחר ביקורך תהי סבורה שאין בכוונתך להתערב, אדע כי הריקבון בעירנו אפילו גדול משמצאתיו עד-כה".
ובשבוע הבא אחזור לגיבורי סיפורי בקריית השרון בתוספת על גב' ריקי כחלון המזכירה בעלת הפה הגדול של התובעת העירונית, שביקרה אותי בחריפות על שניסיתי לעמוד על זכויותיי, כשמי מהבוסים שלה רוצה דווקא בטובתו של עובר העבירה הגסה, בכל מחיר. מזלי שקולה הנפלא של ריקי הגוערת בי בצעקנות המאפיינת בת שווקים, גרם לי להאמין שאני מקשיב לסלסולה של בעלת מצו-סופרן נדיר. גם זה משהו בנתניה.
עד כאן להיום.

תאריך:  06/08/2013   |   עודכן:  07/08/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שמש חורכת (ד')
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
ריקי כחלון
נתנייתי  |  6/08/13 20:46
2
הבמאי עירא אבנרי, ההבטחה החדשה ל"ת
של התאטורן הישראל  |  7/08/13 06:33
3
מה זה גיבוב המילים המתנשא הזה?
ברברת  |  7/08/13 08:30
4
אולמרט שרון ברק ליבני יחימוביץ
עטרה שגב קלימי   |  7/08/13 09:24
5
כל הכבוד
משקיף  |  7/08/13 10:00
 
- נו באמת? בדרך כלל כשאין למישהו
מה להגיד הוא מנבל  |  7/08/13 14:06
6
איזה אויל ופטפטן משריש האריכא
אהרון מ. רול  |  7/08/13 10:04
 
- חסיד שוטה שלנתניהו
איש תקשורת  |  8/08/13 23:23
7
מזדהה עמך בכאבך על עריצות  ל"ת
דג יבשתי  |  7/08/13 11:24
8
גאווה...
בת של...  |  7/08/13 23:56
9
פיירברג אישה רעה שאין בה חמלה
תל חי  |  8/08/13 06:59
10
בעיריית נתניה הכל רקוב מהיסוד
לוחם בשחיתות  |  10/08/13 07:57
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מחלקת מיסים KPMG סומך חייקין
בעקבות תיקון 161 לפקודת מס הכנסה, נדרשים כיום מרבית היחידים להגשת דוח מס שנתי באופן מקוון. אי הגשת הדוח באופן מקוון כאמור גוררת הטלת עיצום כספי
מחלקת המיסים KPMG סומך חייקין
חלק מהנושאים שהושמטו מהצעת החוק המקורית יוסדרו באמצעות חקיקה רגילה שלא במסגרת חוק ההסדרים
איתן קלינסקי
בערוגות הימין האידיאולוגי, הנראה קיצוני, נארגות גם יצירות ספרותיות, שעל אחת מהן "ותכתבו: אהובתנו" אני ממליץ בחום. לשוחר ספרות טובה מצפה חוויה ספרותית מהנה, מפגש עם עושר לשוני ועם גלריה של דמויות שאינן מניחות לקורא
רותי איזיקוביץ
נתניהו והבית היהודי סיכמו: שחרור מחבלים תמורת הפשרת בנייה. המתווה הושג לאחר העברת מסרים חשאית בין רה"מ לשר השיכון אורי אריאל בתוך מעטפות חתומות מחשש שיודלפו
ד"ר סטיבן פ' או'קונור
יש לבנות את ההסכמים כך שהבעלות על כל ההמצאות הקשורות תהיה בידי גוף יחיד. אם קיים חשש בין הגופים שאחד מהם יידחק החוצה, יש לבנות את ההסכם כך שגוף אחד יחזיק בבעלות על הזכויות, ואילו הגוף השני יקבל רישיון לעשות שימוש מלא בטכנולוגיה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il