הסלפים בפתח

אם ישאלו ישראלי ממוצע על הכוחות הפועלים ברצועה, התשובה המיידית תהיה חמאס. מרחיקי-לכת יגידו הג'יהאד האיסלאמי, אבל בספק אם מישהו יגיד אל-קאעידה. ארגון ג'לג'לאת הוא ארגון סלפי שהוא כוח עולה ברצועה. הארגון נחשב כתומך אל-קאעידה, אך נכון לעכשיו קשר ישיר ביניהם. לפי הדיווחים, הארגון מונה כ-4,000 חברים ונאמר גם, כי אם תופר הפסקת האש בין ישראל לחמאס, הארגון רואה את עצמו רשאי לבצע ירי לעבר ישראל גם ללא הסכמת חמאס. טרור סלפי הוא הכוח העולה ברצועה ובעולם. ארגונים כאלו רוצים לחזור לימי הזוהר של האיסלאם ולשמור בקפידה את חוקי השריעה. דוגמה לכך ניתן לראות בפעולות הארגון נגד חמאס. הארגון הבטיח לחמאס להפסיק את הפיגועים נגד מקומות בילוי ברצועה, כל עוד במקומות אלו לא ישתו אלכוהול, יוצגו סרטים צנועים ותהיה הפרדה בין גברים לנשים. התחזקותו של ארגון ג'לג'לאת היא כנראה בלתי נמנעת, כל עוד תושבי הרצועה מאוכזבים מפעילותיו של החמאס. קבלת תמיכה מאל-קאעידה העולמי תמשוך צעירים רבים להצטרף לארגון, דבר שיאיים בצורה משמעותית על החמאס ובעיקר על ישראל.

השבוע הסתיימו העבודות להקמת כיכר חדשה בעיר עזה. הכיכר אינה קרויה על שמו של אומן פלשתיני מפורסם או איש רוח מוכר, או אפילו תאריך חשוב, אלא על שמה של רקטה. הכיכר נושאת את שמה של רקטת M-75 שחמאס ירה לעבר מרכז ישראל בזמן מבצע עמוד ענן. העובדה שקוראים כיכר על שמו של נשק, מראה שני דברים: מה באמת חשוב לפלשתינים ומה החינוך שהם נותנים. ילד שיעבור ליד הכיכר וישאל מהי הרקטה הזו, יספרו לו שהחמאס ירה אותה לעבר האויב הציוני וגרם לנפגעים רבים. כאשר מספרים סיפורי כאלה, לא חשוב האם הם אמת או לא, אלא חשוב הנרטיב ומה שהם מיועדים להעביר. סיפורים כאלו נועדים לאגד ולחזק את הקשר של ילדי העתיד ברצועה ולחנכם עוד יותר במלחמה נגד האויב הציוני. תאמרו: בירושלים קיימת כיכר דוידקה, על שם המרגמה שהייתה בשימוש במלחמת העצמאות. דבר ראשון, המרגמה פעלה נגד כוחות צבא, ולא נגד אזרחים כמו רקטת M-75. דבר שני, השם כיכר הדוידקה הוא רק כינוי. שמה הרשמי של הכיכר הוא כיכר החירות. גם שם זה מלמד מה חשוב לנו ומהו החינוך שאנחנו נותנים.

השבוע אמר מפקד חיל האוויר האירני, כי אירן נמצאת עם האצבע על ההדק כדי להשמיד את ישראל, וכל מה שצריך זה את הפקודה לבצע את הפעולה. לדבריו, מדינתו יכולה להשמיד כל נקודה בישראל, באמצעות ירי מאירן. אני לא רוצה להתייחס לאמירה שלמעשה חוזרת על עצמה הרבה בצורות שונות, אלא להתעלמות. העולם ממשיך להתעלם מדבריה של אירן, שקוראת בגלוי להשמיד מדינה שלא עשתה לה כלום. העולם ממשיך להתייחס לכך בביטול, תוך אמירה שמדובר בקריאות "זאב, זאב". אבל, עם תפיסת אוניית הנשק KLOS C הוכח שוב, כי יש משהו בדבריה של אירן. אסור לעולם להמשיך להתעלם מקריאות של מדינה להשמיד מדינה אחרת. לא משנה אם מדובר באירן וישראל או באיומים עתידיים מכל מדינה אחרת על כל מדינה אחרת.

השבוע ניסה ראש ממשלת טורקיה, טאיפ ארדואן, להכריז מלחמה על אמצעי המדיה ובכללם האינטרנט, ובעיקר – פייסבוק וטוויטר. הפרלמנט באנקרה אישר שורה של צעדים שיאפשרו לרשות התקשורת לחסום אתרים ללא אישור בית המשפט. בתקופה האחרונה המדיה הפכה לקללה עבור ארדואן: באינטרנט נחשפו פרשות שחיתות שקשורות לממשלתו, ומחאות הקיץ האחרון אורגנו באמצעות הטוויטר. הניסיון של ארדואן להשתלט על המדיה חברתית מזכיר מה שקורה במדינות מסוג מסוים מאוד: מדינות דיקטטוריות. החוק החדש רק מראה את פניהם האמיתיות של ארדואן ושל ממשלתו.

ארגון אמנסטי האשים השבוע את סוריה בביצוע פשעי מלחמה נגד פלשתינים ואזרחים סורים בפרברי דמשק וירמוכ. לדברי הארגון, למעלה מ-200 אנשים נהרגו בירמוכ, בעקבות ביצוע התקפות מצד הממשלה הסורית. לפשעי מלחמה יש כמה הגדרות. אמנסטי כנראה מתכוון לקטגוריה של טיפול לא נאות באוכלוסייה אזרחית. ההגדרה כוללת דברים כגון רצח, אונס, הגליה, שיעבוד, עינויים, הרס שרירותי של תשתית אזרחית (ללא הצדקה צבאית). אותו ארגון האשים בעבר גם את ישראל בביצוע פשעי מלחמה נגד האוכלוסייה הפלשתינית, על בסיס הטענה שנמצאו כלי נשק ברחובות, בחצרות בתי ספר, בבתי-חולים ובבתים פרטיים. לארגון יש הוכחות אמיתיות על ביצוע פשעי מלחמה בסוריה, ולא "הוכחות" מהסוג שכביכול היו לו כלפי ישראל. כדאי להציג לעולם את ההבדל.