חודש אחרי הסופה הגדולה אשר ניתקה למספר ימים את ירושלים, צפת ויישובי הצפון, נראה כי השנה תהיה שחונה היות שלא נראה גשם באופק. הנתונים של השירות המטארולוגי מראים, כי האזור שכביכול "סובל" בצורה הכי קיצונית מהמצב האקלימי המשונה הוא דווקא אזור הצפון. כלומר: מאז סוף דצמבר-תחילת ינואר, מפלס הכנרת לא עלה בס"מ אחד עקב מיעוט משקעים.
כך, למשל, באזור צמח שעל שפת הכנרת, נמדדו עד-כה 128 מילימטרים של גשם, שהם רק 70% ממה שהיו אמור לרדת עד אמצע ינואר, ובכפר בלום ירדה פחות מחצי הכמות הממוצעת.
בגמלא שבדרום רמת הגולן, ירדו מאז סוף הסופה רק שלושה מ"מ, בצפת שבעה מ"מ, במרחביה (עמק יזרעאל) ארבעה מ"מ וכך גם בירושלים. ואילו האזור שבו יורדים הכי הרבה גשמים (נכון לעכשיו) הוא דווקא אזור הדרום. כך, למשל, בבאר שבע ירדו 19 מ"מ בחודש האחרון, ובחצבה שבערבה - 29. ברוב המקומות בהרי המרכז ובצפון ומערב הנגב, עומדים על יותר מ-100% מהממוצע לתקופה המקבילה.
מצבה העגום של הכנרת
היובש הפוקד אותנו בא לידי ביטוי בצורה מובהקת בנתוני עליית מפלס הכנרת השנה. דהיינו: למרות סופת השלג הקפואה והחד-פעמית, מאז תחילת החורף עלה מפלס הכנרת ב-17 ס"מ בלבד. זאת בהשוואה לעלייה של 41 ס"מ עד אותו התאריך בעונה שעברה. וכך, למרות שהחורפים ברוכי הגשם של השנתיים האחרונות הביאו את המפלס השנה לנקודת זינוק טובה יותר, החודשים השחונים של החורף הנוכחי, צמצמו את הפערים והותירו את המפלס של היום נמוך יותר מזה שהיה באותה תאריך בשנה שעברה.
כיום עומד מפלס הכנרת על מינוס 211.23 מ', לעומת החורף הקודם בו עמד המפלס על מינוס 211.01 (22 ס"מ יותר מהיום). אין ספק כי החורף השחום מדאיג בעיקר את החקלאים (בעיקר מאזור הצפון).
חשוב לציין, כי בעבר נשענו החקלאים על אספקת מים מתוקים לגידולים החקלאיים, ואילו היום הם נשענים בצורה ניכרת על מי קולחין ומים מותפלים מהים. אך עם זאת, 20% מאספקת המים שלהם, מגיעה ממאגרים בהם הם אוספים מי שטפונות.
אין לי בעיה שלא יירד גשם במרכז, חשוב שיירד בצפון ובדרום, בכפוף להתקנת מתקני התפלה וצינורות, כדי שכמויות המים הרבות (אם יהיו) לא יילכו לאיבוד.