יש דבר אחד חשוב שבו מתגאה בריטניה, והוא מערכת החינוך האחידה. בבתי הספר הממשלתיים נהוגה תוכנית לימודים זהה לכולם, וכל בתי הספר אמורים להיות צמודים אליה בדקדקנות. אמורים, משום שלאחרונה התגלתה פירצה גדולה באחידות המקודשת.
הדבר התרחש בבירמינגהם, עיר שבה יש שיעור גדול של מהגרים מוסלמים. בכ-20 בתי ספר בעיר זו יש רוב של תלמידים מוסלמים, ולאחרונה התגלתה קבוצה של מורים שהחליטה על דעת עצמה להוסיף תכנים איסלאמיים קיצוניים לתוכנית הלימודים.
לשם איסלום החינוך, הכינו מספר המזדהים עם תנועת הסלפייה מסמך שעל פיו יש להיפטר מכל המורים, המנהלים והמפקחים מטעם העירייה המסרבים להשתתף בתהליך איסלום-החינוך. הסלפים קובלים על תכנים מתירניים מדי לטעמם המצויים בתוכנית הלימודים. כך למשל הם מתנגדים לשירת שירים נוצריים בבתי הספר כמו שהם מתנגדים לשיעורי ספורט משותפים לבנים ובנות.
משרד החינוך הבריטי מנהל חקירה נמרצת בעניין כדי לאתר את הבעיה לפני שזו מתפשטת לערים אחרות בבריטניה שגם בהן יש רוב איסלאמי.
אלא שלאחרונה התגלה שאחת מדמויות המפתח באיסלאמיזציה של החינוך בבירמינגהם -בילאל בילאלי - ביקר לפחות פעם אחת בסוריה, וקיים חשד שהוא מעורב בגיוס חלק מכ-400 הבריטים הנמצאים כיום בסוריה ומשתתפים בג'יהאד נגד שלטון אסד. בילאלי אפילו פרסם הערות באתר פייסבוק שלו בנוסח: "למה אמצעי התקשורת תוקפים את הגיבורים שלנו שוויתרו על מנעמי החיים בבריטניה למען חיי העם הסורי?" עם זאת, אין הוכחה שבילאלי נטל חלק פעיל בלחימה בסוריה.
הדברים הללו מצטרפים לתופעות נוספות של איסלאמיזציה המתרחשות בבריטניה, ובראשן הסכמת המדינה להקמת מערכת-משפט איסלאמית שתפעל על-פי דיני השריעה בסכסוכים בין מוסלמים ובמיוחד בענייני משפחה. הסכמת המדינה נובעת מהתפיסה שניתן לקיים בממלכה המאוחדת מערכת רב-תרבותית שבה כל קהילה מנהלת את חייה באופן אוטונומי, מבלי שהמדינה נזקקת להתערב בענייני התרבות שלה.
בינתיים בבירמינגהם מתקדמת החקירה, ושר החינוך הבריטי שוקל לשלול מעיריית בירמינגהם את סמכויות הפיקוח על החינוך בעיר ולהעבירן לרשות ממלכתית יותר הנוטה פחות לְרַצות את מאווייו של ציבור המוסלמים בעיר. משרד הפנים הבריטי, הממונה גם על הסדר הציבורי והמשטרה, מודאג מאוד מתהליכי האיסלאמיזציה בחינוך, שכן הם מעידים על הלכי הרוח באוכלוסייה.
ככל שתלך האיסלאמיזציה ותעמיק, כן יקשה על הקהילות המוסלמיות בבריטניה להפוך לחלק אינטגרלי מהחברה הבריטית, והישארותו של הציבור המוסלמי בתוך מובלעות תרבותיות עלולה ליצור חיכוכים אלימים ביניהן ובין הממשלה וזרועות אכיפת החוק.
אתר אילאף - עיתון ערבי מקוון - מביא את הסיפור הזה ומאפשר לקוראיו להגיב. להלן הנוסח המתורגם המלא של שלוש תגובות שפורסמו באתר עם הערותינו בסוגריים. יש להתייחס בספקנות לשמות הכותבים ולהשתייכותם הלאומית-דתית:
פארוק (שם מוסלמי) מלבנון כותב: נעשה מאוחר. הבעיה הגדולה המכבידה על עבודת ארגוני-המודיעין המערביים היא הכללים והמגבלות הקשורים עם זכויות האדם, שנראה שהם פועלים לטובת תאים רבים מספור של טרוריסטים פראיים, הפועלים יומם ולילה כדי לשטוף את מוחם של צעירים בני הדור השני והשלישי של מהגרי המדינות האיסלאמיות, ומבטיחים להם בתולות ונערים, ונהרות של יין ודבש (בגן העדן). על השלטונות במדינות המערב להתאחד לחקיקת כמה חוקים כדי לפגוע באנשים שאין להם שום חוק מלבד חוקי הג'ונגל.
מוחמד (שם מוסלמי) כותב: זוהי רק ההתחלה. הטעות הגדולה ביותר שביצעו ממשלות בריטניה זו אחר זו היא הענקת אזרחות בריטית לסוג הזה של חולי נפש, רדיקלים מבחינה דתית, מבלי שהציבו תנאים שיחייבו את כל מי שמבקש אזרחות בריטית לקיים אותם. סיבה נוספת היא שממשלות בריטניה לא ניסו להגביל את התופעה מתחילתה, וזו גדלה ותפחה עד שהתגלתה ברבים.
בנוסף, בריטניה העניקה מקלט למוסלמים רדיקליים רבים כמו גם לאחים הפושטים רגל (שיבוש מכוון של "האחים המוסלמים") השטנים האנושיים. לכן אל לנו להתפלא על כך שהם היום חושפים את שיניהם ומכריזים בגלוי את מה שהם חושבים לגבי עתיד הדורות הבאים בבריטניה. כל הסטטיסטיקות מוכיחות שהם יהיו רוב במהלך שנים מעטות, וכיוון שבבריטניה שולטת מערכת דמוקרטית, לא תהיה לעם הבריטי הנוצרי ברירה אלא למסור את הדגל לטרוריסטים הללו כדי שיובילו הם את בריטניה אל העתיד.
מה שהרדיקלים הללו חושבים גדול הרבה יותר ממה שעולה עכשיו, שכן מטרתם הסופית היא להפוך את בריטניה לפקיסטן חדשה, עם כל המאפיות, השחיתות הפוליטית, המנהלית והביורוקרטית. אם יישארו החוקים הבריטיים כפי שהם כיום, הם יצליחו בכך בתוך שנים מעטות ויבואו עימותים שותתי דם בעתיד. שכן בני אדם מסוג זה, אם אין הם מצליחים להגשים את מטרתם בדרכי שלום, הם נוקטים אלימות דמים המצויה בהם מטבע בריאתם ובגנים שלהם.
אם בריטניה רוצה להימנע מכך, עליה להתחיל בחיקוק חוקים ותקנות נוקשים שיבטיחו שבריטניה תישאר מדינה חילונית, שבה הדת מופרדת מהמדינה. לדעתי אין דרך לטפל בכגון אלה חוץ מהחרמת האזרחות הבריטית מהם והחזרתם אל גן העדן הדמוקרטי הפקיסטני שאין דומה לו בכל ארצות העולם. הם ראויים לכך לחלוטין, שכן יש חוקים שנקבעו במיוחד לסוג כזה של אנשים שלא מכירים בחירות המחשבה, אלא אם חרות זו מתאימה לאורח חייהם ומשרתת את האינטרסים של המחשבות החולניות שלהם בלבד.
"אחד שאוהב את המערב" כותב: המותר והאסור הפכו למהתלה. חיזרו אל ארצותיכם האיסלאמיות ותיהנו ממסגדיכם, מאהליכם, גמליכם והנפט שלכם.
הדברים נכתבו בערבית, כנראה על-ידי אנשים ממדינות ערב שהיגרו לבריטניה לא כדי להישאר במובלעת איסלאמית, אלא כדי להשתלב בחברה הבריטית ולאמץ את ערכיה ומושגיה, חוקיה ומנהגיה. דבריהם מעידים על כך שציבור המהגרים ממדינות מוסלמיות למערב אינו עשוי מקשה אחת, ויש שונות גדולה, בין אלה המעוניינים להשתלב בחברה הקולטת ובין אלה שיעשו הכל - כולל אלימות - כדי למנוע ממוסלמים שהיגרו למערב שילוב כזה.
הקונפליקט מצוי בתוך החברות האיסלאמיות החיות באירופה, וניתן להניח שהוא קיים גם בתוך משפחות, שחלק מבניהם משתלבים בחברה ומצניעים את דתם, בעוד שחלקם האחר מקפידים לשמור על זהותם ועל הערכים והמנהגים של מדינות מוצאם. קונפליקט זה מוצא את ביטויו לא רק בוויכוח על תכנים במערכת החינוך, אלא גם בסכסוכים יומיומיים על מינוי אימאמים במסגדים, על תכני דרשות במסגדים, על חומר המחולק בהם, על לבוש של צעירים וצעירות ועל התנהגותם במרחב הציבורי.
חייהם של המהגרים האיסלאמיים במערב אינם קלים. רובם הגדול ברחו מארצות שהמרחק ביניהן והגיהנום קצר מאוד, כמו סוריה ולוב. מה שמתרחש כיום בבריטניה, ובמיוחד התחזקות הימין האירופי, אינו מקל על הקהילות האיסלאמיות ומגביר את המתח בתוך אירופה. זה מוצא את ביטויו גם באלימות ובג'יהאד נגד כל מי שאינו מקבל את כללי השריעה האיסלאמית, אף אם הוא מוסלמי.