השאלה על תקיפה בסוריה עברה מ"האם" ל"מתי". מדינות המערב חושבות על דרך פעולה אפשרית, דבר שיכול להביא להסלמה אזורית ואפילו למלחמה כוללת. ומה עם
בשאר אסד? מאשים את שאר העולם. אסד אומר, כי ההאשמות על טבח הן שטויות ומאיים שאם סוריה תותקף, היא עשויה להגיב נגד ישראל.
נקודה ראשונה: אני לא יודע האם אסד עדיין מחובר למציאות. כבר למעלה משנתיים מתרחשת בארצו מלחמת אזרחים עקובה מדם שנהרגו בה למעלה מ-100,000 בני אדם והוא רוצה שנאמין שההאשמות על טבח הן שטויות. אם זה המצב, אין לדעת למה הוא מסוגל בהחלטה של רגע פזיזות וטירוף חושים. מצד שני, יכול להיות שמדובר בנפש קרה ומחושבת, שיודעת בדיוק מה קורה סביבה ומתכננת את מהלכיה בדקדוק רב תוך היערכות קפדנית למתקפה הצפויה. מבין שניהם, אני לא יודע מה עדיף.
נקודה שנייה: נגיד שאסד צודק, נגיד שהוא באמת נלחם נגד גורמי טרור, שבראשם אל-קאעידה, שרוצים לדרדר את סוריה. מי בדיוק בא לעזור להם? מדינות המערב. אלו שחרתו על לוח ליבם ודגלם את המלחמה המתמדת נגד האויב המערבי הצלבני, יקבלו עזרה מאותו אויב מערבי וצלבני. מתקפה מערבית על סוריה תחליש מאוד את אסד ויכולה להפיל אותו בפועל. מי בדיוק ישלוט במדינה אחריו? אני לא מאמין שיהיה מדובר באנשים שוחרי שלום וחירות שיעריצו ויעריכו את המערב על העזרה בסילוק אסד.
באפגניסטן בשנות ה-80 נלחמו אזרחי המדינה מול הצבא האדום כאשר מי שפועל מאחורי הקלעים הם האמריקנים שמספקים נשק ומעבירים אימונים לאותם לוחמים, המוג'האדין. הדבר הביא בסוף להקמת ממשלת טליבאן כשרבים מלוחמי המוג'האדין הצטרפו לטליבאן, ולבסוף למעורבות ארה"ב באפגניסטן נגד אותו משטר שנתן חסות לאל-קאעידה. אותו דבר יכול להתרחש גם בסוריה. האמריקנים יעזרו להפיל את אסד ובסוף יגלו שהיה עדיף דיקטטור אחד על פני מדינת טרור.