מי באמת מנהל לנו את המדינה? מי מחליט מי ולמה ישוחרר מקרב הרוצחים? על הלמה בוודאי שאין תשובה מספקת לאיש.
ג'ון קרי הונה את ישראל? קרי החליט מי ישוחרר? קרי משחרר?
ומה עושה כל הזמן הזה ראש הממשלה? האמירה האחרונה הזאת מעוררת בי חשש מטריד, שאין לנו מנהיג אמיתי. שראש ממשלתנו עייף מדי. הוא משאיר את הבמה לנציגי אומות העולם והם מחליטים עבורנו יותר משהם מסוגלים לנהל את ענייניהם שלהם.
אבו מאזן יחתום על הסכם רק לאחר שישוחררו כל המחבלים הכלואים בישראל! מרגשת הדאגה הזאת שלו לבני עמו. מרגשת ההחלטיות. הוא נישא על כפיים וחיוך ניצחון על פניו מול תהלוכת הניצחון של המחבלים, בעוד הוא מרומם את המרצחים ששיחררה מדינת ישראל מתוך חלישות הדעת והתבונה. מתוך חשש ממה יגידו בעולם. למה לא נלמד ממנו? חוכמה בגויים – תאמין...
ולנו יש
פולארד אחד. אחד! יהודי הנמק בכלא זמן רב כל כך ומה שאנו שומעים זה רק תלונות למה הוא לא משוחרר, במקום דרישה אולטימטיבית לשיחרורו מן המתווך האוביקטיבי כל כך – ג'ון קרי. ככה, כמחווה של רצון טוב... שנרגיש שהוא באמת דואג לנו.
האמריקנים מרגלים בתוך המנהיגות הישראלית. הפלשתינים מנהלים פה טרור ללא הפסקה, ואנו חוששים מאינתיפאדה אם לא נמלא את דרישותיהם – ואני תוהה איך קוראים לטרור הבלתי פוסק הזה? מיני-אינתיפאדה?
הגיע הזמן לקחת את מושכות ההנהגה לידיים ולהבהיר מה הכי נכון עבורנו. הגיע הזמן להציב גבולות לקרי. להציב גבולות משלנו - על מה לא נהיה מוכנים לוותר. בוודאי יש כמה וכמה דברים כאלה. הגיע הזמן להנהיג ולא להתנהל כסומים אחרי דרישות העולם הערבי ונציגו עלי אדמות ג'ון קרי. דרוש לנו מנהיג. מנהיג שידרוש ראשית כל ולפני הכל לפטר את קרי.