אקוניס צריך לקבל שיעור בדמוקרטיה מבגין

אני חלוק בדעותי על תפיסותיה הפוליטיות של חברת הכנסת חנין זועבי. אך למרות עוצמת הפער בין תפיסותי הפוליטיות ותפיסותיה של חברת הכנסת חנין זועבי, אינני שותף למסע ההתלהמות של חבר הכנסת אופיר אקוניס. אני דוחה מכל וכל את האמירות של חנין זועבי. אני סבור, שחטיפת שלושת הנערים היא בבחינת סיכול ממוקד לכל אפשרות להגיע להסדר של שלום בין ממשלת ישראל ובין הנציגות של העם הפלשתיני. אך יחד עם הסתייגותי מגישתה של חנין זועבי אני דוחה את הגישה המתלהמת נגדה, שמוביל חבר הכנסת אופיר אקוניס. אני מבקש מחבר הכנסת אופיר אקוניס לעיין בנאומו של מנחם בגין בכנסת ישראל ביום ג' בחשוון תשכ"ד, 21 באוקטובר 1963. חברי הכנסת ממפא"י התפרצו לדבריו של בגין ושיסעו את דבריו, כמי שפוגע בבטחון המדינה, כמי שחותר תחת אושיות קיומה. קדמו לנאומו של מנחם בגין מספר לא מבוטל של סערות בדיוני המליאה עקב נאומו של תופיק טובי מהמפלגה הקומוניסטית, שדיבר בגנות הממשל הצבאי, ככלי לדיכוי האוכלוסייה הערבית. אני מוצא לנכון להסב את תשומת לבו של אופיר אקוניס, כי למרות התהום הפוליטית שהייתה פעורה בין תופיק טובי הקומוניסט ומנחם בגין הרוזיוניסט, היה זה מנחם בגין שתמך בדרישת תופיק טובי לביטול הממשל הצבאי. וכך אמר מנחם בגין באותה ישיבה בכנסת:"אנו חייבים ויכולים לבטל את תקנות החרום משנת 1945. חייבים ויכולים לבטל את הממשל הצבאי הנשען עליהן, שאין בו שום משמעות ביטחונית..." דובריה של מפ"ם לא היו בהירים בנאומיהם כמו מנחם בגין, שאין חולק על כך, שביטחון מדינת ישראל היה יקר לו, אבל הוא הבין ששימוש בכלים שאינם דמוקראטיים יש לדחות על הסף, ואת זה אינו עושה מי שמתהדר, שהוא בגיניסט, חבר הכנסת הפומפוזי, אופיר אקוניס . כשאני קורא את הנאום של מנחם בגין אינני רואה את אופיר אקוניס ממשיכו. למורת רוחו של דוד בן-גוריון, מנחם בגין אמר באותו דיון סוער - "כאזרחים וכיהודים עלינו לפתור את הבעיה מתוך דאגה כפולה: ביטחון ושמירת העיקרון של שיווי זכויות לכל האזרחים יהודים כערבים". אותה הסתה, שניהל הממסד הבן גוריוני נגד מק"י כמפלגה שדואגת לערבים, עשה בדמגוגיה מבעיתה אותו ממסד כלפי תנועת "החרות". רק עיקרון דמוקרטי עמד מאחורי התפיסה של מנחם בגין לצאת חוצץ נגד הממשל הצבאי, הגם שבן גוריון ניצל זאת בציניות פוגענית ש"חרות" ומק"י הם באותה חזית של שונאי ישראל ופוגעים בבטחון המדינה. לראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, היה קשה לקבל את הטיעון של מנחם בגין - "...דבק לבנו מימי הרצל, נורדאו וז'בוטינסקי העיקרון המקודש של שוויון זכויות, הלכה למעשה, במדינת היהודים לכל אזרח, ללא הבדל מוצא דת ולאום..." הדיון באותו יום בכנסת הוקדש לפעילות של מדענים גרמנים במצרים, אך היה חשוב למנחם בגין לפתוח את נאומו בסוגיית המדענים, כשהוא מבהיר את יחסו לממשל הצבאי. נאום שהיה מלווה בקריאות ביניים מעליבות, פוגעניות, בוטות ועם מידה רבה של גסות רוח מצד מי שהיה באותם ימים במקרה סגן שר הביטחון, ח"כ שמעון פרס. אבל כל זה היה בימים לפני שאופיר אקוניס נולד.