ההתנהגות המופקרת בכבישים, זלזול בצוות ההוראה בבתי הספר, אלימות כלפי קשישים, ביניהם גם ניצולי שואה, עליה מתמדת בשיעורי הפשיעה בקרב הנוער, התחזקות של ארגוני הפשע וחיסולים במרכזי הערים, מצביעים כולם על תהליך יסודי אחד, זילות הולכת ומחמירה בערכי היסוד עליהם מבוססת כל חברה: ציות לחוק, משמעת ברמה החברתית - קהילתית, ענישה בגין בריונות גם ברמה הסביבתית המיידית.
עבירות חמורות, הריגה על הכביש לדוגמה, אינן מוצאות תשובה ברמת ענישה סבירה. מאחר אין חוק לענישת מינימום. מערכת המשפט איננה מניחה למחוקק להגביל את זכותה לשיקול דעת. אנו מוצאים שפיטה בלתי אחידה לעיתים באופן קיצוני, המעוררת פליאה, ביקורת וכעס. המציאות הישראלית הרגילה אותנו שתמיד, אבל תמיד, שופטי ישראל ימצאו סיבות לקולא, גם כשמדובר בעבריינים רצידיוויסטים (שחוזרים על מעשי פשע שוב ושוב). לעתים קרובות אנו קוראים על פסקי דין מרתיחי דם, כאשר נהג שתוי שבעברו עשרים ואף שלושים תיקים של עברות תנועה, דורס שוב מספר אנשים ויוצא בעונש מגוחך. הוא חוזר אל ההגה, לרוב בתוקף הסדר טיעון, גם כאשר ברור לכולם שבמהרה הוא יחזור שוב לספסל הנאשמים בגין הריגה ו/או הפקרה על הכביש.
המערכת המשפטית מסרבת להבין כי קו אחד, אדום כדם, מקשר בין כלל האירועים האלה. כך לדוגמה המערכת נמנעת מלבדוק את עברו הפלילי של נאשם, המגיע אליה בגין עבירות תנועה. הרחקת הפושעים הללו מהכביש ומהציבור - הינה עיקרון העומד בפני עצמו, אבל המערכת המשפטית איננה מכירה בכך. לא ניתנת אותה החשיבות להרחקה, החיונית לשלום הציבור כמו שניתנת באופן מוגזם ובלתי מידתי לנאשם ולמניעיו.
כדי להתגבר במהירות יחסית על מצב אומלל זה יש צורך דחוף לאפשר למשטרה פעילות דוגמת זו העומדת לרשות השב"כ במלחמתו נגד הטרור. יש להגדיר פושעים כפצצה מתקתקת ולהפעיל נגדם את האמצעים הנחוצים גם אם הדבר כרוך בנוהלי חקירה תקיפים. יש לגרום לכך שחוקרים העוסקים בלוויתני פשע יזכו לאלמוניות עד לשלב ההבאה לדין, כדי שיהיו חופשיים מאיומים כפי שקרה בנהריה.
רשויות המיסים חייבות להיות משולבות באופן אורגני בחקירות של נאשמים בפשיעה כבדה ולבצע חילוטי רכוש בהיקפים ראויים, כדי שיהיה ברור כי אכן הפשע איננו משתלם.
עיריית ניו-יורק התגברה בעבר על גל פשיעה שדמה לצונאמי, בעזרת חוק "החלונות השבורים". מטרת החוק הייתה להעניש עבריינים שעברו עבירה שלישית גם אם זו הייתה מינורית, כשבירת חלון בלבד, בעונשים כבדים במיוחד. החוק זכה לביקורת רבה מצד המערכת המשפטית בארה"ב. הוא נאכף בכל זאת. וראה זה פלא. רמת הפשיעה בניו-יורק ירדה פלאים.
אולי זו הדרך להשיב תשובה מוחצת לפשיעה הגואה ובמיוחד זו הרצידיוויסטית, ברחובותינו?