איך יירשם ביבי בספרי ההיסטוריה?

משאת נפשו של בנימין נתניהו להישאר בשלטון זמן רב ככל האפשר איננה סוד. רבים וטובים כתבו על כך הררי מלים ודברי פרשנות. אבל משום מה אין כותבים על תשוקתו החשובה יותר בעיניו - להיכנס לדפי ההיסטוריה כמושיע העם היהודי מאימת האיום הקיומי האירני וכמנהיג ברמתו של דוד בן-גוריון ואף למעלה מזה, אם אפשר. חשיבותו של המעמד ההיסטורי נשתלה והתפתחה אצל נתניהו בהשפעת אביו ששפט את התהליכים המתרחשים בעולם בעיניים של היסטוריון. האב הוא אכן מי ששתל את התודעה אך שרה, אשתו של בנימין, היא זו שבנשך שנים מטפחת את השתיל, משקה אותו במי מעיינות של האדרת ערכו ומעמדו באזני כל מי שמוכן לשמוע את השבחים וגם כאלה המאזינים לדברי ההלל האלה בעל כורחם. לזכותה של שרה נתניהו יש לומר כי היא מאמינה באמת ובתמים בדברי הקילוסין שהיא מעטירה על בעלה. לא לי לשפוט את העתיד להיות. בפשטות אפשר לומר רק כך: מי שירצה - שיאמין בדברי שרה ומי שיסרב להסכים עם ההערכות האלה - שלא יקנה את הסחורה. דבר אחד ברור. רק בעתיד ניתן יהיה לדעת איזו דמות תהיה לבנימין נתניהו בספרי ההיסטוריה. האם יצטייר כרודף כבוד ושררה, כמי שמורם מעם, כמי שמעמיד לרשותו ולרשות בני משפחתו את כל משאביה של המדינה, האם ייחשב כהוגה דעות היודע להחליט במועד הנכון וגם לקבל החלטות כואבות, או אולי אשף של מלים נאות וקול סמכותי שאין מאחוריהם דבר וחצי דבר. האם יצטייר כמי שכשל להביא שלום לבני עמו או שרק הצליח לזרוע שנאה ותיעוב בין המחנות השונים. האם היה פחדן המתיירא מאשתו ועושה את דברה - לטוב ולרע. או אולי היה נתניהו איש חזון מרחיק ראות, שהבין את הסכנות שבאיום הקיומי האירני והיקצה לצורך ההגנה על ישראל משאבים בהיקף שאיש לא יכול היה להעלות על דעתו. או אולי טעות בידי כל החושבים כך וכל הפעילות בחזית האירנית לא נעשתה אלא כדי שאיש לא יוכל להאשים אותו כי לא עשה די כדי להגן על בטחונה של ישראל. ולבסוף: האם יירשם נתניהו בספרי ההיסטוריה כהערת שוליים חסרת תכלית או חשיבות או שיסתבר כי בלעדיו הייתה ישראל מסיימת את דרכה ההיסטורית כהערת שוליים שעסקה בשאלה הרת הגורל, והיא: האם היינו משאלת הלב של הדורות שלא התממשה רק בגלל נמיכות קומתם של המובילים את המחנה והאימפוטנציה המנהיגותית, או אולי זה היה הגורל האכזר שנועד מלכתחילה לעם היהודי אחרי אלפי שנות גלות. עבור תושבי ישראל המתייסרים בהוויית היומיום הקשה, אין כיום חשיבות ממשית לשאלה מה יהיה מקומו של נתניהו בדפי ההיסטוריה. רק לנתניהו זה חשוב. אבל גם לנתניהו חשוב לזכור ולא לשכוח את מה שאמרו חכמי העולם לדורותיהם: "לעולם אל יאמר האדם מה הייתה תכלית חייו עד שיגיע יומו האחרון. יש מי שיומם האחרון הציב אותם במעמד של גיבורים ומורי דרך ויש כאלה שלמרות השם רב העלילות שדאגו לטפח לעצמם במהלך חייהם, בתקשורת הלקקנית, לא היו אלא הבל ורעות רוח שאיש לא יזכור כי היו קיימים".