יופי,
יאיר לפיד, יופי. אז עכשיו הוזלת את מחיר השמנת המתוקה ב-38%. וואוו? 38%!!! ומה עם שאר ההוזלות המתבקשות כדי שלא נרגיש כשאנחנו יוצאים עם הסל המלא והארנק הריק שמישהו תופס עלינו טרמפ ולא סתם טרמפ, אלא טרמפ בלתי פוסק ומתיישב לנו על העורף כמו עלוקה שאינה מרפה לרגע ויונקת בלי הרף מדמנו.
למה אין קיימת תוכנית מקפת בכל העניינים הכלכליים. פה
נפתלי בנט מוריד את מחיר הלחם. שם יאיר לפיד מפחית את מחיר השמנת המתוקה והגבינה הלבנה ומכניס אותן למשטר של פיקוח מחירים. אז למה? למה עדיין סל הקניות בקושי מתמלא והארנק כבר מתרוקן? משהו פה באמת מעוות או משמישהו חי לו בלה-לה לנד ואינו יודע שהוא חי בעולם וירטואלי שאינו משקף מציאות דברים של ממש.
נכון שזה מאוד ציוני ומאוד מרגש לטוס להונגריה, לדבר על השואה ועל התקומה והגורל היהודי, ובו-זמנית לתקוף את קהילת היורדים בחו"ל, כשהפעם היו הדברים מכוונים לקהילת היורדים בברלין. הגיע הזמן שכל שרי ממשלת ישראל - ובראשם "האחים" בנט ולפיד שמחזיקים בתפקידים המחייבים של שרי הכלכלה והאוצר, יתבגרו סוף-סוף ויבינו ש
מסיסמאות לא ניתן להאכיל ילדים רעבים.
כל הזמן מפריחים בחלל האוויר רעיונות, תוכניות ו"
פתרונות" מטעם הממשלה, אבל כשהדברים מוגשים לביצוע, מתברר שמדובר בבלון גדול, מרשים מרחוק ומנופח למשעי - אבל כשמתקרבים אליו מתברר שמדובר בבלון שכולו עשוי מעשה של מקלעת טלאים המכסים זה על גבו של זה, ועוד קט, עוד קט ייצא האוויר החם מתוכו והוא ישבוק חיים לכל חי.
כך מתנהלים הדברים בכל הקשור להתנהלותה של הממשלה באשר לתוכניות הדיור הממשלתיות וכך מתנהלים הדברים באשר לכל הצעה והצעה בתחום הכלכלה והתשתיות הכלכליות הנופחות נשמתן עוד בטרם הגיעו הן לשלב של ביצוע ממשי. נכון - אין חולק על כך - חוק הריכוזיות עבר זה לאחרונה והתקבל בקריאה שלישית בכנסת. עם זאת, תיקח עוד תקופת זמן מרובה למדי עד שתחולתו של חוק זה תורגש בציבוריות בישראל. פירמידות וריכוזיות כלכלית במשק בכלל ובמשק הישראלי בפרט אין מפרקים, לא ביום אחד וגם לא ביומיים. הדבר אורך שנים מרובות.
עם זאת, דבר - דבר לא מונע מהאחים הכלכליים, בנט ולפיד, לפיד ובנט, ליצור רשימה של מוצרי יסוד ורשימה של חומרי גלם המשמשים לייצורם של מוצרי יסוד אלו ולהכניסם לרשימת המוצרים שבפיקוח. הזכות לבטן רגועה תחת קיומה השגרתי של בטן הומייה של קטינים ובוגרים בישראל, והזכות לידיעה ברורה ומוחלטת כי פת הלחם תהא מצויה גם ביום המחרת - הינה זכות יסוד חשובה מאין כמוה. זכות יסוד זו חשובה לאין ערוך - לדעתי אני - מהדיבורים גבוהה-גבוהה על זכויות יסוד דוגמת
חופש הביטוי, הזכות לשם טוב ועוד מונחים הזרים למי שבטנו כואבת מחמת הרעב המציק לו באופן תמידי וכמעט יומיומי.
מתן האפשרות לחברות מזון ולשרשרת הארוכה של מי שחיים חיים טפיליים של ממש על גב ציבור הצרכנים, עד שמוצר המזון הסופי מונח על מדף המרכול למכירה, למכור מוצר זה במחירים בלתי ריאליים, לחלוטין, דומה בעיניי - בכל הכבוד הראוי - למתן היתר לגניבה או לשוד לאור היום. לממשלת-ישראל ישנה מחויבות אישית כלפי כל אזרח ואזרחית מכלל אזרחיה.
שר אוצר שאינו מסוגל להנהיג משק תחרותי-כלכלי שבו ניתן לרכוש סל מוצרי יסוד במחיר בסיסי, אינו ראוי לכהן בתפקידו והוא נחשב בעיניי כמי שמועל בתפקידו. שר-אוצר שכזה מושתק גם למתוח ביקורת על מי שנטשו את מדינת ישראל, על כורחם, תוך חיפוש עתיד כלכלי טוב יותר להם ולילדיהם.
עוד קט תמלא שנה תמימה לכינונה של ממשלת-ישראל הנוכחית. לקראת סיומה של השנה האזרחית, מן הראוי שהממשלה תביט מקרוב במראה, תתבשם פחות מהכחל והשרק שמרחה על פרצופה ותביט בפרצופה האמיתי - ללא צבעי ההסוואה והשקר שמרחה לה על פניה. שאלות קיומיות כמו ביטחון, שלום או מלחמה עם הערבים בכלל, ועם הפלשתינים בפרט, הן שאלות קיומיות חשובות לאין ערוך. בטן רגועה המחליפה בטן הומייה של כל אזרח ואזרחית מכלל אזרחי מדינת ישראל, היא שאלה חשובה לא פחות משאלות קיומיות וחשובות אלה, בעליל.
שנה כלכלית רגועה שבה יוכלו כל אזרחי ישראל לקנות מוצרי יסוד במחיר השווה לכל נפש היא תחילתו של החוסן הכלכלי לו נזקקים ונצרכים, בימים אלה, כאוויר לנשימה, ממשלת ישראל ותושביה של מדינת ישראל.