ההינתקות - מה (לא) קיבלנו בתמורה

העבריין יודע ראשון שהוא עבר על החוק. הרבה לפני המשטרה, הפרקליטות והתקשורת. פוליטיקאי שביצע עבירות פליליות שטרם התגלו, מנהל דו-שיח מעיק עם השלדים בארונו. הנושא והמטרה זהים: התחמקות או חילוץ! הרשימה ארוכה, אנחנו נתמקד ברודן המושחת אריאל שרון. כל מי שמכיר את כללי המשחק יודע שהתקשורת משפיעה על מערכת המשפט. במחקר שעשתה ד"ר ענת פלג, היא מגלה ש- (להקליד בגוגל) "השופטים פוחדים מהתקשורת". שמענו את אותו המסר גם משופטים בדימוס. לשרון לא היו הרבה ברירות. הוא הימר על מימוש הפנטזיה המדינית של השמאל, וזכה להגנת התקשורת. במילים פשוטות, מדובר בעסקה אינטואיטיבית: עקירה תמורת הגנה. איך מוכרים בגידה בציבור המצביעים? מאוד פשוט: העוקר שרון יפרט את הפלוסים שעקירת האלפים תביא; במקביל, מטונפי ימין שהצטרפו לבגידתו יפשטו על האולפנים, והתקשורת תגדיר אותו כ"יחיד בדורו", תעזור בשיווק תוכניתו. וזה למרות שכולם ידעו שהעקירה (היא טעות) בלתי הפיכה. ומה אם יתברר שה"פלוסים" רשומים על קרח? הזיכרון של הציבור קצר, אז פשוט מתעלמים. אז זהו, שאני לא יכול ולא רוצה להתעלם. הלכתי לארכיון. אחרי שתראו את הסרטונים, תגידו אתם אם התמורה המובטחת לעקירה האכזרית, אכן קוימה. לפניכם שישה סרטונים:

• בסרטון הראשון - שרון מבטיח שבתמורה לעקירת האלפים, לא יהיה תהליך מדיני לפני חיסול ארגוני הטרור. קרה ההפך. הטרור התחזק...

• בסרטון השני - שרון מבטיח שארה"ב אחרי העקירה, לא תלחץ עלינו. לכו תגידו את זה לחוסיין אובמה...

• בסרטון השלישי - שרון רומז על תמורה אמריקנית בנושא אירן. נדמה שאובמה בתמורה לתמיכה דורש מישראל עוד ועוד...

• בסרטון הרביעי - שרון מבטיח שבנושא זכות-השיבה, עמדת ארה"ב כעמדת ישראל. האם זה מחייב את הפלשתינים? תשאלו את אולמרט...

• בסרטון החמישי - שרון מבטיח שארה"ב תתמוך בעמדת ישראל בנושא גושי ההתיישבות. אם כך- מדוע הלחץ להקפיא את הבנייה?

• בסרטון השישי - שרון מבטיח שלא תקום מדינה פלשתינית לפני פירוק ארגוני הטרור. האם זה כולל את עזה? ומה אם הבוחר הפלשתיני יהפוך את החמאס למפלגה הגדולה גם בערי הגדה? על זה השמאל לא חושב...

שורה תחתונה: הבאתי מהארכיון קטעים מפגישה אחת של שרון עם פעילי ליכוד. יש אינסוף הבטחות - גם מפיהם של תומכי העקירה בליכוד (אולמרט, מופז, לבני וכו'). במבחן התוצאה - כל ההבטחות לתמורה בגין עקירת האלפים מביתם התבררו כשקריות. האם הוסקו המסקנות? האם הלקח נלמד? השאלות מכוונות בעיקר לשמאל. ולסיום הערה בנימה אישית: אני לא מצליח להבין את הלב הגס, הניתוק הרגשי והאדישות - שלא לומר שמחה לאיד - של רבים בשמאל, לנוכח העוול הקשה שנגרם לנעקרים...