|
למרות הפאשלה הגדולה של אמ"ן לפני מלחמת יום הכיפורים, טוען תא"ל (במיל.) אהרן לברן, כי לזכות אמ"ן יש שני הישגים אשר לא היו ידועים לציבור במשך שנים. ההישג הראשון הוא ידיעה שהגיעה ממקור בכיר במצרים (לא אשרף מרואן) שהודיע בשידור מוצפן לארץ, כי ב-14 באוקטובר יצלחו את התעלה שתי דיוויזיות מצריות.
מספר ימים לפני קבלת הידיעה היו חילוקי דעות במטכ"ל בנוגע לקביעת המהלכים: חיים בר-לב ו אריאל שרון רצו לצלוח את התעלה, בעוד סגן הרמטכ"ל, ישראל טל, התנגד. המקור דיווח, כי הסורים לוחצים על המצרים לתגבר את כוחותיהם מעבר לתעלה, דבר שיחייב העברת כוחות ישראלים לחזית הדרומית ובכך יקל על הסורים בחזית הצפון. למרות שהמצרים התנגדו לביצוע מהלך זה, החלה מתקפה מצרית לאורך חזית הדרום. צה"ל, שידע על המתקפה מספר ימים קודם לכן, הגיע מוכן להתקפה והשמיד 200 טנקים מצריים מול 20 טנקים ישראלים. לאחר תקיפה זו, ניתן האישור לצה"ל להתחיל בצליחה.
ההישג השני נוגע לאי-הצטרפות ירדן ללחימה. הערכת אמ"ן באותה תקופה אמרה, כי ירדן לא תצטרף ללחימה, והדבר הביא להעברת כוחות מהגזרה המזרחית למוקדי הלחימה האחרים. במהלך המלחמה דיווח ראש המוסד ל מלך חוסיין על מהלכי הלחימה ובכך שכנע אותו לא להצטרף. בסופו של דבר, כנראה כדי לצאת ידי חובה, שלחה ירדן את חטיבת שריון 40 ללחימה בצפון שביצעה התקפות קטנות.
|
|
עוד על מחדל מלחמת יום הכיפורים. חוקר השבויים לשעבר, חיים שילוח, סיפר על מקרה שאירע לו אל מול הקונספציה הידועה: סוריה לא תתקוף בלי מצרים, מצרים לא רוצה לתקוף. ערב המלחמה, מקבל שילוח הודעה בדבר מעצרם של שני בדואים שחצו את התעלה וברשותם מכשירי קשר.
בחקירתם של השניים התברר עד מהרה, כי "שני הבדואים" הם שני קצינים מצריים מיחידה המקבילה לסיירת מטכ"ל. השניים סיפרו, כי קיבלו מכתב מיוחד מהנשיא אנואר סאדאת, המאשר להם לעבור את כל הדרך עד התעלה, כי כל המרחב מלא בטנקים. בנוסף לכך, לפי שילוח, אמרו לו אותם קצינים מצרים באופן חד-משמעי, כי הצבא המצרי יחצה את התעלה ביום הכיפורים בשעה 1400. עם יציאתו מהתחקור, העביר שילוח דברים אלו לאלוף הפיקוד, שמואל גונן (גורודיש). גורודיש השיב, כי דיבר עם ראש אמ"ן, אלי זעירא, והדברים ידועים.
|
|
ישנם כמה גורמים המביאים אנשים להתגייס ולרגל עבור מדינה אחרת. יש את הריגוש בעניין, לפעמים זה סחיטה ולרוב מדובר בכסף. אלי אבידר, לשעבר קצין איסוף לשעבר ביחידה 504, אומר, כי הגורם הגרוע ביותר שמביא אנשים להתגייס הוא אידיאולוגיה. לא רק משום שהיום מדובר באידיאולוגיה אחת ומחר באחרת, אלא משום שכאשר מדובר בסוכנים ערביים הפועלים עבור ישראל, צריך להבין, כי הם לא יכולים להיות ציוניים.
לדבריו, המגויסים קושרים את גורלם עם גורלה של ישראל בנקודת זמן מסוימת. מה שעדיין לא הובן בישראל הוא איך להתייחס לאותם מגויסים לאורך תקופת שירותם ולאחר סיום תפקידם. דוגמה לכך ניתן לראות בהפקרה של חיילי צד"ל לאחר הנסיגה מלבנון. התנהגות כזאת תפגע באפשרות לגייס סוכנים בעתיד, מזהיר אבידר, משום שהמגויס הפוטנציאלי יודע איך מתייחסים לאנשים כמוהו, והדבר עלול לפגוע ביכולות האיסוף של ישראל.
|
|
בתגובה לדבריו של אבידר, סיפר אליעזר (גייזי) צפריר, מבכירי השב"כ והמוסד לשעבר, על הכפלתו ואף שילושו של סוכן. מדובר בסוכן שמפעיליו רצו שייצא בהצהרות לאומניות ובכך ימשוך את תשומת הלב של גורמי מודיעין סוריים.
ערב אחד, לאחר תקופה של הצהרות לאומניות גלויות, פונים אליו מהמודיעין הסורי. בעזרת המודיעין הישראלי העביר הסוכן לסורים מידע שקרי, ודרך השאלות והפניות של המודיעין הסורי, ידע המודיעין הישראלי מה נמצא בראש העדיפויות של המודיעין הסורי. לאחר זמן מה, פנו לאותו סוכן גם מהמודיעין המצרי, וכך הועבר מידע שקרי לגורמי מודיעין מצרים וסורים, כאשר המודיעין הישראלי יודע את סדר העדיפויות של גורמים אלו. הסיפור נגמר בכך שלאחר תקופה מסוימת חיסלו, פשוטו כמשמעו, את הקשר עם הגורמים המצרים והסורים.
|
|
21 בנובמבר 2015. לפי המרכז הפדרלי של בתי הסוהר בארה"ב, זהו התאריך שבו יכול יונתן פולארד להשתחרר על תנאי. זאת, משום שפולארד ביצע את פשעיו לפני 1 בנובמבר 1987.
כולם יודעים מה פולארד עשה וכולם יודעים על המאמצים שנעשו לשחרורו, לקיצור עונשו ואפילו להקלה בתנאי מאסרו. קשה להאמין שבתאריך הזה ארה"ב פשוט תגיד שהגיע הזמן ופולארד משוחרר. אני לא מאמין שהאמריקנים כבר סלחו לישראל במאת האחוזים על פרשה זו, ולכן הם משאירים את פולארד בכלא – פשוט כנקמה. לכן, סביר יותר להניח שבאותו יום האמריקנים ימציאו תירוץ אחד בינוני ושניים קלושים המחייבים להשאיר את פולארד בכלא.
|
|