פינוי בינוי לעומת השתלטות על קרקע חקלאית

פרויקט פינוי בינוי בא לענות על מספר צרכים ובהם חידוש מלאי הדירות שמרביתן ישנות ובמצב רעוע מפאת החזקה לקויה. השיכונים ניצבים במרכזי הערים על קרקעות יקרות ובקומות נמוכות שתיים עד ארבע קומות ולא בא לידי ביטוי ניצול אופטימלי של השטח וכמו-כן ישנו מחסור בקרקעות זמינות לבניית דיור בר השגה. ויש גם הצורך להתמודד עם סכנת רעידת אדמה חזקה. מסיבות אלה ואחרות החליטה הממשלה על התוכנית ואחר כך תגברה אותה בתוספת זכויות בניה משום שהקבלנים לא התרצו והתמורה לא הספיקה להם. במסגרת התוכנית הובטח לדיירים דירה חדשה מודרנית ותוספת חדר לכל דירה. בנוסף הובטח לקבלנים פטור מהטל השבחה ועוד הקלות מיסוי וזכויות בנייה מפליגות. מדובר באדמות מדינה שבמקרה הטוב הוונו על-ידי הדירים בכ 3.5%. לעומת זאת, לחקלאים הוצע פיצוי זעום של 6000 שקל לדונם מעובד ועד 15,000 שקל לדונם עם עצים. החקלאים, ברצותם לבנות שיכוני בנים (הרחבות) נדרשו לשלם על אדמתם 91% מערך הקרקע לעת שינוי היעוד, ואילו על חלקת הבית נדרשו לשלם הוון של 30%. דהיינו, החקלאים קיבלו פיצוי זעום לעומת דיירי פינוי בינוי שקיבלו מ-25% ועד 50% פיצוי מגודל הדירה ובערכה החדש. במסגרת פינוי בינוי ויתרו הדיירים על דירות ישנות שהוונו ב 3.5% ואילו החקלאים נדרשו לתשלום של 91%. בעוד שדיירי וקבלני פינוי בינוי קיבלו פטור מהיטלי השבחה והקלות ניכרות במיסוי הרי שלחקלאים לא ניתן דבר. החקלאים השקיעו מדמם, זיעתם וממונם בהשבחת הקרקע וזכו לפיצוי זעום ביותר. ונשאלת השאלה עד מתי תמשך הצביעות הזאת ותעשה איפא ואיפא בין תושבים במדינת ישראל. דובר רבות על צדק חלוקתי היכן הוא כאשר עושים פינוי בינוי או כאשר מנשלים את החקלאים מעל אדמתם. אני קורא לראש הממשלה ושריו לקרוא תיגר על מדיניות האפליה כנגד החקלאים ולשים לזה סוף.