מכוניות מתפוצצות ברחובות הכרך, נוער הגבעות משתולל בכפרים ערביים, תלמידים עם סכינים ואולרים במקום ספרים, חצר בית הספר כבר לא מקום בטוח - כך גם מקומות בילוי. משפחות הפשע - לא מתרגשות מהמשטרה ובידם אמצעים טכנולוגיים משוכללים יותר. הציבור מתחיל להתייאש מהמצב וזה, שלב שבו הממשלה צריכה להיכנס לתמונה. יש להכריז על חיסול האלימות והורדת המינון למינימום, כפרויקט לאומי ממשלתי.
יש אפשרות להילחם, להכניע את הפשע, אבל צריכים אמצעים, אנשים מיומנים, עקביות ונחישות - ותיאום. כאשר התיאום בין הגופים לא עובד - המכונה מזייפת. יש להשלים עם העובדה - שיש "פשע מאורגן" בארץ.
דוח
מבקר המדינה (2009), נותן דגש על המלחמה הכלכלית בארגוני הפשע - שלא השיגה את יעדיה ומטרותיה. בין היתר, מיפוי ורישום הנכסים שבידי הארגונים והמובילים הן בתחום הרכוש העסקי הכלכלי, כמו מסעדות, בתי קפה, ברים, דיסקוטקים, מגרשים, בתים וכו', שחלקם פועלים בכיסוי של עסקים חוקיים, והן בתחום הבעלות הפרטית, דירות, ווילות, מכוניות, עסקים של בני המשפחה. יש להדגיש בתחום זה - הכוונה לרכוש שיש בסיס להוכיח, שהושג כתוצאה מפשיעה.
בשנת 2003 החליטה הממשלה, להעמיד בראש סדר העדיפויות את המאבק בארגוני הפשיעה, ואכן נעשו שינויים ארגוניים, במשטרה ובפרקליטות ליישום ושיפור המאבק.
להזכיר לציבור, לאחר ניסיון ההתנקשות שנכשל בזאב רוזנשטיין, במרכז תל אביב, בה נהרגו ונפצעו אזרחים חפים, הכריז המפכ"ל דאז, אהרונישקי, כי נתן הוראה לרכז כל מאמץ ולתת קדימות מבצעית, למלחמה בפשע המאורגן, שעבר לשלבים של פיגועים המוניים, במקום חיסול ממוקד.
זאת הייתה החלטה נכונה, אך מה נשאר ממנה? מה בוצע מאז - מעט ולא מספיק.
העולם התחתון נעשה אכזרי יותר, חיי אדם נעשו זולים יותר, ו"הקודים" של פעם, שלא פוגעים בנשים, ילדים ובוודאי לא חפים או אנשים שהיו במקרה בסביבה, לא נשמר יותר.
ההפקרות הזאת, מחייבת גישה שונה תקיפה והולמת יותר למלחמה בתופעה. כמובן, שאסור להתעלם מהצורך בתקציבים הולמים שהם המפתח להצלחה ביחד עם תוכנית רב שנתית, תיאום בין הגופים ותמיכה ממשלתית.
כבר כתבתי על כך בעבר - אחד האמצעים העיקריים להצלחה, הקמת רשות ארצית למלחמה בפשע המאורגן. ברשות מרכזית זו צריכים להיות מיוצגים כל הגורמים הרלוונטיים, כמו: משטרה, פרקליטות, רשות המיסים, הרשות ל
הלבנת הון, מע"מ, רשות לניירות ערך, ובעיקר תיאום בין כל הגופים, ללא מלחמות, אגו ופרסומת ותיאום מירבי בנושא מודיעין שטח, של כל הגופים.
מתברר מדוח המבקר שאין תיאום בין הגופים, למשל בין המשטרה ורשות המיסים, והרשות להלבנת הון. כאשר התיאום המרכזי לא עובד, לא פלא שהמכונה מזייפת.
בעולם הרחב ובמיוחד בארה"ב, הבינו כבר מזמן, כי אמצעי יעיל ביותר להכות בפשע המאורגן הוא בכספים וברכוש. כמובן שליד זה, הקימו גם את הרשות להגנת עדים - כדי לממן, לשמור על "עדי מדינה" שנתנה דחיפה יעילה מאד למאבק בפשע המאורגן.
גם בישראל הגיעו למסקנה זו - וחוקקו את חוק הגנת העדים, אך הוא עדיין לא מופעל ביעילות כי זה דורש תקציב, כוח אדם, ויעילות. כאשר אנו עומדים בפני קיצוצים תקציביים, בכל הגזרות, הפתרון יכול לבוא מהלאמת רכוש שהושג בפשע - למימון הצרכים של המשטרה והפרקליטות בנושא זה, אם יעשו זאת בצורה יותר נחרצת.
להזכירכם, את הגנגסטר האמריקני, הגדול והמסוכן משיקגו אל-קפונה, הושיבו בבית סוהר ל-10 שנים, לא על מעשי רצח, שוד, פרוטקשן והימורים, אלא על התחמקות משלטונות המס. כלומר: המתקפה על הכסף הגדול - יעילה יותר מאשר הפרוצדורה הפלילית וזה כיוון שיש לתת לו עדיפות ומשקל יתר, ליד פעילות פלילית
ומודיעינית שוטפת.
יש ביקורת אבל יש גם הישגים
ליד הביקורת של המבקר יש לציין גם את ההישגים ההתקדמות והיעילות של המשטרה, בשנים האחרונות במעצר ראשי הפשע, שבחלקם נשפטו, הוסגרו לארה"ב, מחכים להסגרה וחלקם במעצר בשלבי משפט שונים. וכן הקמת יחידה מיוחדת בנושא זה (443) - שעדיין לא הוכיחה הישגים רבים בשל בעיית התיאום בין כל הגופים.
בארה"ב, שם הפשע המאורגן, חגג משך כמה עשורים, נעשו מאמצעים רבים להילחם ולמגר ולמרות הצלחות מרשימות, עדיין רחוקים מהצלחה כוללת. כשראו השלטונות - שהם מפגרים אחרי הפשע - הם שינו שיטות טקטיקות ושילבו במלחמה גם את ה-I.B.F - כלומר את השב"כ, כדאי לחשוב על כיוון זה גם אצלנו.
החוק החדש מ-2003 "חוק המאבק בארגוני פשע" - אינו מספק תשובה מספקת למלחמה בפשע המאורגן, ובמיוחד בנושא חילוט נכסים שהושגו בפשע.
מה שיש לנו היום בארץ, יש בהם כל האלמנטים של "פשע מאורגן" וכך צריך להתייחס לזה.
הדרך היעילה והבטוחה שהוכיחה עצמה, גם בעולם ובמיוחד בארה"ב, החל בהרשעתו של הגנגסטר הידוע אל-קפונה בעבירות מס הכנסה ועד לרדיפה והרשעה ברצח של ראשי המשפחות בניו-יורק, ע"י "עדי מדינה" מתוך המשפחות, האזנות סתר, החדרת סוכני חרש ותרגילי "עוקץ" למיניהם, כולל החדרת "סמויים" (כפי שהראו בטלוויזיה בתוכנית עובדה).
גם בישראל הבינוי, שזה הכיוון הנכון והרצוי ומתחילים לשתף פעולה עם שלטונות המס, והיחידה להלבנת הון, חילוט כספים ורכוש כמו מכוניות, בתים, מגרשים, חנויות וכו', שניתן להוכיח שהושגו בכספים מפשע. נושא זה עדיין מגמגם, כפי שמצא המבקר בדוח האחרון.
לסיכום הפרק הזה יש לחשוב גם על אלה
א. לצד גורמי האכיפה, יש חשיבות רבה לפעילות בתי המשפט ועזרתם למלחמה בפשע. זה אומר: טיפול מהיר בתיקים, ענישה כבדה ואומץ לב שיפוטי.
ב. מאחר שהיום הפשעים מקושרים ומבוצעים בו זמנית, במספר ארצות, לרבות עבירות באמצעות המחשב, האינטרנט ודו"אל, יש לעדכן החקיקה בהתאם, לרבות האמנות הבינלאומיות.
ג. הסגרת עבריינים לשיפוט בחו"ל, כמו ארה"ב, היא חיונית ולפעמים מתבקשת מכורח הנסיבות.
ד. ואם צריך לתקן החוק ולהכניס שינויים בפרוצדורה, כדי להילחם בפשע ובחילוט נכסים, יש לעשות זאת בהקדם.
ה. יש להוסיף למשטרה תקציב - יש לאפשר גיוס שוטרים. יש לתת לה ציוד מתוחכם - ולחזק את המודיעין והמודיעים.
ו. יש לשלב יד עם השב"כ.
ואלה הנקודות החשובות לפעולה:
א. יש למגר ומהר את התופעה של בריוני "תג מחיר" - המביאים נזק עצום להתדמית ישראל ולממשלת ישראל.
ב. השב"כ נמנם עד עתה - צה"ל והמשטרה ביש"ע פישלו עד עתה בטיפול בנוער הגבעות ובספחיהם שמהם יצאו קומץ מבעירי השטנה תחת מסווה של "תג מחיר".
ג. "מעצר מנהלי" - ליהודים קיצוניים - ומנהיגי הקבוצה המסיתים למעשי פשע.
הטיפול הרשלני בתופעה של מאחזים לא חוקיים, השתוללות קבועה של נוער הגבעות, זריקות אבנים, כריתת עצי זית ועד שריפת בתים ומסגדים - עברה את גבולות המותר וגבולות שממשלה ריבונית יכולה להרשות לעצמה.
מועצת יש"ע אומנם מתנערת ומגנה את המעשים אבל בקול רפוי, מצטדקת ולא עושה די לביעור התופעה.
חבורת "תג מחיר" - מביאה אסון חברתי ופוליטי על יחסי ישראל עם העולם, עם הקהילייה האירופית ועם הפלשתינים.
ברור לכולי עלמא - שמדובר בקבוצה קטנה, אנרכיסטית, רדיקלית, שמעשיהם החריגים, הקיצוניים הלא חוקיים, נעשים בכוונה תחילה, לעורר מהומה תקשורתית ופוליטית - מבלי לתת דין וחשבון על ההשלכות.
שלא תהיה אי-הבנה בנושא - גם בצד הפלשתיני, יש קבוצות קיצוניות שלא מעוניינות בשקט או יחסי ידידות.
הקבוצות הקיצוניות, שבתוך חמאס עזה, חיזבאללה וגם בפת'ח/אש"ף ביש"ע, יש להם אינטרס פוליטי, לעורר מהומות ולשמור על מצב מתוח ביטחוני חברתי ופוליטי.
הטילים/גרדים המופיעים לעיתים - אינם בהכרח בידיעת ובהסכמת חמאס עזה אלא עבודה עצמאית של קיצוניים, שהשקט פועל לרעתם.
לדעת הקיצוניים - משני הצדדים, שקט, כלכלה פורחת, יחסים קרים אבל סבירים, המשך "הודנא" פוליטית, אינה פועלת לטובתם. לכן, עליהם לפוצץ את "הבלון" - כדי שיהיה רוגז ו"תג מחיר" - נגדי וחוזר חלילה.
הפתרון המוצע הוא פשוט - למרות שהביצוע מסובך יותר.
נתניהו הצהיר - "רתחתי - מזעם", כששמעתי על הצתת המסגד והורה לשב"כ לחקור את המעשה.
על השב"כ, צה"ל, משטרה ביש"ע ובישראל - לתת לנושא עדיפות ראשונה לבצע מעצרים מנהליים, מעצרים שיובילו למשפטים פליליים, להטיל עונשים קשים ולבער את התופעה.
חבל, שזרועות הביטחון - ישנו וגמגמו עד עתה ונתנו לקומץ להפוך לקומץ גדול יותר, וכך גדל "השד הקטן" והפך למסוכן לחברה בישראל, ל
מתנחלים, ליחסי ישראל ובעיקר לממשלת ישראל, שעומדת בימים אלה, במצב פוליטי קשה ומסובך באו"ם לעניין המדינה הפלשתינית.
מיגור קומץ "תג מחיר" - יכול להחזיר לממשלת ישראל, שליטה ביש"ע שהתרופפה לאחרונה, חיזוק תדמית ישראל כלפי פנים וחוץ - והוכחה שמדובר במדינה דמוקרטית, שיודעת איך להגן על הדמוקרטיה ואזרחיה כלפי פנים וכלפי חוץ.
הערות לסיום ועת לעשות גם את אלה:
1. כולם מתנערים מהמעשה, ביבי, מועצת יש"ע הרבנים הראשיים,
אריה דרעי אמר שלא רק שהמעשה אסור על-פי ההלכה, אלא זה מוציא "דין רודף" על קהילות ישראל - ולכן עת לעשות - ולא להשמיע התנצלויות.
2. ומי הם מבצעי "תג-המחיר", אותם נערים וגברים שיצאו מתוך היהדות הדתית, מתוך היהדות הציונית, מתוך תורת המתנחלים ביש"ע. מה חבל ועד כמה הדבר כואב ומאכזב.
3. זה כבר לא עשבים שוטים - מדובר בשדות בר על כל המשמעויות.
4. עת לעקור נטוע זה מתוך יש"ע.
5. לעניין האמצעים שניתן להפעיל כלפי נוער הגבעות ו"תג-מחיר" - ראה את מאמרי באתר זה "מעצר מנהלי" - גם ליהודים קיצוניים", "מעצר מנהלי - סקירה כללית".