חלומה הגדול של מדינת ישראל, משכבר הימים, למיזוג עדותיה, קורם, סוף-סוף, עור וגידים. בשנה ה-66 לקיומה יכולה המדינה להתגאות בעובדה שיותר ויותר זוגות צעירים, ילידי הארץ, שמים קץ לאפליה הרווחת, עדיין, בקרב בני קבוצות אתניות שונות, ונוטים להעדיף נישואים בין-עדתיים.
הסטטיסטיקה העדכנית מעידה בבירור כי נישואים שכאלה, המצויים ברמת-עליה מתמדת, כבר הפכו לעניין של שגרה בארץ שלנו. את השינוי המהפכני הזה, לעומת שנים קודמות, יש לייחס, בעיקר, לאיזון האתני שחל בעקבות העליות שהגיעו מארצות אסיה ואפריקה לבין אלה שהגיעו מארצות אירופה ויבשת-אמריקה.
נישואים בין-עדתיים רווחים במיוחד אצל זוגות, שבהם הכלה היא ממוצא אשכנזי, בעוד החתן הוא ממוצא ספרדי או מזרחי, ולהפך. מסתבר כי במקרים רבים מתקיימים נישואים שכאלה מתוך מחשבה צלולה על עתיד הצאצאים האמורים להיוולד לבני הזוג בבוא היום.
מימוש החלום
אחת ההנחות הבסיסיות של נישואים בין-עדתיים היא שיש בהם כדי לשבח את הגנים של הצאצאים. ראוי לציין כי, לפחות מבחינה רפואית, יש כבר עדות די ברורה שתודות לנישואים האלה יש פחות תופעות של מחלות כרוניות, או פגמים גנטיים, הרווחים, משום מה, בקרב עדה מסוימת, ואלה נעלמות בעטיים.
ולבסוף: מחקר של ברברה אוקן ואורנה מרלי, מהאוניברסיטה העברית, מצביע בבירור על כך שככל שחולף הזמן - שיעור הנישואים הבין-עדתיים עולה בהתמדה. מסתבר גם שילידי ישראל נוטים יותר להתחתן מחוץ לקבוצתם האתנית מאשר אלו שנולדו מחוץ לישראל. ראוי גם לציין שנישואים בין-עדתיים נפוצים בעיקר אצל זוגות שהם משכילים, ומאחר שמגמה זו רק עולה ועולה משנה לשנה - נזקף לזכותם של הזוגות הישראלים האלה מימושו של חלום המדינה.