סוריה, מצרים והקריה

כבר בשנות ה-80' עשתה סוריה מאמץ להשיג ארסנל של נשק כימי, ולאורך השנים שכללה אותו ושדרגה את החומרים שברשותה. ההערכה היא, שסוריה החליטה להשיג נשק כימי לאור התבוסות שלה מול ישראל במלחמות שונות. ככל הידוע, בסוריה יש מפעלים לייצור גז חרדל, גז סארין וגז עצבים VX. לפי ניתוח התמונות מהשבוע, לא ידוע בוודאות באלו חומרים מדובר. ומה ארה"ב אומרת בנושא? "מודאגים מהדיווחים מסוריה". זהו. זאת לאחר שברק אובמה הגדיר שימוש בנשק כימי כקו אדום שיביא לכך שארה"ב תפעל בסוריה. למען האמת, אני לא מתפלא יותר מדי. אני לא מצפה ליותר מדי מאדם כמו אובמה, שלחם-חוקו הוא בדלנות וסובלנות. יכולים לומר, כי ארה"ב רק מדברת אבל אי-אפשר לדעת אם היא באמת לא עושה, שהרי יכולות להיות פעולות חשאיות בסוריה. כנראה שזה לא נכון, אבל אם כן – הם לא עושים עבודה כל-כך טובה שהרי ההרג נמשך ללא הרף. בשורה התחתונה: למרות שקרנה של ארה"ב יורדת בתור מעצמת-על, היא עדיין נחשבת ככזאת. ומכאן שיש לה אינטרסים חיוניים בכל העולם. וזה אמור להיות אינטרס חשוב לה, שסוריה תתייצב לפני שהיא תהפוך למדינת ג'יהאד ואז המצב יהיה הרבה יותר גרוע.

שלוש המילים שהביאו לרוב ההרוגים לאורך ההיסטוריה הן: "זהו רצון האל". כל הצדקה לכל מלחמת דת הייתה האמירה שזה מה שהאל רוצה. ממלחמות הכיבוש המוסלמיות, דרך מסעות הצלב, מלחמות בין עמים שונים באירופה וגם כיום כך ארגוני הטרור מצדיקים את מלחמתם. כעת הצדקה זו הגיעה גם לסוריה: פסק דין של שייח' בסעודיה אומר, כי נשים שרוצות לעזור למורדים בסוריה צריכות למכור להם את גופן ולספק את צרכיהם המיניים של המורדים. השייח' הבטיח, כי כל נערה שתעשה את זה, תזכה למקום בגן עדן. פילוסופים שונים דנים במה שנקרא "מצב הטבע". זהו המצב שהיה לפני שבני אדם התאגדו ויצרו את המדינה. לפי הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, האדם הוא טוב מטבעו ולכן במצב הטבע האדם פועל על-פי התבונה ונשמע לה. לעומתו, הפילוסוף האנגלי תומס הובס סבר, כי המדינה היא דבר מלאכותי לחלוטין. מצב הטבע הוא האנטיתזה של המדינה, במצב הזה האדם רע מטבעו, והאלטרנטיבה היא אין-מדינה – כאוס. נראה, כי זהו המצב בסוריה כיום. המצב בסוריה מראה לנו את טבעם האמיתי של הלוחמים, ודומה שכולם איבדו צלם אנוש ואין דבר שנחשב כאסור והמטרה מקדשת את כל האמצעים. אותו "פסק הלכה" מראה, כי מנסים לתת אישור ולגיטימציה למעשי התקיפה שמתרחשים בסוריה, תוך שימוש מעוות באחד הדברים החשובים לכל אדם – אמונה.

בעוד המהומות במצרים נמשכות, שם אחד חזר לכותרות: חוסני מובארק, היוצא מן הכלא. השלטון של האחים המוסלמים הוא ששפט את מובארק בזמן שזה מה שהציבור רצה. כעת, השלטון החדש משחרר את מובארק לאחר שהציבור גילה את פרצופם של האחים המוסלמים והבין מי הם באמת. פעולה זו יכולה להרע לשלטון ולשחק לידיהם של האחים המוסלמים, בטענה שהשלטון החדש שחרר את מובארק ואולי הוא אפילו יחזור לשלטון. כך יכולים האחים המוסלמים למשוך אליהם אזרחים רבים ולערער את הלגיטימציה של השלטון הנוכחי, ששחרר את הנשיא שאזרחים רבים נהרגו ונפצעו כדי להפילו.

פרשת הרפז הדהימה את המדינה לאור התנהלות מערכת הביטחון והעומדים בראשה. בכל הפרשה הזו יש אדם אחד שכולם שכחו: בנימין נתניהו. לא יכול להיות שראש הממשלה לא ידע על מה שקורה בין הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, לבין שר הביטחון, אהוד ברק. לא יכול להיות שאף אחד מהם לא בא לדבר איתו ולספר הכל או לפחות חלק. לא יכול להיות שלא הגיעו לאוזניו סיפורים ושמועות על היחסים בין ברק לאשכנזי. אם נתניהו לא ידע – זו רשלנות פושעת. אם נתניהו ידע והתעלם – זו רשלנות פושעת. לא יכול להיות שבין שניים מהאנשים הכי משמעותיים בישראל, שאחראים במישרין לבטחון המדינה, יתקיימו יחסים כאלו וראש הממשלה לא ידע על זה כלום. כנראה שנתניהו ידע על הכל ולא רצה להתערב כדי לא לספוג מהלומות. במקרה כזה צריך לחשוב טוב על טיבו של ראש הממשלה, שאמור לקבל החלטות כבדות-משקל ולייצג את עמדות המדינה מול העולם, בעוד הוא לא יכול לטפל בכביסה המלוכלכת שלו בקריה.

ברדלי מנינג, החייל האמריקני שהעביר לויקיליקס כ-700 אלף מסמכים, נדון ל-35 שנים בכלא. מנינג העביר מסמכים המעידים על התנהלות ותקריות של הצבא האמריקני בעירק ובאפגניסטן, כולל סרטון המראה הפצצה אמריקנית באפגניסטן שגרמה למותם של עיתונאים ואזרחים. מנינג טען, כי הוא האמין שיוכל לשנות את העולם לטובה. הוא אולי היה מצליח אם רק היה פועל במישורים החוקיים והנכונים. אם כל חייל יוציא החוצה מידע מסווג שלדעתו מראה על מחדלים, הרי שאין לדבר סוף ואפשר לסגור את הצבא, כל צבא שהוא. במדינה דמוקרטית יש לנהוג לפי הכללים הדמוקרטיים. אם למנינג היה באמת אכפת והיה לו רצון אמיתי לשנות משהו, הוא יכול היה לפנות לעשרות גורמים שונים (הקונגרס, עורכי דין, מבקר המדינה ואחרים) ולהגיד להם שלדעתו ישנם מקרים שבהם הצבא לא פועל כפי שהיה ראוי שיפעל. גורמים אלו היו יודעים כיצד לפעול; לא דרך הדלפת מאות אלפי מסמכים מסווגים.