הטור של פריצי

אולי הגיע הזמן שמישהו יסביר ליאיר לפיד שהוא נדרש לקיים התחייבויות ולהתחיל לעשות משהו אמיתי תמורת המשכורת. הוא הרי לא נבחר בשביל להעלות מיסים (מה שעשה) או לשחרר חרדים מגיוס (מה שעשה), ורעיונות מטופשים כמו חוק הקפאת שכר דירה עוד יצאו בסוף, כשבעלי הדירות ידרשו לקבל מהשוכרים שכר דירה ל-3 שנים מראש, עוד יותר מטופשים ממה שהם נשמעים כבר עכשיו. מה שנדרש זה פשוט בניית דירות. עודף היצע הוא שמוריד את המחירים. זה כמובן נתון בידי האוצר. הוא יכול לשחרר כבר מחר בבוקר 2,000 מגרשים לבניית 100,000 דירות באיזורי הביקוש, כי המדינה היא ששולטת על הקרקע, ולהודיע לרשויות המקומיות שכל רשות שתסדיר לקבלנים היתרי בנייה בתוך 6 חודשים תקבל כמתנה לקופתה את כל ההכנסות שקיבלה המדינה ממכירת הקרקע, ואז תראו איך העיריות מאשרות בנייה בתוך חודשים, ובניינים חדשים נבנים בקצב מסחרר. זה הכל. וכשהציבור יאמין וידע שבעוד שנתיים יוצאות עוד 100,000 דירות חדשות לשוק, מחירי הדיור יעצרו בחריקה כבר היום וירדו החל ממחר. אבל בשביל זה, או בשביל כל פתרון אמיתי שיוסיף דירות לשוק, ולא בשביל המצאת עוד חוקים צווים וביורוקרטיה נוספת שלא תורמים דבר ובטח לא פתרונות דיור, צריך שיהיה לנו שר אוצר בוגר, רציני ואחראי. וכאן בעצם שורש הבעיה.

אם הפלשתינים, כטענות מנהיגם הנוכחי, הכירו כבר במדינת ישראל כמדינה יהודית, מה בעצם מונע מהם מלהכיר בה שוב ככזו? למה הם לא יכולים לומר זאת כעת בפה מלא? זה מצער עד כאב, אבל הסירוב הפלשתיני לומר בקול רם שבמסגרת ההסכם להקמת המדינה הפלשתינית הם יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא נקודת המשבר והאי-אמון הכי רצינית, ומעלה שאלה קשה לגבי נכונותם לפתרון אמת וחיסול הסיכסוך ההיסטורי. גם מי שתומך ללא סייג בשלום ובנסיגה מלאה מכל השטחים, אינו יכול להתעלם ממשמעות הסירוב. התוצאה ברורה. עם כל הצער, עדיין אין לנו פרטנר לשלום אמת. עדיין לא. וזה אומר שבינתיים אנו אולי משחיתים מילים לשווא. מותר לקוות אומנם לעתיד טוב יותר, מותר להאמין שנגיע לשלום, אבל בינתיים אסור לנו לעשות שקר עם עצמנו.

חוק הגיור, שנועד לאפשר לאנשים להתגייר בלי טרטורים, מחכה לאישורו בכנסת בהצבעה שנייה ושלישית, וכבר השתלח בו הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, שהכריז שהרבנות לא תכיר בחוק הזה ולא תקיימו. הרב הזה מקבל שכר (גבוה מאוד), מכונית, נהג ולשכה הודות לחוקי הכנסת שמכירה בו ובג'וב שלו, והוא גם מכהן כדיין בית דין, שזו משרה שיפוטית ממלכתית. אז מרגע שהוא מכריז שהוא לא מכיר בחוקי המדינה והכנסת, מתבקש שיתפטר, ואם לא - אז מתבקש שאנו נפטר אותו. ובדחיפות. גם אריה דרעי השתלח בחוק. בנאומו טען כי מה שמחבר אותנו יחד במדינה הזו הם החיים תחת רבנות אחת ותחת בית דין (רבני) אחד והזהיר שאם יעבור החוק הזה, יקימו החרדים רבנות אלטרנטיבית ויפתחו פנקסי קהילות, בהן יכללו רק את מי שהם יהודים לדעתם, ורק איתם הם יתחתנו. בבקשה. קדימה. יקימו להם דרעי וחבריו רבנות נפרדת ופנקסי נישואין משלהם. למען האמת זה מתבקש כבר מזמן, שהרי החרדים האשכנזים, גם הליטאים וגם החסידים שבהם, ממילא לא מקבלים לא את דרעי ולא את ילדיו או מי מחבריו ויוצאי עדתו, לנישואין אצלם. וכי מצאתם מרוקאית אחת שהתקבלה למשפחות פרוש, רביץ, הלפרט או ליצמן? היש איזה דרעי אחד שהצליח להתחתן אצלכם עם בת כשרה למשפחות לורנץ, פלדמן או גרוס? אז אל תקשקש לנו שטויות. אנו לא חיים יחד, לא מתחתנים זה בזה ואנו אפילו כבר לא אוכלים יחד מאותו שולחן (אלא אם העובדה שעשרות אלפי צעירים חרדים שלא עובדים אוכלים לתיאבון משולחן הממשלה, נחשב אצלכם לאכילה משותפת). מי שהכניס אותך לחברה הישראלית וכפה על כולם לקבל גם אותך ואת חבריך כשווים, אלה דווקא אותם חוקי כנסת ואותו בג"ץ חילוני, שכפו הר כגיגית על המתנגדים וניפצו, אולי עדיין לא עד הסוף, את חומות האפליה ופותחים שער לכל: לכל אזרח, גם לנשים, גם ללא יהודים. אז אל תאיים עלינו, מר דרעי, כי האקדח שלך ריק. ואם תחליטו לפרוש וללכת אחורה לעולם החרדי הפרימיטיבי, המסוגר והנפרד, אנו לא בדיוק נזיל דמעה. החברה הישראלית, על כל עדותיה, תסתדר מצוין גם מבלעדיך. רק עצה קטנה, אם מותר: לפני שאתה מוותר על כל הג'ובים הממשלתיים והמשרות המנופחות של רבנים ומשגיחים ושוחטים ובודקים מטעם המדינה ובמימונה (אתם תתפטרו מהן, לא?), תבדוק קודם אם מישהו שם, בקהילה החרדית שלא מצייתת לחוקי הכנסת, מוכן בכלל לקבל אותך. נסה, למשל, לשדך ולחתן מישהו מילדיך איתם, לפני שאתה מוותר על האזרחות הישראלית שלך ועובר לפנקסי הקהילות שלהם. בהצלחה.

ירושלים מקיימת בסוף השבוע מרתון ריצה. אנשים באים לעיר הקודש לעשות ספורט, וזה נחמד. בכלל, לא יזיק שגם ההלניזם ותרבות הגוף יזכו לקצת ריענון במעמדם ההיסטורי באיליה קפיטולינה שלנו, כי כל מי שמביט בבנות ירושלים כיום רואה מה הנזק שהצטבר מהעדרם. כל שנשאר לקוות הוא שאיש מהרצים לא יינגף וישבור חלילה רגל באחד ממאות הבורות והסדקים והשקעים שבכבישי העיר, כי לנוכח כמותם ותפוצתם, הרי שאם איש מהרצים לא יפול בהם היום, תהיה זו הוכחה שגם השמים תומכים בקצת ספורט הלניסטי בעיר הקודש, 4 שעות לפני שצופר השבת מחריד את העיר.