יאללה-יאללה

כבת לשני ניצולי שואה, יש לי אוזן רגישה מאוד לביטויים שיש בהם רמיזות והקשרים שאינם ראויים לשואה. שני הסבים והסבתות שלי נספו בשואה. ההשוואה לדיודונה היא השוואה שאינה במקום: מועל היד של דיודונה נותן לגיטימציה לתנועות ניאו-נאציות ולאנטישמיות. האם השימוש בביטויים שנוגעים לשואה במדינת ישראל נותן לגיטימציה לתנועות ניאו-נאציות? הרי ברור שלא. ברור שמדובר באיזושהי המיית לב שמולידה ביטויים מגונים ושאינם ראויים. יש מרחק גדול מאוד בין ביטוי מגונה ולא ראוי לבין איסור שלו בחוק והשלכת מי שאומר אותו לכלא. הרי לפי החוק הזה, ישעיהו ליבוביץ' היה אמור לשבת חצי שנה בכלא. באמת נסחפתם. ואם כבר אנחנו מדברים על שימוש בשואה ובזיכרונה, חסר לנו פוליטיקאים שבאופן ציני עושים השוואת שאינן ראויות בין אויבים שלנו לבין הנאצים? בין מצבנו היום לבין מצבנו עם עליית הרייך השלישי? הרי לפעמים אני יושבת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ואוזני מצלצלות כשאני שומעת את השימוש הציני והמניפולטיבי של פוליטיקאים בשואה - אז מה איתם? גם עליהם נחיל את החוק הזה? דיברתי על החוק הזה עם ידיד שלי מהקואליציה שמתכוון לא להיות במליאה כי הוא מתנגד לחוק, ודיברנו על שלל הנימוקים נגד החוק הלא-ראוי והלא דמוקרטי הזה, ואז הוא אמר לי: ואחרי שאמרנו הכול, יש לי את הנימוק הכי טוב: יאללה-יאללה. באמת, יאללה-יאללה. באמת, חסר לכם חוקים? תשימו משטרה שתלך ותרשום דוחות לאנשים שמשתמשים בביטויים שקשורים לשואה ולזכרה? קצת גבול, קצת היגיון. אני מבקשת מכם להתנגד להצעת החוק הזאת.