בשעה טובה ובסימן טוב פרסמו -
שבוע ימים לפני מועד קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות - שבעת שופטי בג"ץ את נימוקיהם לפסק-הדין שניתן ברוב של ששה שופטים, אל מול דעת היחיד החולקת של נשיא בית המשפט העליון,
לפני למעלה מחודש ימים. כוונת הדברים הינה לפסק-הדין, במסגרתו נקבעה הדחתם של ראשי-העיר של נצרת-עילית ורמת-השרון, מכהונתם, בשל כתבי-אישום התלויים ועומדים נגדם.
אין בדעתי - ברשימה זו - לחזור על הביקורת שנמתחה על-ידי, בשתי רשימות נפרדות, אודות עיוות הצדק, בכל ה
כבוד הראוי, הנגרם למי שמורע מצבו, מהיום למחר, בעקבות פסק-דין שניתן נגדו, ללא כל נימוקים. הדברים מקבלים, בכל הכבוד הראוי - משנה של תוקף ומשנה של חומרה - כפי שהיו דברים בעניינם של ראשי-העיר של נצרת-עילית ורמת-השרון, שהודחו מכהונתם, עם מתן פסק-הדין,
חסר הנימוקים, מהיום להיום.
מה אמור לעשות מי שמודח מכהונתו כראש-עיר בעקבות פסק-דין שניתן נגדו,
מעכשיו לעכשיו, חסר כל נימוקים שהם, כשהוא נכנס לאולם-הדיונים להקראת פסק-דין,
כראש-עיר פעיל ומתפקדויוצא מאולם-דיונים זה,
ראש-עיר לשעבר? איך תנחמו ראש-עיר, אבל וחפוי ראש שכזה, לאחר ששפכו לו, בכל הכבוד הראוי, עביט של שופכין בפניו
ואין הוא עוד ראש-עיר פעיל ומתפקד? נניח שראש-עיר שכזה, סבור שנגרם לו עוול והוא מבקש לערער על פסק-הדין ולעכב ביצועו? כיצד יעשה זאת עורך-דינו, שעה
שאפילו נימוקים למתן פסק-דין זה - למעט אמירות כלליות שנוהגים שופטים, בכל הכבוד הראוי, "לשזור" בפסק-דין שכזה, מעין "חצאי נימוקים", המראים להיכן תנשוב הרוח, עם מתן הנימוקים במלואם ובשלמותם - שאין בידו. לא רק נימוקים אין בידו, אלא אפילו בדל בדלו של נימוק, כדי להיאחז בו ולמנוע הדחת מרשו, ראש-העיר, מתפקידו עד שמיעת הערעור, לגופו, אין בידו.
שאלה מהותית
נכון הוא הדבר, כי בעניינם של ראשי-העיר בנצרת-עילית וברמת-השרון, שמעון גבסו ויצחק רוכברגר, מדובר בעניין תיאורטי בלבד, שכן בעניינם נקבע הרכב של שבעה שופטים,
שאינו מאפשר אפילו הגשת בקשה - במצב דברים זה - לדיון נוסף. יחד עם זאת, מדובר בשאלה מהותית, המתדפקת על דלתות בתי-משפט, ללא מענה, כעניין שבשגרה,
כל אימת שניתנה החלטה או שניתן פסק-דין, חסרי נימוקים ובכך נשללת מבעל-דין (לרבות מנאשם בפלילים) - לחלוטין - זכות בקשת רשות הערעור או הערעור. במצב דברים שכזה, הרי כנגזרת מכך, נשללת מבעל-דין שכזה, , גם זכותו, כי יעוכב ביצועם של ההחלטה או של פסק-הדין, עד מתן החלטה, בידי ערכאת הערעור.
אין בדעתי להתייחס, כלל וכלל, לנימוקים שפרסמו שופטי בג"ץ הכלולים,
הן בדעת הרוב והן בדעת המיעוט של נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס. במלוא הכבוד הראוי, מדובר בברכה לבטלה. איש אינו מתעניין עוד בנימוקיהם של שבעת שופטי בג"ץ - עתה - לאחר שעובדת הדחתם של ראשי-העיר בנצרת-עילית וברמת-השרון, הפכה כבר לעובדה מוגמרת. נכון. פה ושם יהיה עיתונאי או פרשן משפטי או איש אקדמיה שיעירו הערה זו או אחרת על נימוקי שופטי בג"ץ.
ככלל, שבוע ימים קודם לבחירות לרשויות המקומיות וכאשר עובדת הדחת ראשי ערים אלה, הפכה לעובדה מוגמרת, לפני למעלה מחודש ימים, מה לנו נימוקים ומה לנו הסברים, בדיעבד ולאחר מעשה.
בשעתו עתר עותר לבג"ץ נגד יציאת קבוצה של שוטרי ישראל לסיוע למדינה שנזקקה בדחיפות לכוח שיטור בחו"ל, בנימוק שהדבר מנוגד להוראות החוק. השופט התורן בבג"ץ הוציא צו ביניים המונע יציאת משלחת שוטרים אלה לחו"ל. בתגובה נלחצו אנשי משרד החוץ וטענו כי צו ביניים זה גורם נזק דיפלומטי למדינת-ישראל. כמדומני שהיה זה נשיא בית המשפט לשעבר,
מאיר שמגר, שביטל את צו הביניים, בהחלטה ללא מתן נימוקים כל שהם. חודשים. חודשים רבה לאחר שחזרה משלחת שוטרי ישראל מחו"ל ועניין הבג"ץ כמעט ונשכח מלב, פורסמו נימוקי פסק-הדין, בקשר לדחיית עתירה זו.
מתן החלטה או פסק-דין, ללא נימוקים הינו - בכל הכבוד הראוי - רעה חולה שיש להימנע ממנה, לחלוטין. לא כל שופט ושופטת מתאימים להיות מי הדנים בסעדים דחופים, דוגמת צווי מניעה, עיכובי יציאה מן הארץ, עיקולים וכן - בתחום הפלילי - מי המסוגלים להחליט על הוצאת צו מעצר, הארכתו או שלא להוציא צו מעצר. שופטים או שופטות
"כבדים", המשתהים או המהססים במתן החלטותיהם, יכולים לגרום נזק עצום, אם יישבו הם בתורנות מעצרים או בתורנות סעדים אזרחיים דחופים.
נדרשות החלטות מנומקות היטב
בעניינים אלה דרושה החלטיות של ממש ושופטים הססניים או שופטות הססניות, לא יצליחו לעבור בשלום, תורנות שבועית ואפילו - יומית - שכזו. לכן, מעבר להחלטיות הנדרשת משופטים ושופטות המוצבים בתורנות שכזו, נדרשת גם יכולת ליתן החלטות
(פסקי-דין כמעט ואינם ניתנים במצב דברים שכזה) קצרות ומנומקות היטב. זאת על-מנת שערכאת הערעור, תוכל לאשר או לדחות ערעורים או בקשות רשות ערעור שיוגשו על החלטות שכאלה. כפי שניתן לנמק החלטות בהליכי ביניים אזרחיים ופליליים, כאחת,
חרף לחץ העבודה המוטל על שופט תורן שכזה, כך גם ניתן לנמק פסקי-דין -
ואפילו שהינם מורכבים ומסובכים יותר מהחלטות ביניים - ולכלול נימוקים, יחד ובצמוד למתן פסקי-דין אלה.
פסק-דינו של בג"ץ שניתן בפרשת הדחת ראשי-הערים בנצרת-עילית וברמת-השרון, בהקשר ובהדבק דברים לבחירות לרשויות המקומיות, לפני למעלה מחודש ימים, כאשר נימוקי פסק-הדין ניתנו,
זה עתה - כשבוע ימים קודם לבחירות לרשויות המקומיות, ממחיש עד כמה חשוב הוא הדבר שנימוקי פסקי-הדין, יינתנו בצמוד לפסקי-דין אלה וכחלק בלתי נפרד מפסקי-דין אלה.
מי הראוי הוא, כי פסק-דינם של שבעת שופטי בג"ץ בפרשת הדחת ראשי-העיר בנצרת-עילית וברמת-השרון, יהיה
פסק-הדין האחרון, שיינתן על-ידי בית המשפט העליון ושאר בתי-המשפט בארץ, כשהוא אינו מלווה בנימוקים, המהווים חלק בלתי נפרד מפסק-דין זה. שאלת הכללת נימוקים בהחלטה או בפסק-דין אינה - בכל הכבוד הראוי - שאלה שיש להותירה להכרעה בידי השופטים,
בבחינת - ירצו יכללו נימוקים בהחלטותיהם או בפסקי-הדין שלהם. לא ירצו - לא יכללו נימוקים בהחלטותיהם או בפסקי-הדין שלהם.
להתערב בחקיקה
דומה עלי, כי בשאלה זו מן הראוי כי המחוקק יאמר דברו ויקבע, כי פסק-דין או החלטה חסרי נימוקים הינם בטלים ואינם מחייבים, לכל דבר שהוא, לאחר שקם שופט מכיסאו. כך ייקבעו גם כללים מחייבים בדבר הוספת נימוקים, שעה שלא נכללו הם בפסקי-דין, מחמת שכחה או טעות. כן ייקבע שניתן לתקן החלטה או פסק-דין חסרי נימוקים אלה, כל עוד לא קם בית משפט מכיסאו, כאשר משקם הוא מכיסאו, לא יוכל בית משפט עוד לתקנם והם ייחשבו כהחלטות או כפסקי-דין, בטלים לכל דבר ועניין.
ניתן גם לקבוע, בחוק, במצב דברים חריג, אפשרות של מתן החלטה או פסק-דין, ללא נימוקים
ובתנאי שיינתנו נימוקים להחלטה או לפסק-הדין, חסרי נימוקים אלה, נימוקים תוך תקופה קצרה בת 7 ימים או 14 ימים. בתום תקופה זו, שעה שלא ניתנו נימוקים להחלטה או לפסק-דין שכזה, יש לקבוע בחוק, כי הם בטלים. הוראה דומה קיימת בתקנות סדר הדין האזרחי לעניין מתן סעד זמני, שעה שלא הוגשה תביעה עיקרית. מחוקק-המשנה קבע, כי סעד זמני שניתן ללא הגשת תובענה עיקרית ותובענה זו, לא הוגשה לבית המשפט, תוך 7 ימים או בתוך מועד אחר, שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו, הרי יתבטל סעד זמני זה, באופן מיידי.
החלטה או פסק-דינו, מבחינת הצד העלול להיפגע כתוצאה מנתינתם, הינה הרת-גורל, כאשר אי הנמקת החלטה או פסק-דין שכזה, מונעת ממי שנפגע כתוצאה מנתינתם את הזכות הבסיסית, לצמצם נזק זה,
בדרך של הגשת ערעור ובמסגרתו בקשה לעיכוב החלטה או פסק-דין, עד למתן החלטה או פסק-דין, בערכאת הערעור. קביעתו של המחוקק, כי החלטה או פסק-דין חסרי נימוקים, הינם בטלים, על-פניהם -
למעט במקרים חריגים שייקבעו בחוק ולגביהם ניתן יהיה ליתן החלטה או פסק-דין, חסרי נימוקים, לתקופה מוגדרת וקצרה, הינה מחויבת המציאות.
כיום, לאחר שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והחירות, כמו-גם הקניין, הוכרו כזכויות יסוד של ממש, הרי אין לפגוע בזכויות אלה. הפגיעה מוצאת ביטוייה, בדרך של מניעת מי שנפגעה חירותו או נפגע קניינו לצמצם נזקיו, בהגשת ערעור ובקשת עיכוב ביצוע החלטה או פסק-דין, במסגרת ההליך הערעורי.
מתן החלטה או פסק-דין נטולי הנמקה, מונעים מימוש זכות הערעור וכנגזרת מכך, נמנעת הזכות לבקש עיכוב ביצוע החלטה או פסק-דיו שכאלה.