איך עושים שלום?

האם יש נוסחה לשלום? האם יש נוסחה לשלום כאשר רק צד אחד מעוניין בו? התשובה חיובית. ראשית, לא יכול להיות שלום בשעה שהערבים חוטפים ילדים יהודים ומנסים ללא הרף להמשיך לחטוף יהודים. אין ולא יכול להיות שלום, כל עוד רוצחי יהודים מקבלים פרס. לא יכול להיות שלום כל עוד רוצחי יהודים משתחררים בעסקות מופרכות. לא ייכון שלום כל עוד אין גזר דין מוות לערבים שרוצחים יהודים וטובחים במשפחות יהודיות. אין שלום בלי ניצחון. אדם (יהודים) התפרץ אל תוך קיר של גומי (ערבים) והצליח בתנופתו לדחוק את הגומי מעט ולתפוס לו מקום בשקע שנוצר. קיר הגומי הגמיש, ששינה את צורתו, שואף, כמובן, לשוב לצורתו הישנה, והוא מגיב בלחץ נגדי על האיש המתפרץ, לחץ שכולו מכוון להדוף את האיש לאחור. ככל שיעמיק האיש להתקדם אל תוך קיר הגומי כך יגדל כוח התגובה שמפעיל כלפיו הקיר, וככל שייסוג לאחור כך יקטן הכוח נגדו.

דילמת קיר הגומי

זו הדילמה של האיש: מצד אחד, אם ייסוג אחור תקל מעליו מעט תגובת הלחץ שמפעיל נגדו קיר הגומי, אך בא בעת עלול הוא לאבד כליל את מקומו ואחיזתו בשקע שכבש לו. תגובת הקיר ולחצו הנגדי יימשכו ולא יחדלו כל עוד לא חזר קיר הגומי לצורתו הישנה. מצד שני, אם ימשיך האיש להתקדם אל תוך הקיר תעלה לו החתירה פנימה במאמצים גדלים והולכים ואין לו ערובה לכך שאכן יעמדו לו כוחותיו להשלים את משימתו. אם יישאר האיש על עמדו יהיה עליו לעמוד בלחץ נגדי מתמיד ולחיות עם הקיר העוין לתמיד. ובאם יתעייף ביום מן הימים ואחיזתו תתרפה, יגבר עליו קיר הגומי ויהדוף אותו החוצה ממנו אל תהום האבדון. מסקנה: אם האיש רוצה לסיים את סכסוכו ומאבקו עם הקיר, יש לו רק פתרון אחד - להמשיך קדימה. יהיה עליו, ויהי מה ! לחדור ולהעמיק עוד ועוד בקיר הגומי עד שהקיר ייבקע. רק אז יחדל לחצו הנגדי המתיש ורק אז יוכל סוף-סוף האיש לנוח מבלי לחשוש שמא ייחלש ויושלך אל הים. האיש והקיר יהיו אז מערכת דו-קוטבית יציבה, שכבר אין בה כוחות פנימיים המנסים לשנותה, ואז יהיה במערכת זו שלום.

המטרה: עליונות אסטרטגית מכרעת ליהודים

הדרך לשלום היא הדרך קדימה. אין דרך אחרת. מוכרחים להשיט הלאה את הספינה היהודית, ואת המדינה היהודית. על מדינת ישראל לגדול ולהתבסס רוחנית וחומרית, בכמות ובאיכות, בכל הממדים, בשטח עצמו ובשדה המדיני הבינלאומי. הקוטב היהודי הקטן חייב להיות קוטב גדול, שווה מעמד ואיתן. רק כאשר תתקיים עליונות אסטרטגית מכרעת ליהודים, יינתן תוקף מלא לדרישה שהערבים יכירו במערכת דו-קוטבית, יהודית-ערבית. העם היהודי חייב לגרום ל"שבר" בחזית הערבית. העם היהודי חייב להביא להתמוטטות התגובה וההתנגדות הערבית ההיסטורית למפעל תקומת העם היהודי בארצו. התקדמותה של ישראל תעמיד את מדינות ערב בפני סכנה עתידית של מפלה כוללנית ושל התמוטטות לאומית, סכנה שתהיה להן דחף ומניע אדיר להעדיף עליה את השלום. השלום רק אז יהיה אינטרס הדדי של היהודים והערבים כאחד. זהו שלום של פחד. שלום של פחד, פחד לקיום, מספק אינטרס קבוע. זהו השלום הנפוץ על פני כדור הארץ והוא השלום עליו קמה החברה הבינלאומית. שלום של פיתוי (שלום תמורת נסיגה) מספק אינטרס חולף, הבטל בעת שהצד ה"נותן" שלום מקבל את הנכס שחפץ בו (שטחים). עם ישראל נדרש יותר ויותר, לנוע קדימה. בראש ובראשונה עליו לנוע קדימה מבחינה רוחנית. מן החילוניות והגלותיות אל התורה והנבואה. מהישרדות לאומית לריבונות מלאה. משעבוד לתרבויות זרות אל החרות - עד לשלום. על עם ישראל להנהיג קואליציית מדינות שקצה נפשם באיסלמיזם ובטרור של קיצונים לאומנים ערבים המבקשים להחריב את העולם כולו. אנו מחויבים להרחיב את הבריתות עם מעצמות חדשות כישנות שכוחן עולה בשדה המערכה העולמי. כוחות עולים אלה יהיו מאוד מעוניינים בבריתות עם מעצמה ישראלית המאמינה בצדקת דרכה. חייבים היהודים לחוש בנפשם, שהצדק עמם הוא, ולהשתכנע בהגיונם, כי התנועה קדימה ופריצת הדרך האסטרטגית, הכרח קיומי הוא להם. אין ברירה ! ניצחון או מוות. אנו חייבים לעלות על במת העמים כמעצמת על רוחנית, כלכלית וטכנולוגית, גאוגרפית צבאית ואטומית. המאבק היהודי צודק. לצדק יש כוח אדיר. אנו חייבים לנצח למען הדורות הבאים. למענם, אנו חייבים להתפתח כממלכה אדירה. ממלכה כזו היא התגשמות הנבואה וצו אלוהי עליון.