האפיפיור פרנציסקוס, העומד לבקר בישראל, מבליט בכל אחת מהופעותיו את העובדה כי הוא הראשון מהמסדר הישועי שנבחר לאפיפיוריות, ובתוקף שליחותו כחייל המסדר, בחר בשמו מתוך האהבה לעניים כמצוות הקדוש פרנציסקוס מאסיסי.
האפיפיור פרנציסקוס - ראש מדינת הוותיקן, החייל העומד בראש 1.1 מיליארד איש שנשבעו לשרת את הכנסייה - נולד לפני 76 שנים בבואנוס איירס כחורחה מריו ברגוליו. הוא כימאי בהשכלתו והוסמך לכהונה ב-1969. הוא התבלט בפעילותו החינוכית כמורה, לאחר מכן התמנה לרקטור הפקולטה לפילוסופיה ותיאולוגיה של המסדר הישועי ומאוחר יותר כיהן כארכיהגמון של בואנוס איירס.
התפקידים שמילא לאורך השנים הכשירו אותו כפעיל פוליטי וכמי שראה כחובתו לקיים קשרי ידידות עם המנהיגות היהודית בעירו ועם חלק מרבניה שאף הוזמנו להרצות באוניברסיטה הקתולית על העם היהודי ועל כתבי הקודש.
ממארס אשתקד, הפך פרנסיסקוס לראש הכס הקדוש ה-266 במניין - הראשון ממדינה היספנו-אמריקנית ומחצי הכדור המערבי והאפיפיור הלא אירופי הראשון זה 1272 שנה, מאז האפיפיור גרגוריוס השלישי שנולד בסוריה. פרנסיסקוס זימן מנהיגים יהודיים לטקס הכתרתו, קיבל אותם בברכה מיוחדת ואף הכריז בפניהם על מחויבותו לחיזוק הקשר בין הכנסייה לעם היהודי. נשיא המדינה
שמעון פרס היה בין ראשי המדינות הראשונים להתקבל אצלו.
ביקורו הקרוב של האפיפיור בישראל יתנהל בהמשך להסכם היסוד בין הכס הקדוש לבין מדינת ישראל, שיש לו היבטים והשלכות משמעותיים מבחינה תיאולוגית ודיפלומטית. במהלכו יצוינו 50 שנה לביקורו של האפיפיור פאולוס השני בארץ הקודש.
הדליק אור במכבסה
האפיפיור, המתעקש לקיים אורח חיים צנוע בדירה של 70 מ"ר במעון האורחים "סנטה מרתה" של הוותיקן במקום במעון האפיפיור שנבנה ב-1903, הוא חובב מוזיקה של בטהובן, באך ומוצרט, אופרות, טנגו וכדורגל. הוא צופה מדי פעם בסרטיו הישנים של פליני, נוהג לפגוש את צאן מרעיתו בסיוריו כשהוא צועד מחוץ לרכבו המשוריין ומחבק נצרכים.
חודשים ספורים אחרי הכתרתו, נבחר פרנציסקוס איש השנה של השבועון "טיים", ותמונתו התנוססה על שעריהם של מגזין "פורבס" כאיש משפיע בעולם ושל חוברת להקת הרוק "האבנים המתגלגלות" ככוכב פופולרי. הפרסום הרחב והמהיר יחסית שלו זכה גרמו, לפי פרשני הוותיקן, ל"סינדרום פרנציסקוס" החיובי, כשרבים מהמאמינים הקתוליים הגבירו את תדירות ביקוריהם בכנסייה ואת השתתפותם בטקסים הדתיים.
עם כניסתו לתפקיד, הודיע האפיפיור כי הוא רואה בכנסייה הקתולית "בית חולים שדה הפועל במהלך קרבות". כצעד ראשון הוא הדיח את מזכיר המדינה טרסיסו ברטונה ומינה במקומו את הארכיהגמון פיארו פרולין כמספר שניים בכנסייה, המופקד על ניהול הכלכלה והיחסים הדיפלומטיים של מדינת הוותיקן.
בהמשך, הורה האפיפיור פרנציסקוס על הקמת משרד הכלכלה של הכנסייה ובראשו הציב את ג'ורג' פל ההגמון של סידני, ולידו - מועצה כלכלית המורכבת מ -8 אנשי כמורה ו-7 כלכלנים מומחים אזרחיים לפי בחירתו האישית של האפיפיור. מטרת צעדים אלה היא עריכת רפורמה בניהול נכסי הוותיקן המנוהלים, לפי מסורת של מאות שנים, רחוק מעיניהם של הכמורה והציבור. כמו-כן הורה האפיפיור לבחון מן היסוד את קרן פעולות הכנסייה הידועה כבנק הוותיקן. לבנק, שנוסד ב-1942, יש סניף אחד המעסיק 112 עובדים ובו מתנהלים 9000 חשבונות. אשתקד רשם הבנק רווח נטו של 86.6 מיליון אירו, שמתוכם כ-54.7 מיליון הוזרמו לאוצר הכנסייה.
בשנים האחרונות התפרסם הבנק בשל שערוריות הכרוכות בהלבנת כספים. האפיפיור ביקש "להדליק את האור" במערות החשוכות של מעבר הכספים מהפוליטיקה האיטלקית ומהמאפיה שהבנק שימש להם לכאורה כמכבסה. הוא הורה על ניהול הבנק לפי הנחיות הפיקוח של מועצת אירופה, ובהנהגתו חתם הבנק על אמנות למלחמה בהלבנת הון עם ארה"ב, גרמניה, איטליה, הולנד וסלובניה. ואכן, בשנה האחרונה אותרו 202 פעולות החשודות בהלבנת הון לעומת 6 פעולות כאלה ב-2012. האפיפיור הורה גם על ביטול חוזיהם והקפאת שכרם של הכמרים ועובדי הוותיקן.
נשים, הפלות ושאר ירקות
פרנציסקוס רואה את עצמו כממשיך דרכו של קודמו בתפקיד במאבק בשחיתות הפנימית של הוותיקן. הוא מפגין עמדות קשוחות נגד הליברליזם בקתוליות, תומך במדיניות של חלוקה מחדש של המשאבים הכספיים בעולם ותובע מהבנק העולמי להקצות רזרבות שיסייעו למדינות במשבר כלכלי. הוא אומנם מבקר את המרקסיזם, אבל מתקרב בעמדותיו לאנשי השמאל התומכים בעניים.
לדעת האפיפיור, פעילות הכנסייה עלולה להיפגע בטווח הארוך בשל המחסור באנשי כמורה. לטענתו, האיסור על הנישואין אינו ציווי של ישו, אלא מסורת שהונהגה בעבר כנראה על-ידי מנהלי הכספים והנכסים של הכנסייה, במטרה לשמור על העוצמה הכלכלית של נכסיה מפני בניהם של אנשי הכמורה מכל הדרגות שעלולים לתבוע לעצמם רכוש של הכנסייה.
לפי נתוני הוותיקן, מצויים כיום בעולם 58 אלף כמרים לשעבר שנשואים ושפרשו או הודחו עקב נישואיהם. חלק גדול מהם מבקש לשוב לתפקידי כהונה, אם יותר להם לעשות כן, ופרנציסקוס בוחן את הדרך להשיבם.
האפיפיור גם רואה חשיבות בנוכחותן של נשים בכנסייה מעבר לתפקידיהן הנוכחיים. עם זאת, עמדתו נגד ההפלות ונגד השימוש באמצעים למניעת הריון היא קשוחה עד כי ה"ניו-יורק טיימס" טען באחד ממאמריו כי גם כיום רדיפת נשים מוסיף להיות "ספורט קלאסי" של הוותיקן, עד כי אין הבדל בין הפנים המחויכות של האפיפיור לנוקשות בדעותיו בנושא הפלות. האפיפיור מתנגד לנישואי בני אותו מין בכנסייה, אך גורס כי ניתן להתיר נישואים אלה במעמד אזרחי, אם בני אותו המין מאמצים ילדים.
באשר להומוסקסואלים נוקט האפיפיור עמדה פייסנית ואומר: "מי אני שאעמוד בדרכו של הומוסקסואל המבקש את קירבת אלוהים".
בהמשך לפעילות של קודמו בתפקיד, הורה פרנציסקוס להמשיך ולהגביר את מאמציהם של שלטונות הכנסייה נגד הפדופיליה. כמי שמצעיד את הכנסייה לתוך המאה ה-21, הוא ער לכך שמעשי הניצול של מאות אלפים של ילדים מצד אנשי כמורה ונזירות - מתועדים, ואינו משלים עם התירוץ כי כמרים ונזירות הופכים לפדופילים מאחר שנמנע מהם להינשא.
פרנציסקוס טוען כי הכנסייה מותקפת כיום בנושא הפדופיליה ללא הצדקה, שכן אף אחד בעולם אינו נלחם בתופעה כמו שעושה זאת הכנסייה הקתולית.
האפיפיור פרנציסקוס מינה ועדה מיוחדת לטיפול בפדופיליה בכנסייה בעקבות דוח הוועדה לזכויות הילד ליד האו"ם שהסתמך בחלקו על דיווחים של ברברה בליין מארה"ב - שהייתה קורבן פדופיליה ומעודדת גילוי המעשים האלה בארה"ב ובמדינות אמריקה הלטינית.
ידע יותר מדי ופעל פחות מדי
חרף ריחוקו מבואנוס איירס, ממשיך האפיפיור לגלות אכפתיות בנעשה בארגנטינה. לפני מינויו לאפיפיור, הגדירו אותו הנשיא המנוח נסטור קירשנר ומאוחר יותר יורשתו בתפקיד ואלמנתו קריסטינה קירשנר כ"מנהיג האופוזיציה". בתפקידו הקודם ביקר את המדיניות הכלכלית שגרמה לאורך שנים להעמקת העוני ולהתפוררות כלכלית וחברתית, ולאחרונה - גם לאובדן בטחונם הפיזי של מיליוני אזרחים הנתונים לחסדם של שודדים אלימים ושל כנופיות חמושות ברחובות.
עם היבחרו לאפיפיור, ביקש פרנציסקוס לפייס את נשיאת ארגנטינה. כך, קריסטינה קירשנר הייתה ראש המדינה הראשונה שהוזמנה לוותיקן, וערכה מאז שני ביקורים נוספים. האפיפיור ביקש לסייע "לשמור עליה" במילוי תפקידה עד לגמר הקדנציה שלה בשנה הבאה.
עם זאת, לאחרונה, בתום דיונים במצבה של החברה, פרסמה מועצת הכנסייה של ארגנטינה, כי "ארגנטינה מוכת אלימות", למגינת ליבה של הנשיאה ומקורביה. הפרסום גרר תגובות נגד האפיפיור, ואף נמצאו כאלה שביקשו להוציא שלדים מן הארון וסיפרו כי בתקופת שלטון החונטה בארגנטינה בשנות ה-70' של המאה שעברה, ידע פרנציסקוס יותר מדי ופעל פחות מדי להצלת נרדפים פוליטיים.
כ-80 אחוז מתושבי ארגנטינה מגדירים את עצמם קתולים, ואנשי הכמורה נחשבים למשפיעים ולבעלי מעמד המעורבים בציבור. מבין אנשי הכמורה ששיתפו פעולה עם השלטון הצבאי בארגנטינה בשנות ה-70' של המאה שעברה, היחיד שהועמד לדין היה כריסטיאן פון ורקניק, כומר המשטרה הפדרלית של בואנוס איירס בין 1976 ו-1985. הוא נידון למאסר עולם על השתתפות פעילה ב-7 רציחות פוליטיות, 42 חטיפות ו-32 חקירות בעינויים. במהלך משפטו הודה כי כמרים ונזירות בשירות המשטרה והצבא עשו שימוש במעמדם כדי לדלות מאסירים מידע. ורקניק, שביקש מחילה על מעשיו, מכהן ככומר בכותלי בית הסוהר שבו הוא מרצה את עונשו על העבירות המחרידות שביצע.
האפיפיור טען בזמנו כי אנשי הכנסייה סבלו אף הם מרדיפות של החונטה הצבאית, ואף הוא נרדף.
"מאחזים צבאיים בזעיר אנפין"
ידידיו של האפיפיור מארגנטינה - הפרופ' המוסלמי עומר עבוד, יו"ר המרכז לדיאלוג בינדתי בארגנטינה, והרב אברהם סקורקה, שלדבריו הבטיח לו האפיפיור החדש שיפתחו את ארכיוני הוותיקן משנת 1939 ועד היום גם "אם יתגלו דברים הפוגעים בכנסייה שחייבת להכיר בטעות ולהתנצל" - ילוו את האפיפיור בביקור בישראל, לצידם של 30 נציגים מהכנסייה, 70 עיתונאים וקבוצות צליינים. בביקור זה, השני מחוץ לוותיקן אחרי ביקורו בברזיל, ישמיע האפיפיור 14 דרשות ותפילות, ייטע עץ זית מארגנטינה בגת שמנים, יבקר ב"יד ושם", בכותל המערבי, ייפגש עם הרבנים הראשיים ועם המופתי של ירושלים וינהל שיחה עם ראש הממשלה
בנימין נתניהו.
נתניהו ביקר בוותיקן בדצמבר אשתקד, ובמהלך המפגש שארך 25 דקות, נדרש האפיפיור לדיון עמו בנושא שהוגדר על-ידי הוותיקן "המצב הפוליטי והחברתי הסבוך במזרח התיכון". האפיפיור הביע אז תקווה כי ניתן להשיג בהקדם פתרון צודק ובר קיימא, תוך כיבוד זכויותיהם של שני הצדדים. ראש הממשלה נפגש אז גם עם מזכיר מדינת הוותיקן פיאטרו פרולין ועם תת-מזכיר המדינה מונסיניור אנטואן קמיליארי. לקראת הביקור נוכחי, הודיע האפיפיור כי יבקר במחנה פליטים מסוריה בגדות נהר הירדן ובמחנה פליטים בבית לחם.
8,000 שוטרים ישראלים יאבטחו את ביקור האפיפיור בישראל, ולפי פרסומי הוותיקן המוקדמים, בישראל נדרש האפיפיור לנסוע ברכב משוריין, בו בזמן שבבית לחם הוא יסע ברכב פתוח וייפגש עם קהל מאמינים. דרישה זו של ישראל גררה ביקורת בוותיקן, ואף היו כאלה שטענו כי ישראל הופכת את המקומות הקדושים ל"מאחזים צבאיים בזעיר אנפין", מחשש לפעולות תג מחיר ומעשי עוינות המעוררים דאגה בכנסייה הקתולית, בעיקר בשל חוסר יכולתם של גורמי הביטחון בישראל למגר את התופעה ולנקוט יד קשה בפורעי החוק.
ישראל מתמודדת כיום עם דפוסים חדשים של עוינות כלפיה, מסעות של דה-לגיטימציה, חרם כלכלי ואקדמי, עימותים עם ארגונים בינלאומיים ועם תקשורת ודעת קהל עולמית לא תמיד ידידותיים.
נוכח כל אלה, היא יכולה לזכות מביקורו של האפיפיור במישור התדמיתי והפוליטי הבינלאומי וגם מהתיירות הצליינית. כאמרתו הידועה של
אבא אבן ז"ל, נראה כי גם בקרבנו יש כאלה שאינם מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. זאת, בין בוויכוחי סרק דתיים על פתיחתו בפני האפיפיור של מבנה בהר ציון שבו, לפי האמונה הנוצרית, התקיימה הסעודה האחרונה של ישו, בסמוך לקבר דוד המלך לפי האמונה היהודית, ובין בחילול מקומות קדושים לנצרות בפעולות תג-מחיר הראויות לגינוי ולענישת מבצעיהן אם סוף-סוף ייתפסו ויישפטו כפושעים לכל דבר.
האפיפיור פרנציסקוס אמר לאחרונה "אינני סופרמן, אני בסך-הכל בן אדם". נקווה כי יידע ליטול מישראל את המיטב שהמדינה יכולה להציע, ויתחשב בקשיים אצלנו בארץ הקודש.