X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
כלבי השמירה של הדמוקרטיה הפכו ל"מפלגת התקשורת" חלק מהתקשורות איבדה את שיקול הדעת המקצועי של אתיקה מחייבת לטובת אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואישיים
▪  ▪  ▪
ישראל היום. מאיימת על הדמוקרטיה? [צילום: יח"צ]

יוזמת "החקיקה" השקופה והפסולה של קבוצת חברי כנסת, ובהם איתן כבל, איילת שקד ואילן גילאון, שמטרתה פגיעה וסגירת העיתון ישראל היום שהצליח לשבור את המונופול של ידיעות אחרונות בשוק התקשורת, חושפת את עומק המשבר בכל כלי התקשורת.
כל נאמני הדמוקרטיה, בעלי הערכים והנאמנויות לחופש הביטוי ולפלורליזם תקשורתי, חייבים להתנגד ליוזמת ה"חקיקה" הזו. אני מצפה שבראש המתנגדים יעמדו עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי הרוח, ללא מורא וללא פחד.
יוזמי ה"חקיקה" העלו "נימוקים" אבסורדים, לפיהם ישראל היום מסכן את הדמוקרטיה וחופש הביטוי. טיפשות והבל. כדי להבטיח את הדמוקרטיה "האמיתית" והעיתונות "החופשית", על-פי תבונתם של הח"כים, הייתי מציע להם לחזור ולהוציא לאור את עיתוני העבר המפלגתיים בתשלום. "דבר" (מפלגת העבודה של איתן כבל).
"על המשמר"(מפם-מרצ של אילן גילון). "הצופה"(מפד"ל, בית יהודי, של איילת שקד).
המשבר בתקשורת גם בגלל חלק מהעיתונאים
המשבר הפנימי בו מצויה התקשורת בתחום הכלכלי והמקצועי, קיים ומחריף הן בעיתונות והן בטלוויזיה, גם במסחרית הפרטית וגם בציבורית.
המשבר לא רק בגלל האינטרנט. לא רק בגלל ירידה בהכנסות מפרסומת. לא רק בגלל החינמון ישראל היום. לא רק בגלל מספרם הקטן של המנויים הקבועים בעיתונים. לא רק בגלל תוכניות הזבל וההבל בטלוויזיה המסחרית,כולל תוכניות הריאליטי שהן בפועל רעלTV(רעלטיווי) ואפילו לא "באשמת" הממשלה.
המשבר בתקשורת גם באשמתם של חלק מהעיתונאים שהפכו אותה ללא אמינה, לא מאוזנת ולא משקפת את מגוון הדעות והקבוצות החברתיות. חלק מהעיתונאים הפכו את התקשורת שבה הם שולטים, ללא ביקורת ציבורית אמיתית, ל"מפלגת התקשורת". חלק מהתקשורות איבדה את שיקול הדעת המקצועי של אתיקה מחייבת לטובת אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואישיים.
כלבי השמירה של הדמוקרטיה הפכו ל"מפלגת התקשורת"
חלק מהעיתונאים בעלי אג'נדה פוליטית אישית תובעים את חופש הביטוי האבסולוטי רק לעצמם ועוסקים בחופש הביזוי של כל האחרים. הם תובעים את חופש הדיווח לעצמם, אבל עוסקים בחופש הכיסוח של זולתם. הם מתפארים שהם כלב השמירה של הדמוקרטיה (זה נכון), אבל הם גם כלב שנושך את הדמוקרטיה(גם זה נכון). הם באמת מעצבי דעת הקהל(זה נכון), אבל הם גם הורסי דעת הקהל(גם זה נכון).
"שיקולים מקצועיים" אצל חלק מהעיתונאים הם אליבי שיקרי להטיות ולמניפולציות של אינטרסים פוליטיים וכלכליים.
מלחמת המעמדות בין העיתונאים
לאור כל מה שמתרחש בימים אלה בעיתונות בפרט ובתקשורת בכלל, נחשפת האמת כולה על מה שקורה בתוכה. מסתבר שהעיתונאים הם קבוצה מפולגת בתוכה, מסוכסכת עם עצמה בנושאים ארגוניים, מקצועיים, אישיים ופוליטיים. קבוצה חסרת סולידריות פנימית, משופעת בדמויות מנופחות של חשיבות עצמית, ללא שום בקרה עצמית, כאשר ערוץ 10 היה על סף סגירה (פעמיים) הבראנג'ה התגייסה להצלתו, תוך "האשמה" של הממשלה. ואילו עתה כאשר ועדת לנדס, המורכבת מאנשי תקשורת המליצה לסגור את רשות השידור ולפטר 1000 עובדים, העמיתים שלהם, כל שאר העיתונאים שותקים ולא מתגייסים לטובתם. מדוע?
מסתבר שבקרב העיתונאים מתנהלת מלחמת מעמדות והישרדות, על-רקע פערי שכר בלתי נסבלים ומלחמת שנאות אישיות על-רקע יוקרה והשפעה. כמה מגישי חדשות, מזג אוויר וכוכבים לסוגיהם, משתכרים כמו בבנקים, ואילו רוב שאר העורכים, הכתבים והתחקירנים משתכרים בסביבות שכר מינימום. כל העיתונאים תובעים מהממשלה "צדק חברתי", ומה עם הצדק החברתי בתוכם?
שכרון הכוח של העיתונאים
כלפי חוץ העיתונאים מנסים ללא הצלחה, להציג את עצמם ואת חשיבות עיסוקם כשליחות טהורה של לוחמי חופש הביטוי, אך ורק למען הדמוקרטיה, ללא שום אינטרסים. האומנם? כלפי חוץ העיתונאים תוקפים את הפוליטיקאים שהם שיכורי כוח. ואולם, הוכח כבר שחלק מהעיתונאים הם הם שיכורי הכוח ומלאי התנשאות, ציניות ולעג ארסי כלפי הפוליטיקאים. הם קובעים מיהו המשיח ואת מי יש להדיח. הם פוסקים מהו ביטחון ומהו אסון. הם משוכנעים שהם "הרשות הפוסקת" מעל למחוקקת ולשופטת. הם רואים עצמם כ"פוסקי הדור" בכל נושא ועניין, כולל שלום ומלחמה.
כל מינוי אישי, שינוי ארגוני, או רפורמה ממשלתית, שאינם לטעמם ולדעתם של העיתונאים עם האג'נדה, הם הופכים ל"דגל שחור" של הפחדה בנוסח הקבוע: סכנה לדמוקרטיה! סתימת פיות! משטרת המחשבות! דיקטטורה! פשיזם! מקרתיזם!
הגזמות שקריות מטורפות מנותקות מהמציאות. לא רציני. לא משכנע. התנשאות ויהירות. בגלל כתיבה שכזו והתנהלות שכזו, הציבור מסתייג ולא אוהב עיתונות שכזו.

כותב המאמר הוא דירקטור בחברת החדשות, חבר בהנהלות של שני ערוצי הטלוויזיה 1 ו-2 לשעבר, וחבר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות
תאריך:  05/06/2014   |   עודכן:  05/06/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"מפלגת התקשורת" אשמה במשבר
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
העם יקבל.
מה שהעם אוהב,   |  5/06/14 14:56
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מתי דוד
בקרב אנשי הקולנוע הטלוויזיה והתיאטרון קיימת תופעה מוכרת שלפיה לחלק מאנשים אלה יש מאפיינים של רצון ודחף תמידי, לעורר תשומת לב ולהיראות כאנשי תרבות ויצירה מרדניים ומקוריים. אפיונים אלה מובילים חלק מהם לההפך לדמויות שמאלניות קיצוניות. כנראה שזה מה שקרה גם לרני בלייר
מנחם רהט
בבחירות לכהונת נשיא המדינה יתמודדו בשבוע הבא שלושה ח"כים שנתנו ידם בהתלהבות, לפשע גירוש יהודי קטיף    זו ההזדמנות לגרש בבושת פנים מן המרחב הציבורי, את אלה שנתנו יד לגירושם של 8,000 אזרחים נאמנים מבתיהם    אז תנו סיבה טובה אחת, בעד שידרוגם בבית הנשיא?
יאיר דקל
לאן נעלמו השלווה והביטחון להתהלך חופשי ברחובות העיר תל אביב. היום כאשר כאשר מקרי רצח לא מפוענחים בזה אחר זה וכאשר מפורסמים נעצרים לאור מצלמות הטלוויזיה זה הופך להיות מפחיד
שי זדה
עוד בילדותו למד שאין כמו האוכל המרוקאי היהודי הכשר    למה לטבול אצבעות כשרות במאכלים מזוהמים? אחרי הכול, לגוף היהודי יש פיגורה מושלמת
יוסף עברון
טייסי חיל האויר הפכו לאגדה חיה, ובצדק אולם בסערת הקרב ובלהט הניצחון נשכח שותף סמוי, שתרם רבות לאותו ניצחון מוחץ של צה"ל ובמיוחד של חיל האויר - התעשיה הביטחונית של ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il