לפני כחודש השתתפתי באירוע של "אין ימנים מצחיקים", יוזמה של כמה אושיות פייסבוק בעלות חוש הומור בריא, אשר במהלכו התקיים פאנל בנושא "ימין ושמאל בכלי התקשורת". האירוע, שצבר תאוצה אך ורק בזכות הפצת אירוע ויראלי בפייסבוק, משך מאות אנשים לפאב "זמיר" שבמרכז תל אביב, שהיה מלא עד אפס מקום. היה דיון מאוד מעמיק בעניין נוכחותם של ימנים במיינסטרים התקשורתי, החל מהעיתונים וכלה בתוכניות בידור והרשתות החברתיות. הערב היה מלא בבדיחות, אנקדוטות משעשעות, דיונים מחכימים בשיתוף הקהל והרחבת אופקים. אומנם הלכתי לאירוע לבד, אך הייתי מוקפת בהרבה אנשים שאכפת להם, שבאו בסוף היום לשמוע שיחה מעניינת ובעיקר לצחוק.
אה, שכחתי לציין פרט קטן: כל משתתפי הפאנל היו ימנים.
לאחרונה מסתובבת באוויר תחושה ש"ימנים לא שווים". זה התחיל בתגובה אחת שהפכה לרעש עצום ברחבי הרשת: כתב חדשות 2 לענייני תרבות, אילן לוקאץ', שיתף בפייסבוק מאמר על אדם ורטה, המורה מקריית טבעון אשר הטיל בספק את מוסריותו של צה"ל. לאחר שאחד המגיבים שאל את לוקאץ' כמה ימנים עובדים במערכת חדשות 2, ענה האחרון: "אני לא אתן לך רשימה שמית, מסיבות ברורות, אבל יש ימנים. כמובן שיש יותר שמאלנים, אבל זה בגלל שיש מתאם בין איי-קיו לבין נטייה שמאלה, ובכירים בתקשורת נמצאים בדרך כלל מעל לממוצע". ובכן, טרם ראיתי מחקר המוכיח את טענתו של לוקאץ' בנוגע לאוכלוסייה בישראל (מחקר שמתייחס לנטייה פוליטית ומנת משכל התבצע בקנדה לפני שנתיים, שם "ימין" ו"שמאל" הינם מונחים כלכליים ולא מדיניים כמו בישראל), אך זה נראה כאילו הטענה שלו נובעת מאטימות ורדידות גרידא.
לא עברו 24 שעות, וכבר הצטרפה לחגיגות עוד דמות מוכרת בברנז'ה. ועדת פרס אקו"ם הודיעה כי תעניק השנה את הפרס לשני זמרים: אריאל זילבר יקבל פרס על מפעל חיים, ואחינועם ניני תקבל פרס מיוחד על תרומתה להפצת היצירה הישראלית בעולם. ביום רביעי בערב פרסמה בפייסבוק, יחד עם שותפה ליצירה גיל דור, כי היא תוותר על הפרס, בסך 10,000 ש"ח, בטענה כי הענקת הפרס לאריאל זילבר "הינה הפניית עורף לאחריות ציבורית". בפרסום זה הם קראו לזילבר להתנצל התבטאויותיו בנושאים שונים, בין השאר בעניין הומואים, ערבים, הסכמי אוסלו ועוד כהנה וכהנה.
שני המקרים הללו מעוררים בי תחושה של אי-נוחות. לא, לא בגלל שאני ימנית שכועסת על כך שפוסלים אותה על הסף ללא הצדקה, אלא כי נטייה פוליטית הפכה לשם תואר, להגדרה מילונית הכוללת את כל איכויותיו של הנושא אותה. הרשו לי להאיר את עיניכם: ישנם ציירים מוכשרים, מוזיקאים מחוננים, כותבים בחסד ועוד כישרוניים רבים, אשר עולים אחד על השני, ללא קשר לפתק אותו הם שמו בקלפי בבחירות האחרונות, כשם שאין כל הוכחה לכך שילדים בגן אנתרופוסופי הם יותר חברותיים. אין כל קורלציה בין שני הנתונים הללו.
ב"אין ימנים מצחיקים" הגעתי למסקנה שהימין נתקע אי-שם מאחורה. יכול מאוד להיות שלוקאץ' צודק, ואכן ב"חדשות 2" אין הרבה ימנים. הצרה היא שחוסר האיזון הזה מביא לכך שקבוצה גדולה מאוד של יוצרים לא מקבלת במה. ערוץ 2 נמצא עמוק מאוד במיינסטרים הישראלי, צופים בו אנשים שגרים בעפולה ובאשקלון כמו גם תושבי הרצליה ורעננה. אותם תכנים משודרים לאוכלוסיות שונות, בעלות מנעד רחב של תפיסות עולם, ועדיין – התכנים משקפים את עמדתו של פן אחד מיני רבים בציבור הישראלי. פחות אמנים ימנים יקבלו במה באמצעי התקשורת הגדולים, תכנים בעלי דעות השונות מעמדותיהם של הטייקונים יעברו בקושי את מסננת הצנזורה. אם התקשורת רוצה להיות אוביקטיבית ולשקף את המציאות נכוחה, עליה לאפשר לכולם להשתתף בה. אחרת, אם היא לא תיתן ביטוי לגיוון הזה, אנו עשויים לשמוע עוד הצהרות רבות על אי-מתן לגיטימיות לדעות ורסטיליות. יש ימנים מצחיקים, יש ימנים עם אייקיו גבוה ויש ימנים ששרים יפה. האם לא מגיעה לכולם הזדמנות שווה?