מה הן האלטרנטיבות העומדות בפני מדינה כאשר היא מוצפת במסתננים הבאים מגבול שאיננו ידידותי?
1) להחזיר אותם בנועם מעבר לגבול;
2) ואם מעבר לגבול מחכה להם תופת והם מסרבים לחזור, אזי להחזיר אותם בכוח אל מעבר לגבול – עד כדי הפעלת נשק;
3) לתת להם להסתנן חופשי-חופשי;
4) להקשות ככל הניתן על המעבר, ואלה שעוברים שאינם בגדר פליטים - לכלוא (או להגביל קיצונית את תנועתם) בתנאים הומניטריים סבירים, עד אשר יימצא פתרון ל-RELOCATION שלהם.
ההחזרה אל מעבר לגבול איננה רלוונטית מכמה סיבות, ואכן בתחילה הם זרמו חופשי-חופשי ורק אחרי כן הוקמה גדר והוקמו מחנות הסגר, וכל אלה שהגיעו חצו את הגדר ואינם מוכרים כפליטים – נכלאו.
קרה עוד משהו - מצרים שמה לב יותר למה שקורה בסיני, ואולי יש בכוחה למנוע את המשך זרימת המסתננים אלינו.
סימן שאלה גדול
אנו נמצאים אם כן בלבו של סימן שאלה גדול. אנו יודעים כי נקיטת צעדים במספר מישורים במקביל ובהשקעה כספית אדירה, הפסיקה את זרימת הפליטים כמעט לחלוטין, ולכן הספק הוא אם החלטת בג"צ דהיום תחזירנו עשרה צעדים לאחור או שתקדמנו צעד אחד קדימה; היינו - האם תתאפשר אטימת הגבול, ללא הצעדים הדרסטיים עליהם החליטו הממשלה והכנסת, או שמא נחזור לאחור לגבול פרוץ, כי אז החלטת הממשלה והכנסת על עד שלוש שנות מאסר ללא משפט אך עם קורת גג ועם תנאי מזון, רפואה ותברואה סבירים, היא פתרון הרבה יותר הומאני מאשר ביטול היכולת להחזיקם בהסגר, והשיקול על-פי חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו צריך היה להיות הפוך ממה שנשקל היום על-ידי בית המשפט.
לדעתי, הצעות בית המשפט של רישום, איסוף בלילות, וכיוצא באלה שהעלה אינם מעשיים. לעומת זאת, היה עושה בית המשפט הרבה יותר טוב אם היה ממליץ למדינה להפוך את תנאי המאסר של הפליטים לתנאים טובים יותר על ידי, לדוגמה, הבטחת חינוך ותעסוקה, בין אם בתוך גבולות מחנה המאסר ובין אם מחוצה לו, ומתן גישה חופשית ל
מבקר המדינה לבדוק את התנאים ואת מידת התאמתם לחיי אדם וכיו"ב (סעדים כאלה כנראה לא נדרשו, ולכן אולי בית המשפט לא נדרש להם).
האסורים הם השכפ"צ של אחיהם שעדיין לא הגיעו
עד כמה שהדבר נשמע לא הוגן ומצער, אלה שאסורים כעת הם בפועל השכפ"צ המגן על אחיהם ועל אחיותיהם מלהגיע לכאן, ולאמלל אותם ואותנו, וכך יקרה אם תעשיית הנשים והפליטים תתחדש עקב השינוי בגישה בעקבות החלטת בית המשפט.
החלטת בית המשפט ויישומה על-ידי רשויות המינהל לא ייבחנו על-פי תוספת של כמה מאות או אפילו אלפים בודדים של מסתננים שייזרקו לרחובות, ללא תעסוקה, ללא מקור הכנסה, ללא עתיד, אלא בעשרות אלפים ואולי אף ביותר שעלולים לזרום לכאן עקב השינוי שהחליט עליו בית המשפט. ימים יגידו...