פסק-דינו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק שניתן, על סף כניסת החג, בעתירתן של תנועת אומץ והתנועה לאיכות השלטון, בו נקבע כי ראשי עיריות נצרת עילית ורמת-השרון,
שמעון גפסו ויצחק רוכברגר, מושעים מיידית מתפקידם כראשי-עיר, למרות שמועצות ערים אלה נמנעו מלהשעותם מתפקידם זה,
התבסס על עובדה יסודית אחת - נגד שני ראשי ערים מכהנים אלה הוגשו כתבי-אישום המייחסים להם ביצוע עבירות פליליות חמורות, במהלך כהונתם כראשי-ערים אלה.
בל נשכח - ולו גם לרגע - כי מדובר בהגשת כתבי-אישום בלבד נגד שני ראשי-ערים אלה.
מדובר בהאשמות בכתבי-אישום, בהן מפורטות שורה של עבירות פליליות המיוחסות לשני ראשי-עיר אלה - האשמות שטרם הוכחו וטרם הובאו ראיות, לצורך הוכחתם בבית המשפט. בואו ונזכור, היטב, כי ראשי-עיר אלה, לא הורשעו, כלל וכלל, לפי הנטען בכתבי-אישום אלה,
תהיינה העבירות הפליליות המפורטות בהן, חמורות, ככל שתהיינה.
המחלוקת בין ששת שופטי בג"ץ, שכתבו את פסק-הדין, בדעת רוב, לנשיא בית המשפט העליון, ד"ר
אשר גרוניס, התמקדה בשאלה אחת בלבד. בעוד ששופטי הרוב בבג"ץ
קבעו, בפסק-דינם, כי די בהאשמות החמורות המיוחסות לראשי-ערים אלה, המהווה עבירות מנהליות, המצדיקות והמחייבות השעייתם מתפקידם, כראשי- ערים, על אתר, לפי הוראת סעיף 22 לחוק בחירת ראש רשות וסגניו, סבר נשיא בית המשפט העליון, אחרת.
לגישתו של נשיא בית המשפט העליון,
העדרה של הוראת חוק מפורשת, המאפשרת הדחת ראשי-ערים אלה, על אתר, במהלך כהונתם, קודם לסיומה, שעה שהוגשו נגדם כתבי-אישום, בעבירות פליליות הנוגעות למילוי תפקידם כראשי-ערים מכהנים, היא היא המונעת הדחתם של ראשי-ערים מכהנים אלה - במצב דברים זה - על אתר.
יחד עם זאת, למרות היותו בדעת מיעוט, בשאלת הזכאות המשפטית להדיח ראשי-ערים מכהנים אלה, אל מול דעת רוב ששת שופטי בג"ץ, שישבו עמו לדין, בעתירה זו, לא נמנע נשיא בית המשפט העליון, מלהצטרף לדעת הרוב. נשיא בית המשפט העליון הצטרף לדעת הרוב,
בכל הקשור למתיחת ביקורת קשה, ישירה ונוקבת על שני ראשי-ערים אלה, בכל הקשור להחלטתם להעמיד עצמם לבחירה מחודשת, בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.
למעשה ניתן לקבוע, כי כלל שופטי בג"ץ -
כולל נשיא בית המשפט העליון, שהיה בדעת מיעוט באשר לאפשרות הדחה מיידית של ראשי-ערים מכהנים וקבע שאין לבג"ץ סמכות חוקית, לעשות כן - הסכימו, פה אחד, כי מן הראוי והרצוי היה שראשי-ערים מכהנים אלה, לא היו מציגים מועמדותם בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. לדעתם היה על ראשי-ערים מכהנים אלה מלהתמודד, פעם נוספות, בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות,
שעה שתלויים ועומדים נגדים כתבי-אישום, המייחסים להם עבירות חמורות, שנעברו - לכאורה - במהלך כהונתם כראשי-ערים אלה.
כבר עמדתי, ברשימתי הקודמת, על כך, כי מן הראוי היה כי בג"ץ ייתן נימוקים בפסק-דינו, שבו קבע כי יש להדיח את ראשי-העיר של הערים, נצרת עילית ורמת-השרון, מתפקידם כראשי-ערים, על אתר,
בשל הגשת כתבי-אישום חמורים נגדים המייחסים להם ביצוע עבירות פליליות, במהלך כהונתם כראשי-ערים אלה. עמדתי על כך, כי הן ראשי-ערים מודחים אלה והן ציבור המצביעים בכוח, זכאים לדעת - קודם הטלת הפתק לקלפי - מה היו נימוקיו של בג"ץ להשעייתם של ראשי-ערים אלה, קודם לתום תקופת כהונתם החוקית, על אתר.
עמדתי על כך, כי מן הראוי ומן הרצוי הוא שנימוקי בג"ץ בפסק-דין זה,
יפורסמו, זמן סביר, קודם לקיום הבחירות לרשויות המקומיות. הבהרתי, ברשימתי הקודמת, כי ראשי-הערים המודחים זכאים לדעת,
למה ובשל מה מצא בהם בג"ץ ערוות דבר והדיחם - למעשה ובפועל - מכהונתם כראשי-ערים מכהנים, קודם לקיום הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות. מתן נימוקים אלה בידי בג"ץ - כתבתי, ברשימתי הקודמת - ייתן כלים בפני ראשי-ערים מתמודדים אלה, להיערך - כראוי וכיאות, קודם הבחירות הקרבות - כדי להכין מענה לשאלות בוחריהם בכוחו ולהגיב להן, מבעוד זמן ומראש.
ברשימתי זו מבקש אני לעמוד על היבט נוסף העולה מפסק-דינו של בג"ץ בעניין הדחת ראשי-הערים, מתפקידם,
על אתר, בשל הגשת כתבי-אישום בהם כלולי אישומים חמורים בגין ביצוע עבירות פליליות חמורים, המפורטות בהם - כתבי-אישום שהאישומים הכלולים בהם לא הוכחו, עד כה, כלל וכלל.
כלל שופטי בג"ץ מותחים בפסק-הדין, ביקורת קשה, על ראשי-הערים, רמת-השרון ונצרת עילית. בפסק-הדין קובעים הם, בצורה חד-משמעית שאינה ניתנת לכל פירוש אחר, כי לו היה המצב החוקי והמשפטי מאפשר זאת,
היו הם מונעים משני ראשי-ערים אלה, מלשוב ולהתמודד, לכהונה נוספת, שעה שכתבי-אישום חמורים הקשורים לכהונתם, כראשי-ערים בעבר, הוגשו נגדם.
בכל הכבוד הראוי, בפסק-דינו זה של בג"ץ, הגם שטרם ניתנו וטרם פורסמו נימוקיו על-דו, ממשיך בג"ץ ומכרסם בחזקת החפות העומדת לנאשם. בג"ץ מקצץ, בפסק-דין זה, גם בזכותו של נאשם לטעון, כי הוא בחזקת זכאי, כל עוד לא הוכחה ונקבעה אשמתו בפסק-דין מנומק - וגם אז, שעה שמדובר בפסק-דין סופי וחלוט, שעבר את ביקורת ערכאת הערעור.
בשנים האחרונות ממשיך בית המשפט העליון, בעקביות, צעד אחר צעד, בדרך של כרסום ו"נגיסה" בזכאותם של מי שהינם עצורים, שטרם הוגש נגדם כתב-אישום, כמו-גם בזכאותם של מי שהוגש נגדם כתב-אישום, לטעון לחזקת החפות. כפי שעולים דברים, מהמפורט וכתוב בספרה המצוין של רינת קיטאי-סנג'רו, הדן בחזקת החפות בשלב המעצר,
הרי בתי-משפט בישראל, פגעו וממשיכים לפגוע בחזקת החפות, העומדת, לכאורה, לחשודים שטרם הוגש נגדם - ואולי אף לא יוגשו נגדם, לעולם - כתבי-אישום.
נראה, כי בכל הכבוד הראוי, אצה רצה לבג"ץ הדרך, עד כי בפסיקותיו התקדימיות האחרונה -
ובכלל פסק-הדין החדש שיצא תחת ידיו, זה עתה, בעניין הדחת ראשי הערים בנצרת עילית וברמת-השרון, מכהונתם, על אתר ואי הותרתם בתפקידם, בשל הגשת כתבי-אישום נגדם, תוך מתחת ביקורת נוקבת על חברי מועצות עיר אלה, שלא פעלו להעבירם מתפקידם לפי הוראת סעיף 22 לחוק בחירת ראש רשות וסגניו - "שופך הוא את מי האמבט, יחד עם התינוק, חסר האונים, הרוחץ באמבט זה".
בכל הכבוד הראוי, ראוי היה שבג"ץ היה מאמץ את דעת המיעוט של נשיא בית המשפט העלון, ד"ר אשר גרוניס ודוחה העתירות שהובאו בפניו, במטרה לסלק ולהפסיק כהונתם, על אתר, כהונתם של ראשי הערים, רמת-השרון ונצרת עילית. כמו-כן, בכל הכבוד הראוי, אין מקום לביקורת שמתחו כלל שופטי בג"ץ -
כולל נשיא בית המשפט העליון, שהיה בדעת מיעוט בפסק-הדין לגבי החלק האופרטיבי שבו, שעניינו הדחת ראשי הערים המכהנים, על אתר - על שני ראשי ערים אלה, המתמודדים לכהונה נוספת, שעה שכתבי-אישום חמורים, תלויים ועומדים נגדם, בגין תקופת כהונתם החולפת.
ידוע ומוכר ברבים, המשפט הלטיני, המהווה אבן יסוד ומסד בתורת המשפט, הקובע: "דורה לקס סה לקס" ובתרגום לעברית: "החוק הוא קשה, אבל הוא חוק". אין מוכר. ואין ישימה, בתורת המשפט, כלל וכלל, קביעה לפיה
חשד לעבירה על החוק, הינו קשה, אבל הוא חשד מבוסס ומחייב פעולה.
בואו לא נשכח - ולו גם לרגע - כי חזקת החפות, האמורה להתקיים, הן באשר לחשודים שטרם הוגשו (או שלא יוגשו, לעולם) כתבי-אישום נגדם והן באשר לנאשמים, שהוגשו כתבי-אישום נגדם,
הינה נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי. זו היא גם זכות יסוד ובסיסית של כל מי שמתנהל נגדו הליך בפלילים, בין אם הוגש נגדו כתב-אישום ובין אם לאו.
בהרחבת "הלכת דרעי", הקובעת כי כהונתו של שר בממשלה נפסקת, עם הגשת כתב-אישום נגדו, אל תוך תחומי השלטון המקומי והחלתה גם על ראשי ערים מכהנים, שהוגשו נגדם כתבי-אישום במהלך כהונתם, מבצע בג"ץ, בכלל הכבוד הראוי,
חקיקה שיפוטית, לכל דבר ועניין.
בכל הכבוד הראוי, לו רצה המחוקק לחייב חברי מועצת עיר וחברי מועצת רשות מקומית להדיח ראש עיר או ראש רשות מקומית,
שעה שהוגש נגדו כתב-אישום, במהלך כהונתו, אך טרם נגזר דינו אין כל ספק, קל שבקלים, כי כך היה קובע בחוק בחירת ראש רשות מקומית וסגניו. משהותיר המחוקק - בסעיף 22 לחוק בחירת ראש עיר וסגניו - לחברי מועצת עיר ורשות מקומית, זכות ברירה ובחירה, אם להדיח ראש רשות או ראש עיר מכהן, שהוגש נגדו כתב-אישום, אך הוא טרם הורשע בגינו ובגדרו, בפסק-דין חלוט, על-פיו, הרי אין ספק, קל שבקלים, שהיה כולל, סעיף מפורש כזה, בדבר זכאותם של חברי המועצה, לעשות כן, בחוק בחירת ראש רשות וסגניו.
משבחר המחוקק שלא לעשות כן, גילה דעתו - במפורש ובאופן חד-משמעי - כי הוא מותיר לחברי המועצה זכות ברירה ובחירה, אם להדיח ראש רשות או ראש עיר מכהן, אם לאו. במצב דברים זה. קביעת ששת שופטי בג"ץ, לפיה החלטתם של חברי מועצות הערים, נצרת עילית ורמת- השרון, שלא להדיח ראשי-הערים המכהנים, לאחר שהוגשו נגדם כתבי-אישום, הינה בגדר של פגם יסודי ושורשי, המצדיקה התערבות בג"ץ, בהחלטתם זו, מהווה - לדעתנו, בכל הכבוד הראוי -
פרשנות בלתי ראויה ובלתי נכונה של הוראת סעיף 22 לחוק בחירת ראש רשות וסגניו.
כפי שנראים הדברים, מניתוח הוראת סעיף 22 לחוק בחירת ראש רשות וסגניו והוראות חוק זה, בכללותו, הרי לא התכוון המחוקק - בכל הכבוד הראוי - לאפשר לבתי-משפט, להתערב בעובדתם השוטפת של חברי מועצת ערים ורשויות מקומיות, גם אין מוצאות חן, בעיניהם.
התערבות בג"ץ בהחלטותיהם של חברי מועצות הערים, רמת-השרון ונצרת עילית, שלא להדיח ראשי-ערים אלה מכהונתם, חרף הגשת כתבי-אישום נגד ראשי ערים אלה, אינה ראויה, בכל הכבוד הראוי.בשלטון דמוקרטי ראוי ואמיתי, אין רשות אחת משיגה גבולה של חברתה,
ללא הסמכה מפורשת, בחוק, המתירה לה לעשות כן.
בכל הכבוד הראוי לבג"ץ המרים, בשם הציבור, את דגל המוסריות ומנפנף בו, לכאן ולכאן - כפי שעשה בפסק-דינו בעניינו של ראש עיריית רמת-גן הפורש,
צבי בר ובפסק-דינו זה, בעניין ראשי-הערים, רמת-השרון ונצרת עילית - הרי המחוקק לא הפקיד בידיו המנדט להעביר ראשי-ערים מכהנים,
שלא הורשעו, במהלך כהונתם, אך ורק בשל העובדה שהוגשו נגדם כתבי-אישום, יהיו הם חמורים, ככל שיהיו.
דומה עלינו, בכל הכבוד הראוי, כי סמכויות היתר שנטלו לידיהם ששה מתוך שבעת שופטי בג"ץ, שהחליטו להדיח ראשי-ערים שהוגשו נגדם כתבי-אישום, במהלך כהונתם,
על אך שלא ניתן פסק-דין חלוט - ואפילו טרם ניתן פסק-דן, שאינו חלוט, בעניינם - יביא, פעם נוספת, למערכת יחסים קשה ואף לתגובה קשה וחריפה, מצד המערכות השולטות והמחוקקות, כלפי הרשות השופטת. לא בטוח, כלל וכלל, כי פרשנותו של בג"ץ, בדעת רוב, להוראת סעיף 22 לחוק בחירת ראש רשות וסגניו,
תעבור ללא תגובתה המיידית של מערכת השלטון המקומי, שתגובה בתמיכה מסיבית של הממשלה, כל זאת, לאחר הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.