עידן חדש של פוטין

שתי המאות הראשונות לספירה הנוצרית התאפיינו בשקט יחסי במרחבי האימפריה הרומית, עיקרו של העולם באותה תקופה, כשרומא קבעה את סדרי העולם דאז. ההסדרים שהונהגו זכו לכינוי Pax Romana, השלום הרומאי. במאה האחרונה של האלף השני לספירה, בעקבות הניצחונות בשתי מלחמות העולם ועוד יותר מכך בשנים שבאו אחרי המלחמה הקרה ואחרי התמוטטות האימפריה הסובייטית, זכו על-פי אותו משקל לכינוי Pax Americana, השלום האמריקני. וואשינגטון קבעה את סדרי העולם בתחומי המדיניות, הביטחון, הכלכלה ועוד. בראשית האלף השלישי, ובעיקר מאז החלה כהונתו של ברק חוסיין אובמה כנשיא ארצות הברית, הסדר הקרויPax Americana החל להיסדק. קריאה לקויה של ההתפתחויות על-ידי הממשל האמריקני - במזרח התיכון, במזרח הרחוק ובמזרח אירופה - הביאו להחלשת ההנהגה האמריקנית ולפיחות באמון בה, דווקא בקרב בעלות בריתה של ארה"ב, לגבי יכולתה לקיים התחייבויות כלפיהן. במזרח התיכון נכשל הממשל האמריקני בזיהוי התהפוכות במדינות ערב, כינה אותן "האביב הערבי" בשעה ש"חורף" היה מהווה הגדרה הולמת יותר, והגיב בצורה תמוהה הן בלוב והן במצרים. במדיניות מול הנשק הגרעיני האירני, כמו גם לגבי הנשק הכימי הסורי, גילו האמריקנים תמימות ואפשרו למשטרים בטהרן ובדמשק להוליך אותם שולל. ובארץ, בשעה שבעולם בוערות בעיות דחופות יותר, שר החוץ האמריקני עושה לילות כימים בהטחת ראשו וראשינו בקיר בניסיון חסר-תוחלת להביא לכך שמכחיש השואה מרמאללה יואיל בטובו לדבר עם ישראל על שלבי התאבדותה, תחת שם הקוד: "פתרון" שתי המדינות. אין פלא שאפילו בעלת בריתה הנאמנה ביותר של ארה"ב הולכת ומאבדת את האמון בה. במזרח הרחוק, סין במישור הכלכלי בעיקר וקוריאה הצפונית בדרכיה המתגרות, קוראות תיגר על מעמדה של ארצות הברית, ולא רחוק היום שבעלות בריתה של ארצות הברית בחלק זה של העולם יחפשו את קרבתה וחסותה של סין. ובמזרח אירופה, שם נקטו מדינות אירופה בפעילות צבועה, באופן שעודד מהפכנים אוקראינים להביא לחילופי שלטון בדרכים שאינן דמוקרטיות, נגררה וואשינגטון אחריהן. כאשר נשיא רוסיה פוטין הגיב, בדרכיו שלו, על המתרחש אצל שכנתו, ואף סיפח לארצו את חצי-האי קרים שבאופן היסטורי ואתני הוא רוסי, הגיבו ארה"ב ואירופה תגובה פייסנית-צ'מברלינית המשדרת חולשה. המסר שנוצר איננו חלוש בלבד; הוא גם צבוע. בסך-הכל צעדיו של פוטין כלפי המתרחש בקרבתו לא הזכירו את מעשיו של היטלר ערב מלחמת העולם השנייה, אלא את מעשיו של הנשיא האמריקני קנדי בראשית שנות הששים של המאה העשרים. קנדי הבהיר לברית המועצות דאז מהם גבולות הסבלנות של ארה"ב בכל הקשור להתנהגות מתריסה של אחרים סמוך לגבולותיה. פוטין פעל באופן דומה, סמוך לרוסיה, והבהיר לעולם שרוסיה היא מעצמה היודעת לדאוג למה שהיא מגדירה כאינטרסים שלה. למעשה הוא שידר לעולם כולו, ובמיוחד לארה"ב: לא עוד Pax Americana כפי שהיה בעשרות השנים האחרונות. מעתה והלאה נפתח עידן חדש, Pax Putina. הלקח לישראל: לא ללכת בעיניים עצומות אחרי תכתיבים אמריקניים ולא להסתמך על ערבויות אמריקניות שלא הוכיחו את עצמן בשום מקום בעולם. מלים יפות ורצון טוב אינם שלום ואינם תחליף לביטחון.