ההיסטוריה חוזרת
מהלך היסטורי - כך (לא פחות) הגדיר שר האוצר,
יאיר לפיד, את הקיצוץ בקיצבאות הילדים. האומנם? האם להכניס עוד תשעים אלף משפחות בצעד הזה למעגל העוני זהו מהלך היסטורי? תשאלו את הביטוח הלאומי, את ד"ר קדמן, את
שלי יחימוביץ' והח"כים החרדים, המתנגדים לקיצוץ.
ובכלל, זכות הבכורה המפוקפקת על המהלך היא לא של מר לפיד. קדם לו ביבי נתניהו בשבתו בממשלה על כס שר האוצר. זוכרים? נכון, זה מאוד פופולרי לחבוט בחרדים, שהם כידוע שק החבטות של המדינה וקהל היעד העיקרי של גזירה זו. אולם גם על כך אין לו זכויות יוצרים, והוא רק מודל חיקוי עלוב של אביו ומפלגתו 'שינוי' המנוֹחים. אז מה אם הדבר הוּכח כמתכון כושל? האם ג'וניור לפיד לא יורה לעצמו ברגל?
מה עם העובדים הזרים?
מבצע 'שתי טיפות ודי', לחיסון נגד נגיף הפוליו, הוא בעיצומו. העובדה שישנן אוכלוסיות שהמערכת החיסונית שלהן חלשה, והן עלולות להדביק אחרים בנגיף, אף היא עלתה על סדר היום. אולם משום מה נשכח מגזר אחד, שרובו אינו מבוטח בביטוח בריאות, אשר עלול להידבק ולהדביק אנשים אחרים בנגיף. כוונתי, כמובן, איך לא, לעובדים הזרים. יש לתת את הדעת כיצד להביא לחיסונם, כדי למנוע את התפרצות המגיפה. ובא לציון גואל.
עבודה בעיניים
הסיגריה האלקטרונית מזכירה לי במידה רבה תחליפי דיאטה להרזייה. גם בתכשירים המסחריים הללו, המגלגלים מיליונים, יש בדומה לסיגריה האלקטרונית, סוג מסוים של 'עבודה בעיניים'. זאת בשעה שהמתכון היחיד והיעיל להרזייה הוא שמירה על תזונה נכונה (בצד פעילוּת גופנית).
גם הפסקת העישון, שהוא סוג של התמכרות, מחייבת תהליך שיטתי ועקבי של גמילה. הסיגריה האלקטרונית אינה אלא עוד אחד מהאמצעים המסחריים, שנועדו לגלגל מיליונים, תוך ניצול מצוקה קיימת, כשהיא מבטיחה לתת פתרון בלי מאמץ, בשיטת 'זבנג וגמרנו'.
אז נכון, העסק פורח כלכלית, אך עובדה היא שרבים חוזרים לעשן אחרי הסיגריה האלקטרונית, והמענה הוא אפוא מיידי בלבד, אשר אינו מתמודד לטווח ארוך עם שורשי הבעיה. יתרה מכך, אי-אפשר להתעלם מנזקיה הבריאותיים של הסיגריה החשמלית. לא רק התגובות האלרגיות, אלא בעיקר ההשפעה המסרטנת, גם אם זו קיימת במידה פחותה מאשר בסיגריה רגילה. ואם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם?
במבחן התוצאה
דומה כי השיעור הגבוה של הנשירה הדתית במגזר הסרוּג מצביע, במבחן התוצאה, על כְּשָלִים בשיטת החינוך בו (עירוב קודש בחול, קידוש הצבא והמדינה, שהם מוסדות חילוניים מובהקים ועוד), ומחייב אפוא בדק בית יסודי ללא פשרות.
אולם מעֵבר לכך אין ספק, שנעשו גם טעויות פדגוגיות בישיבות התיכוניות. הגישה צריכה להיות לְהַאֲהִיב את היהדות וההלכה, המעצימות את האישיות, על התלמיד, בדומה למשקולות המפַתחות את שרירי הגוף. אך נראה שהמצוות הוצגו כעול, והגישה לקיומן היית כפייתית. אז מה הפלא לריבוי הדתיים לשעבר (דתל"שים) והמסמסים בשבת?
פסוקו - בעד ונגד
הולכים בין הטיפות, אך לא לעולם חיסון.