למרות הסנקציות והמלחמה, מצליחה סוריה להמשיך ולייצר רקטות לטווחים שונים. כך פורסם השבוע במגזין הצבא וביטחון של מכון ג'יינס. לפי הכתבה, המרכז הסורי ללימודי מדעים ולמחקר, או בקיצור סארס (SSRC), הוא שאחראי על קניית רכיבים אלקטרוניים ממדינות זרות באמצעות שימוש בחברות קש. כאשר סוריה לא מצליחה להשיג את הרכיבים, היא פונה לשתי בעלות בריתה בעלות ניסיון של שנים בעקיפת סנקציות: אירן ו
קוריאה הצפונית.
לפי הידיעה, המכון הסורי גם חתם על עסקה עם חברה בלארוסית לייצור טילים ארוכי טווח. חוץ מייצור נשק, המכון גם אחראי על הנשק הכימי במדינה וייצורו. למרות התחלת פירוק הנשק הכימי, נאמר בכתבה, כי המכון עדיין מחזיק בידע שיאפשר לו ליצור ראשי נפץ המכילים נשק כימי.
אם הדברים פורסמו בגלוי, הרי שהם ידועים גם לגורמי מודיעין. ומה עשו איתם עד עכשיו? כלום, לפחות ככל הידוע לנו. סוריה, אירן וקוריאה הצפונית ממשיכות לצפצף על העולם, וכולם מתעלמים. קוריאה הצפונית היא המדינה הכי מבודדת בעולם, העולם כיום מנהל דיאלוג עם אירן וסוריה, אבל תוך כדי הדיבורים מעשי הרצח נמשכים. המשך התעצמות זו של סוריה רק מראה, כי לא ניתן לסמוך עליה ולקיים עימה דיאלוג, ויש לפעול בהתאם כדי למנוע את המשך ההרג.