בניגוד למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל המושפעים מהמלל של מחמוד עבאס, למדינות ערב עמדה מוצקה לגבי מחמוד עבאס המבוססת על מעשיו. לכן, ב-2014 אינן מעניקות לו סיוע כספי ראוי, במקביל למיליארדי דולרים שמעניקה סעודיה למצרים. גם בשנות ה-80' העניקה סעודיה מיליארד דולרים לשנה למורדים המוסלמים באפגניסטן ורק מאה מיליון לאש"פ. הסיוע לאש"פ הופסק ב-1990 עקב השתתפות ערפאת ועבאס בפלישת
סדאם חוסיין לכווית. מדינות ערב אף נמנעו מסיוע מהותי לפלשתינים במלחמת לבנון, באינתיפאדה הראשונה והשנייה ובקרבות בעזה.
עמדת מדינות ערב נובעת מהתנהלות מחמוד עבאס בזירה הבין-ערבית. לדוגמה, בסוף שנות ה-50' נמלטו ערפאת ועבאס ממצרים לסוריה עקב מעורבותם בחתרנות וטרור. ב-1966 ברחו מסוריה לירדן לאחר שחיסלו מספר קציני מודיעין סוריים. ב-1970 גורשו מירדן ללבנון לאחר שהציתו מלחמת אזרחים בניסיון להפלת המשטר ההאשמי. ב-1975השליטו טרור בדרום לבנון, ניסו להשתלט על בירות, הביאו לפלישה הסורית ללבנון ולסדרת מלחמות אזרחים שמוטטה את לבנון. ב-1990 השתתפו בפלישת עירק לכווית, למרות שזו העניקה משנת 1960 מקלט ל-300,000 פלשתינים מקורבי ערפאת ועבאס. הבגידה בכווית הביאה לגירוש 200,000 פלשתינים מהנסיכות ללא מחאה ערבית!
מקור הסמכות בראיון לטלוויזיה הרוסית במרץ 2014 אמר עבאס - בוגר השתלמויות ה-ק.ג.ב. ואוניברסיטת מוסקבה, מרכז קשרי אש"פ עם משטרי האופל הקומוניסטים עד 1989, ראש המו"מ עם חמאס מ-1994, ומקורב לאירן,
קוריאה הצפונית, קובה וונצואלה: "אין הבדל מהותי בין מדיניות הרשות הפלשתינית לבין מדיניות חמאס". עבאס התייחס ליעד האסטרטגי המשותף לרש"פ ולחמאס, במקביל לפערים הטקטיים. היעד האסטרטגי של עבאס (חיסול המדינה היהודית) והטקטיקה (בשלבים ובאמצעות דיפלומטיה וטרור) מפורטים בהחלטות ועידת פתח' מ-2009, תורת השלבים של אש"פ מ-1974 ואמנת אש"פ התקפה מאז 1964 ו-1968. מחמוד עבאס הוא מנהיג פתח' ואש"פ שהם - לפי עבאס והסכמי אוסלו - מקור הסמכות של הרשות הפלשתינית. פתח' הוקם ב-1959 ואש"פ ב-1964, לפני "כיבוש" יו"ש ולפני הקמת ההתנחלות המודרנית הראשונה. ואכן, בנובמבר 2012 אמר עבאס בנאום באו"מ ש"הכיבוש" ו"העוול" התחילו ב-1948! לכן, נחישותו לייצג ולשחרר טרוריסטים ערבים-ישראלים.
כמוסלמי אדוק, עבאס דבק בעקרונות ה"וואקף" - ארץ ישראל היא נחלה מוסלמית מהבטחה אלוהית - ו"הסכם חודאייביה", הרואה בהסכם עם "כופרים" תחנת ביניים ביעד להכנעתם. לקידום עקרונות אלו הקים עבאס ב-1994 מערכת חינוך לשנאת ישראל, המהווה קו-ייצור יעיל של טרוריסטים, ומשקפת נאמנה את תפישת העולם של מייסדה. לכן, "מיין קאמף" ו"הפרוטוקולים של זקני ציון" מקובלים ברחוב הפלשתיני, המשבח את עבאס על האדרת טרוריסטים הרוצחים בכוונה ובשיטתיות אזרחים. הקו המנחה את עבאס: קיומה - ולא גודלה - של ישראל הוא שורש הסכסוך.
גרמניה ויפן הפכו לשוחרות שלום על-ידי הדברת - ולא הידברות עם - משטרי חינוך לשנאה וטרור. אבל, האם על ישראל להידבר עם מחמוד עבאס כברירת מחדל לאור שטניות חמאס? רק אם הטקטיקה השטנית של "ג'ק המרטש" מעניקה הכשר ל"חונק מבוסטון"!