מכת מדינה שידועה בישראל היא דיירים אשר שוכרים דירות/עסקים מבעלי נכסים, אך נמנעים מלשלם את השכירות החודשית על-פי החוזה, או גרוע מכך - אינם מוכנים לצאת מהנכס.
בעבר, הליך של פינוי דייר היה הליך ארוך ומייגע, אשר לעיתים נמשך שנים ארוכות ובסופו של יום המנצח האמיתי היה המעוול (השוכר) וכך "החוטא היה יוצא נשכר".
בעקבות מכת המדינה התקינה הכנסת בשנים האחרונות תקנות מיוחדות, אשר יאפשרו פינוי מהמושכר מהר ככל האפשר. התקנות החדשות אינן גורעות מההליכים הישנים ובעל נכס יכול להגיש גם תביעה רגילה (או תביעה שקרויה תביעה ב"סדר דין מקוצר") כנגד השוכר, אך ברור כי ברוב המוחלט של המקרים מוטב להשתמש בתקנות החדשות.
התקנות החדשות קובעות כי התביעה תוגש תחת הכותרת "תביעה לפינוי מושכר". כתב התביעה צריך להיות מפורט בכל הטענות העובדתיות והתובע חייב לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים וכן תצהירים מטעמו.
בשונה מתביעה רגילה, בה התצהירים מוגשים בשלב מאוחר יחסית, תביעה לפינוי מושכר מוגשת עם תצהירי עדות ראשית ובכך ניתן לברר את עובדות התביעה באופן מזורז יותר ולחקור את העדים הרלוונטיים.
בשונה מתביעה רגילה, בה התובע דורש גם סעדים כספיים בנוסף לפינוי הנכס (דמי שכירות שלא שולמו, חובות ארנונה, חשמל ומים, נזקים בדירה וכיו"ב), בתביעה לפינוי מושכר הסעד שדורשים מבית המשפט הוא אחד - להוציא את הדייר החוצה. לאחר מכן, ניתן להגיש תביעה נפרדת עם הסעדים הכספיים.
בזכות העובדה שהשופט דן רק בעניין פינוי הדייר מהנכס, ההליך הופך להיות קל ומהיר יותר, ועוסק רק בשאלה העובדתית, האם הדייר נמצא בדירה/עסק כחוק או שמא בניגוד לחוק.
ההליך מתנהל באופן כזה שהנתבע חייב להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום שקיבל את כתב התביעה. כתב ההגנה יהא מלווה גם בתצהירים, וזאת בכדי לזרז את ההליך כאמור.
על-פי התקנות החדשות, בית המשפט נדרש לקבוע דיון בתיק עד 30 ימים מקבלת כתב ההגנה בתיק. הכלל הוא כי הדיון בתיק יסתיים בתוך יום אחד (על-אף שבית המשפט רשאי באישור מיוחד לקבוע דיונים נוספים) ושהסיכומים יהיו בעל פה.
פסק הדין בתיק צריך להינתן עד 14 ימים מיום סיום התובענה.
לסיכום: במידה ודייר השתלט לכם על הנכס, ניתן היום להוציאו ביתר קלות, עם תקנות חדשות לפינוי מושכר, אשר מזרזות את ההליך וחוסכות שנים רבות של התדיינות וכספים ניכרים.