|
איך מסבירים את הפלא העשירי? משימה קשה על פניה, לכאורה בלתי אפשרית, אבל אתם בוגרי "קורס השחיתות" כבר יודעים מראש מהי התשובה לכל שאלה: חוק הטבע מספר 2. כמובן צדקתם, כעת נותר "רק" למצוא באילו תפיסות קולקטיביות בדיוק מדובר הפעם.
ובכן, מדוע האנושות בעידן כה מתקדם מתעקשת בתוקף שלא להצליח להעלות על דעתה שהיא עושה את מה שעשתה תמיד (שודדת את עצמה)?
- לא רוצה לדעת: הנימוק הראשון טריוויאלי: האליטות ממש לא משתוקקות לדעת שהן שודדות אותנו. יש להן דברים קצת יותר דחופים על סדר היום, למשל: לשדוד אותנו;
- קונספירציה: כל האליטות התאחדו כדי לשדוד אותנו? מאות אלפי עשירים ובכירים התכנסו בלילה אפל במרתף טחוב ורקמו מזימות? כן, כן, שמענו אותך שמענו, לך לישון;
- אשליית תקינות: הכל תקין, הכל כחוק, כדמוקרטיה, ככלכלה. מהי התגלית הגדולה בדיוק? שכסף הולך לכסף? שעשירים מתעשרים ועניים מתענים? שעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה? תודה רבה, אבל את זה אנחנו כבר יודעים. זה לא בדיוק פלא גדול בקפיטליזם שעשירים מתעשרים, גולם;
- אשליה שהאנושות ריסנה את חוק הג'ונגל: מי צריך לבדוק אם החזקים משתלטים עלינו כאשר התקדמנו המון מאז תקופת האבן, יש לנו מנגנונים משוכללים מאוד של ניהול מדינה מודרנית. ברור שהשתלטנו על חוק הג'ונגל, מה פתאום לבדוק שהוא עדיין פועל עלינו?
- אשליית מיצוי כל האופציות: אוקיי, לא הצלחנו להשתלט על הכל, מה עושים? פועלים על-פי החוק, הדמוקרטיה והכלכלה, אין פטנט אחר. אם בכיר מנסה לשדוד את הקופה הציבורית ושלטון החוק תופס אותו אז הוא יענש. מה עוד אפשר לעשות? יש מנגנונים, מערכת שלטון החוק, מבקר המדינה, עמותות לאיכות שלטון, חברי-כנסת חברתיים, מחאות, חופש ביטוי. לא מספיק? תרצה להקים משהו חדש? בבקשה, אתה מתפרץ לדלת פתוחה, ידידי המתפלא;
- כוח האינרציה 1: חשיבה קונבנציונלית. כל המומחים הכי גדולים מדברים באותה טרמינולוגיה כלכלית מסובכת ומרשימה. פתאום מצייץ בצד איזה אהרון אלמוני מוזר במושגים ובאופן חשיבה בלתי ברור. אחרי מי נלך?... דבר הכבשה: (כמעט) מכל מלמדי השכלתי, אני פתוחה לכל דעה (מקובלת);
- כוח האינרציה 2: אמון עיוור במערכת. יש מומחים מקצועיים שמופקדים, אם היה צריך / רלוונטי / חשוב / אפשרי לדעת מה מימדי השחיתות, אחד המומחים כבר היה חוקר. מי אנחנו שנבקר את גדולי הפרופסורים ונקבע שחסר מידע? לא כל אחד ממהר לקרוא למדע גולם;
- כוח האינרציה 3: אפסותנו בתוך המערכת. נניח שהסכמנו שחסר מידע בנושא מימדי השחיתות, מה נעשה עם זה מחר בבוקר? למי נפנה? כל אחד שנפנה אליו ינפנף אותנו. אין לנו שום השפעה על הפוליטיקאים, המדע, התקשורת, התפיסות, הנושאים שעל סדר היום. כל אחד מאיתנו הוא בורג פצפון;
- זה בכלל לא עסקו של המדע: באים אל המדע בטענות שיש לו אחריות לשחיתות? מה פתאום, המדע לא מתערב בפוליטיקה. כל שנה מתפרסם דוח שחיתות עולמי, מה עוד רוצים מהמדע?
- אין תחושה שמשהו חסר: המושג תרבות קיים גם במובן של נורמות ("תרבות נהיגה" למשל). המושג "תרבות שלטון" לכאורה קיים, המושג נורמות קיים. ידוע הניסוי של אש בלחץ חברתי, מוכר הניסוי של מילגרם בכניעה לסמכות, מפורסם הסרט "הנחשול". יש מעצבי דעת קהל, תקשורת והמונים. הפרסומות יקרות כי ידועה יעילות שטיפת המח על הציבור. יש פסיכולוגיה חברתית, יש סוציולוגיה, מה בדיוק יש למר שחר הנכבד לחדש לאנושות בתחום התנהגות ההמונים?
- הפלא כלל אינו טריוויאלי: מדוע לא מבחינים בפלא התשיעי? האמת היא שקשה מאוד להבחין בו. האדם הסביר מתבונן כה וכה, רואה את כל מדינות העולם בצרות כאלו או אחרות, באופן טבעי הוא מבין שלנהל מדינה זה לא פיקניק. לו כל העולם היה גן עדן ורק ישראל גהינום, מייד היינו מבחינים שמשהו כאן מוזר. אבל כשמצבן של מדינות נאורות רבות גרוע הרבה יותר מזה של ישראל, באופן טבעי רבים מעריצים את מנהיגינו הדגולים על כך ש(עדיין) לא התדרדרנו לשם. צרת רבים נחמה וחצי;
- לא רוצים להכליל: מה הטעם להכליל? יש למשל מידע כללי לפיו ההון השחור נאמד בכ-200 מיליארד שקלים בשנה. יופי של הכללה, אך מה אפשר לעשות איתה? כדי להיאבק בהון השחור חייבים מידע ספציפי;
- לא יודעים להכליל: מה זה אליטות? יש מושג "הון-שלטון", המהדרין אומרים "הון-שלטון-עתון". אפילו המדע שהמציא את המושג "קשר האליטות" נמנע מלקרוא לכלב בשמו, כלומר להכריז בקול רם: האליטות עשו יד אחת וקשרו קשר נגדנו. עזבו "קונספירציה", האדם הנאור בן זמננו אינו מסוגל לתפוס את תמונת המצב כמאבק בין "האליטות" לבין הציבור;
- בזים להכללות: כולם יודעים ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". פרופ' מכובד, מוערך ומפורסם הוא מומחה המבין בפרטי הפרטים. מי שמכליל הוא פשטני, ילדותי ובאופן טבעי - אלמוני;
- ביישנות: בכיר שידבר במושגים שלי ישמע הזוי, יקבל מיד בעיטה מהאליטות וישלח בבושת פנים לאלמוניות. רק מטעמי פרנסה עדיף להשמע אינטיליגענט ומכובד מאשר פשטני וטיפש;
- אין אופציה לשינוי כלים חברתיים: נניח ששלטון החוק אינו מתפקד נכון, שהדמוקרטיה פגומה, שהכלכלה בעייתית או שצריך כלי נוסף, מי ידאג לכך? אין דרך לשנותם למעט שינויים פנימיים "מתוך הקופסא": אפשר לעשות בחירות אזוריות, להגביר את המשילות, להחמיר בפסקי דין, להקטין את הריכוזיות. לאנושות בעצם אין שום דרך להבחין בכך שכל הכלים שלה פועלים באוריינטציית אליטות. גם אם היה, מה עושים עם זה? אין לה מושג, היא יודעת להתבונן על המציאות רק דרך משקפי החוק, הדמוקרטיה והכלכלה. הכלים הקיימים משתקים אותה ומגבילים את הפרספקטיבה שלה;
- האנושות לא קולטת היכן היא חיה? דווקא כן. אבל היא מבינה לאט, בקצב של שבלול המזנק למרתון. למשל: תומס פיקטי, חוקר האי שוויון המוביל בעולם מתריע מפני השתלטות מוחלטת של המאיון העליון על ההון העולמי. מה חסר שהוא יצעק באמבטיה: "אוריקה, זה פשוט מאוד, האנושות עושה מה שעשתה תמיד: שודדת את עצמה"? כלום, הוא כבר מבין את זה, אבל הוא לא מצליח לומר זאת בקול רם. מדוע? משום שהאנושות עדיין אינה בשלה לכך. מדוע? הסיבות מעל, למשל סיבה 15: בשניה שיעשה זאת, הוא יהיה מובטל... (חשבתם שהמדע פתוח לגמרי? תשאלו את ד"ר מילשטיין מה קורה למי שלא אומר את מה שמצפים ממנו).
|