נשיא ישיבת "עוד יוסף חי", הרב יצחק גינזבורג, אמר השבוע כי כדי למנוע עימותים,
חיילים צריכים לסרב פקודה. לדבריו, גילויי אלימות מצד שני הצדדים אינם רצויים, והדרך הראויה ביותר למנוע אלימות ומתח בין תושבי המאחזים וההתנחלויות לכוחות צה"ל, היא קריאה של רבני ישראל לסירוב פקודה.
הרב גינזבורג גינה אלימות של שני הצדדים, אבל שכח לציין כי כל מה שקרה ביצהר החל לאחר מקרי אלימות נגד כוחות הביטחון. מקרי האלימות כללו תקיפה של מוצב צה"ל וניקוב צמיגים של רכבים צבאיים. גורמים שנפגשו עם הרב גינזבורג, כמו רבני המועצה האזורית שומרון וראש המועצה גרשון מסיקה, ביקשו ממנו להדגיש, כי זריקת אבנים על חיילים מנוגדת לדרך התורה ופוגעת בעם ובהתיישבות היהודית. הם דרשו מהרב גינזבורג לפעול נגד כדי למנוע גילויי אלימות נוספים. הפתרון של הרב גינזבורג היה לקרוא לסירוב פקודה.
קריאות של כל גורם שהוא לסירוב פקודה, מביאה להעמקת הפילוג בעם ונחשבת להמרדה. חוק העונשין מגדיר המרדה: "להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין"; "להסית או לגרות את יושבי
הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין"; "לעורר אי-רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ"; "לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין".
יכול להיות שחלק מסעיפים אלו מעוררים תמיהה, אבל ברור לחלוטין שכל מי שקורא בגלוי לסירוב פקודה, עובר לפחות על הסעיף הראשון. העניין הוא, שאף אחד לא יעצור את הרב גינזבורג בעקבות האשמה בהמרדה, ועדיף שכך. מעצר של הרב גינזבורג יביא להסלמה בשטח. הדרך לטפל באמירות של מסרבי פקודה היא חינוך. חינוך לאהבת המולדת והארץ, יבטל אמירות של גורמים שונים שקוראים לפעול נגד המדיניות של המדינה. חינוך שכזה לא רק יבטל את ההשתמטות ויחליש את הקריאות לסירוב פקודה, אלא יביא לאזרחות טובה.