מזה זמן רב השימוש במילה ישראלים נעלם מנאומי הפוליטיקאים, ממאמרי העיתונות, מניסוחי הטלוויזיה. שלא לדבר על המילה צברים, כינוי מושרש בשפה העברית שהגדיר, למי שזוכר, את ילידי הארץ, בנים למהגרים-ציונים ובעלי חזון שעלו לישראל הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. בני המושבות ובני תל אביב, בני הקיבוצים, המושבים והערים השונות, היו צברים "חמודים ועוקצנים", ספורטיביים ושזופים, עוסקים בבניית הארץ, בחקלאות, בלימודים ויצירה. דור הנכדים הקטנים שלי, בטח שלא יודע מה זה "צבר" ועוד מעט יפסיק, אולי יפסיק בכלל להשתמש במילה ישראלים.
הישראלים
בילדותי, וגם אחריה הייתי גאה בישראליות שלי. גרתי בפריס ובכול מקום שבו שאלו אותי מאין באתי אמרתי " אני ישראלית. "בכל שפה יש מילה ל"ישראלי" ויש מילה "יהודי". המילה יהודי, מילה ותיקה של אלפיים שנה, עמוסת משמעויות, כבדה, עם נדבכי היסטוריה לא קלה. ישראלים, בשנות השבעים והשמונים בהם גרתי באירופה, היו משהו חדש, קליל, יחסית ליהודי, משהו צעיר ומבטיח שעורר לא פעם התלהבות . אין לי שום זיכרונות "אנטישמיים" מהתקופה בה חייתי בצרפת והסתובבתי הרבה בארצות אירופה.
הישראלים בשנים האלה, בעיקר ילידי הארץ הרגישו שהם עם חדש, בעל תכונות של חוזק וגבורה לא דומים בכלום ל"עולים החדשים" שניצלו מהנאצים. ישראלים, היו אלה שלעולם, לדעתם, לא היו הולכים "כצאן לטבח" כמו אחינו בגלות. בכלל היינו גאים שנולדנו בארץ התפוזים, חוף הים והשמש ודברנו עברית ולא שום "שפה גלותית". בעיתונות דובר על הישראלי ועל ישראל ולא על מדינת היהודים או מדינת הלאום היהודי.
היהודים
אולי לא שמתם לב, אבל אם תתרכזו בהמשך, תיווכחו לדעת שמעט מאוד, מזה כעשר שנים או יותר, השיח הציבורי המאמרים, השפה של הפוליטיקאים, ההתדיינות עם הפלסתינאים, על עתיד האזור, נאומי ההסברה בעולם ובעיקר נאומי רה"מ נתניה ובקונגרס האמריקני מול מאזיניו הרפובליקאים מדבר רק על המדינה היהודית ולא משתמש בניסוח מדינת ישראל. רה"מ נתניהו מדבר כל הזמן על הג'ואיש פיפל, במהלך ניסיונויו לשכנע את כל העולם כי ישראל בסכנה כמו שהיו, נניח יהודי גרמניה, עם עליית הנאצים לשלטון. במהלך מלחמתו באירנים העומדים להשמידנו, אנחנו מוזכרים בפיו של נתניהו, בנאומי חו"ל כעם היהודי שהושמד בשואה, והעם בישראל לא מוזכר בשמו "ישראלים" אלא רק כעם היהודי. ישראל-אאוט מי מזכיר אותה בכלל?
גם בביקור האפיפיור בישראל לפני כמה שבועות לא שמעתי מפי רה"מ נתניהו את המילה ישראל . האם רהמ נתניהו מתבייש בשם המדינה ? האם הזדהותו עם העם היהודי מתקופת השואה ובעיקר הזדהותו עם יהדות ארצות הברית, שבה גדל בתקופה מסוימת בחייו היא כה מוחלטת ששכח שהוא ראש ממשלת ישראל.?
מגילת העצמאות וחוק הלאום היהודי
קראתי שוב את מגילת העצמאות שהוקראה במוזאון תל אביב, בשדרות רוטשילד בתל אביב ב-14 למאי 1948. מצאתי את המגילה הנקראת גם "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", מנוסחת היטב בעברית חדשה ולא ארכאית, בבהירות ואלגנטיות, בכבוד ובדייקנות . מתארת חלק מקורות העם היהודי ובעיקר את משמעותה של מדינת ישראל.
לטעמי, אפשר להישען על הכרזה זו כמסמך היסטורי מדויק המתאים לעם הישראלי ולמהות מדינת ישראל. לא הבנתי את הצורך בחוק חדש שיקרא" חוק מדינת הלאום" שטרם התקבל אבל, חברי כנסת מן הימין טורחים, לשפר באמצעותו אינטרסים שונים להדגשת הרוח הימנית של השלטון הימני הנוכחי.
כישראלית, הייתי מוכנה להמשיך לחיות לפי עקרונות מגילת העצמאות ללא תוספות. גם לא ידוע לי על מדינה כל שהיא המשנה פעם בכמה שנים את מגילת העצמאות שלה. אני כישראלית, לא מוכנה שיקראו לי יהודיה למרות שזה שמו של העם שלי. אני גרה בישראל ונולדתי בישראל, שרתתי בצבא הישראלי ומשלמת מיסים במדינת ישראל. כאן נולדו ילדי ונכדי והקשר הדתי חשוב לי פחות מהקשר עם הלאום הישראלי. אני לא מתלהבת, בלשון המעטה, מזה שהפכנו שוב להיות העם היהודי שכולם שונאים אותו בכול מקום ולאט-לאט גם שוכחים אצלנו בישראל וכמובן בחו"ל, שאנחנו הקמנו מדינה חדשה ששמה ישראל ואנחנו ישראלים.
יש בודאי קשר בין עליית האגף הימני בישראל, בין מספר הישראלים שרואים את עצמם רק כיהודים וחולמים על חיים לפי ההלכה, בין מפלגת "הבית היהודי" ששמה מאפיין את כל מה שטענתי לעיל והעומד בראשה הוא ימני קיצוני, הקנאות הדתית ושנאת הזרים בישראל מדברת בשם ה"יהודים" ולא ה"ישראלים". כל אלה גורמים למילה ישראלי להעלם מן המפה.
טוב שעדיין שם המדינה הוא ישראל. טוב שלא דנים בשינוי השם למשהו אחר.