את הסיפור המעניין על חרדים שבונים דירותיהם על קברי אבותיהם הבאנו כאן לראשונה כבר לפני שנה, באוגוסט 2012. לחובבי קריאה ואוהבי שעשוע, להלן
הקישור לסקירה המלאה על תולדות הפרשה.
ולממהרים (ולחוזרים לכאן אחרי הקריאה) זו תמצית הסיפור: העסקן החרדי הרב אברהם סלונים חבר בשנת 2011 לקבלן החרדי גולובנציץ' שרכש קרקעות בבית שמש ועשה איתו עסקה. בתוך יומיים וחצי בדיוק מכר הרב אברהם סלונים 800 דירות לזוגות חרדים, במחירים סופיים של כ-650,000 ש"ח לדירה, בתנאי ש-300,000 ש"ח שולמו מיד במזומן כדמי קדימה. וכמובן שעסקות חרדים נעשות ללא ליווי וערבות בנקאית כנדרש בחוק.
התחילו לבנות ואז התגלה שהקרקע מלאה חורים. ליתר דיוק - כל השטח הוא גבינה שווייצרית של מערות קבורה. מדובר בעצם בבית קברות יהודי עתיק ובו מאות מערות קבורה מלאות בעצמות אדם, שלמרבה הצער הן לא של גויים. כי בכל הקשור לבית הקברות הלא-צפוי הזה, כל העדה החרדית לכל פלגיה הייתה מוכנה להכריז בתוך שנייה שמדובר בקברים של גויים, או לפחות של חב"דניקים, אבל מה לעשות – הם לא. לא נמצא ביניהם שום דבר שיעיד על מוצא זר, כמו שלד של מתעמל או זורק דיסקוס באולימפיאדה יוונית או עצמות של לוחם זר עובד אלילים וכוכבים. להפך: בכל המערות לא נמצא שום שלד שלצידו איזו חרב או כלי מלחמה שהיו שייכים לו, מה שמוכיח סופית שמדובר בבית עלמין טהור של לומדי תורה מסורים ומשתמטי גיוס קבועים גם מהצבא של מתיתיהו המכבי.
ואז קמה אתרא קדישא - האגודה שממררת תמיד חיי ארכיאולוגים ועוצרת סוללי כבישים וקבלנים חילוניים שנתקלים בקברים - הודיעה שאסור לבנות שם בתים ופתחה במאבק. אבל ברור שאם יפסיקו לבנות אז היזם והקבלן החרדים איבדו כל מה שהשקיעו כבר בבנייה ויפשטו רגל, וגם כל 800 הזוגות החרדים ששילמו במזומן 300,000 ש"ח כמקדמה יישארו גם בלי המזומן וגם בלי הדירות. ולכן זימנו השבוע בבית שמש אסיפה כללית של הרוכשים, כדי להצביע בשאלה אם להחמיר או להקל.
לחילונים בורים ופרימיטיביים, שוכני דיסקוטקים ומחללי שבת וחג, יוסבר: אפשר לבנות מעל למערות קבורה, אלא שאז צריך לעשות מנהרות טומאה ורצפה צפה או מרחפת וכל מיני המצאות הנדסיות חשובות מימי הביניים, שרק הן מבטיחות שרוח הטומאה של המתים העתיקים הללו מלפני 3,000 השנים, תוכל לצאת לה לשמיים בלי להיתקל בדרך באדם חי, ובמיוחד לא באיזה ירא-שמיים ששמו למשל כהן, שאז יפגעו סיכוייו לקבל ג'וב בכיר בבית המקדש, שייבנה במהרה בימינו.
ולכן אפשר לבנות את השכונה על הקברים, רק שזה יעלה תוספת של המון כסף. בדיוק כמו במקרה של בנק לאומי בטבריה, כמו במקרה של כביש 6 וכמו בכל מבנה חילוני שאתרא קדישא התלבשו עליו, והקבלן האומלל היה צריך להוסיף המון כסף כדי לרצות את המתים ואת החיים גם יחד. רק שכאן, בבית שמש, מי שיצטרכו לשלם מכיסם את התוספת הזו הם רוכשי הדירות החרדיים, וזו צרה: השכונה חרדית, הקבלן חרדי, היזם חרדי, הרוכשים חרדים. והכל בלי שיש שם אף לא חילוני אחד שאפשר להטיל עליו את החשבון.
לכן זימנו את רוכשי הדירות כדי שיביעו דעתם ויצביעו האם להחמיר (דהיינו: לבנות את מנהרות הטומאה והרצפות המרחפות ושאר האביזרים והפטנטים עוקפי טומאה) ולשמור כנדרש על קברי הקדושים, או להקל, מה שאומר בעברית פשוטה: לשים פס ארוך על כל השטויות ולבנות ישר על הקברים.
ואלה היו תוצאות ההצבעה החרדית: 600 הצביעו להקל, 3 הצביעו להחמיר. מסתבר שרק אחד מכל 200 (בקושי חצי אחוז) מרוכשי הדירות החרדים בבית שמש מוכן לשלם כסף מכיסו כדי לשמור ולא לבזות את קברי אבותיו, ואילו 99.5% מהחרדים הצביעו בעד להמשיך ולבנות על קברי אבותיהם בלי שום חוכמות.
זיכרו את תוצאות האלה. במיוחד ליום שהם יבואו לקשקש לכם על הצורך להפסיק בנייה חילונית של תיאטרון או בית חולים או כביש ראשי בגלל שהתגלו שם קברים. מי שיחזיק מעכשיו במרתף ביתו בשכונה החרדית החדשה בבית שמש את עצמו אבותיו, ויתלה את החיתולים הרטובים של ילדיו ליבוש מעל מערות הקבורה של אימהותיו, שלא יבוא לקשקש לי על קדושה של קברים קדומים. אם קברי אבותיכם שלכם לא היו שווים לכם כמה אגורות מכיסכם שלכם, אז הם בטח לא שווים לנו יותר שום שטרות מהכיסים שלנו.