אחרי שנים ארוכות של בזבוז, מתכנן סוף-סוף צה"ל רפורמה נרחבת, שבה יקוצר השירות הסדיר ביחידות העורפיות ובשירות המילואים באותן יחידות שאינן חיוניות לו.
ואכן, במציאות הקיימת, צה"ל הוא צבא מופרז בגודלו, המתקשה לקלוט את מכלול המגויסים לשורותיו. הבעיה אקוטית, במיוחד, ככל שהדברים אמורים בחיילי-מילואים, עד כדי כך שעל-פי נתונים רשמיים של אגף התכנון בצבא - כ-150 אלף, מכלל חצי-מיליון מילואימניקים רשומים, כלל אינם נקראים לשירות. יתר על כן גם מתברר שבחלק גדול מהיחידות הקרביות עומדת מכסת החיילים הרשומים על כ-150% ביחס לתקן המקורי.
כך או אחרת, הפתרון המוצע ליציאה מן הסבך הוא הקמתו של צבא מקצועי-איכותי. רק בכך יהיה כדי לשנות, מהר ככל האפשר, את הנתונים האקוטיים על מצב השירות הנוכחי.
האמת ניתנת להיאמר שהרעיון להקמתו של צבא אידיאלי כזה הבשיל עוד לפני למעלה משלוש שנים במוחו של בועז ארד, איש מכון ירושלים לחקר שווקים. בנייר-עמדה שפירסם אז, צוין במפורש, כי בעלות חלופית לשכרם של משרתי החובה - ניתן יהיה להפעיל מודל-שירות מקצועי.
נתונים מדאיגים
בנייר העמדה של איש המכון הוטעם, במפורש, שמודל-שירות שכזה חיוני במיוחד לגיבוש, בהתחשב בעובדה שצה"ל כצבא העם הוא רק מיתוס, וכבר מזמן איננו קיים. יתר על כן: לא זו בלבד שלא מומש רעיון צבא העם - הוא גם הפך לאבן-נגף בפני מהלך ההתמקצעות וההתמחות הנדרש, על-מנת לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו.
נייר העמדה חשף תוך כדי כך שמיעוט קטן בלבד נושא כיום בנטל מקצועות הליבה הצבאיים ובתחזוקת כשירות כוחות המילואים, בעוד הנטל, הנובע ממודל הגיוס הצבאי, מגיע עד כדי אובדן של 9 מיליארד שקל בשנה.
כך או אחרת, ברור למדי שהשימוש בחיילי-חובה מיותרים מעוות את אומדני היעילות ורק מעכב את הכנסתן של טכנולוגיות מתקדמות וחסכוניות לשימוש. אין להתעלם מכך שאת עלות השכר הריאלית הכוללת של משרתי החובה ניתן לא רק להפעיל בעלות חלופית של מודל-שירות מקצועי, אלא שהיא גם מאפשרת תשלום שהוא שווה-ערך למידת השתכרותם האלטרנטיבית של משרתי החובה.