לא צריך להיות מצביא דגול או אסטרטג גאון כדי להבין שהדרג הבכיר בצה"ל, במערכת הביטחון ובממשלות ישראל מזה כמה קדנציות אינם ערוכים ללחימה העומדת בפנינו.
כל מה שדרוש להבנת משפט זה הוא טיפת זיכרון, והגיון בריא, מה שכנראה חסר לרוב הציבור בכלל, ולמרבית העיתונאים בפרט.
לעומתם הקצינים והחיילים בשטח, שעשו, עושים וללא ספק גם ייעשו כשיידרש, עבודת קודש המעוררת השתאות. הם אכן נלחמים על הבית, ולא על הכיסא המרופד בממשלה, בכנסת או בלשכה.
כמה דוגמאות להמחשת משפט הפתיחה:
ראשונה:
רק לפני זמן לא רב, החליטו במערכת הביטחון שאין יותר צורך ברכזי ביטחון ביישובי עוטף עזה, והחלו בפעולות אופרטיביות לבטל את התקנים, לקחת מהם את הרכבים הממוגנים, ושאר הירקות...
האם זה הגיוני שמערכת הביטחון באמת הבינה את גודל הסכנה שבמנהרות, ולמרות זאת החליטה לבטל את תקני רכזי הביטחון?
התשובה היא חד-משמעית לא! כי אם התשובה היא כן, שהרי זו הפקרה מוחלטת של תושבי עוטף עזה, ובטחון המדינה, מה שלא יעלה על הדעת.
שנייה:
בתחילת מבצע "צוק איתן" הוכרז חד-משמעי שיעדו הוא השמדת מצבור הרקטות שבידי החמאס. משנפערו המנהרות... ללא מצמוץ, הפך היעד, ובצדק, למיגור המנהרות. אך האם בתהליך נשכחו במידה כלשהי הרקטות? נראה שלכאורה במקצת.
שלישית:
בזחיחות דעת, עם ההודעה על הפסקת האש, הודיעו לתושבי עוטף עזה שהסכנה חלפה והם יכולים לשוב לביתם לשגרה. ולא חלפו שתי יממות ופצמ"רים ורקטות הומטרו עליהם. ושוב, האם הייתה זו הערכה שגויה של אלה האמונים על ביטחוננו?
בצהרי יום ראשון 10.8.14 הצהיר ראש הממשלה "מבצע צוק איתן נמשך... לא הוכרז על סיומו..." אז מדוע אם כן קרא הרמטכ"ל בסוף השבוע שעבר לתושבי עוטף עזה לשוב לביתם, והבטיח להם צבע אדום של כלניות...
שוב כשל בהערכת המצב? או הפקרת ביטחון תושבי עוטף עזה?
והאם הצילה הכיפה את המדינה?
כיפת ברזל פותחה בקול בתרועה רמה בעיקר להגנת העיר שדרות ועוטף עזה מפני ירי רקטות ופצמ"רים. כך הכריז בשעתו בכל מדיה אפשרית שר הביטחון דאז, תושב שדרות,
עמיר פרץ. אלא שבמבצע "צוק איתן" התברר חד-משמעית, שהכיפה "אינה עונה" לשדרות ועוטף עזה.
אז מה קרה? כלום! התושבים, פרט לבודדים, ממלאים פיהם מים, ועמיר פרץ מתרברב בהישגיה המרשימים, שהצילה את המדינה, והעם כולו מוחה כפיים.
כיצד בדיוק הצילה הכיפה את המדינה, בשעה שאזור הדרום היה ברובו משותק? והשיתוק החלקי הגיע עד לעיר ללא הפסקה, שגם בה רוב מקומות הבילוי היו שוממים, או בתפוסה חלקית בלבד.
אפילו במצפה רמון, בה לא היה איום רקטי, ביטלו רוב הנופשים את חופשתם.
אז כן, היא יירטה חלק מהאיומים, בכך אין ספק, אך האם היא הצליחה למנוע את השיתוק המשקי הנרחב, בעיקר בתעשיית התיירות? ממש לא!
הישגיה העיקריים הנוספים היו בהפסקת הטיסות הזרות לנתב"ג למשך כמה ימים, וביצירת האשליה בציבור שהיא הצילה את המדינה. זאת בשעה שאנשי מקצוע בלתי תלויים, בארץ ובחו"ל, התריעו מראש שהיא לא תעניק כלל הגנה לעוטף עזה, והגנה מוגבלת לאזורים אחרים במדינה.
האם מישהו התרגש? מצמץ? וודאי שלא! גם לא לאחר השיתוק החלקי שעטף את כולנו.
וכל זאת בשעה שהפתרון לבעיית הפצמ"רים והרקטות נרקב בארה"ב.
מדינת ישראל יזמה לפני כמעט שני עשורים פיתוח משותף עם ארה"ב של מערכת יירוט לייזר, הנאוטילוס / סקייגארד, בדיוק למטרה זו. יירוט יעיל של רקטות ופצמ"רים.
מתי הוא נגנז? לפני כעשור, לאחר שהוכיח עצמו בעשרות ניסויים מוצלחים, כולל יירוט פצמ"רים שנורו במטח.
והשאלה מדוע, מעולם לא נענתה.
עד היום מחכה מערכת הלייזר סקייגארד, תולדה של הנאוטילוס, לגאולה.
אך מה עושה מדינת ישראל? מפזרת הבטחות שהיא מפתחת לייזר חדיש שייתן מענה לאיום הבליסטי. אלא שמומחים מובילים בתחום טוענים שפיתוח הלייזר החדיש ייקח עוד כמה שנים, ועוד הם טוענים שיעילותו לא תשווה לזו של המערכת הקיימת. אז האם שוב מוכרים לנו חתול בשק?
ולקינוח, המנהרות.
היה זה הרמטכ"ל רב אלוף בוגי יעלון שלקח לפני כעשור יועץ מיוחד לענייני מנהרות - ד"ר יוסי לנגוצקי, אל"ם (מיל.) באמ"ן, בעל שני פרסי ביטחון ישראל ואות המופת ממלחמת ששת הימים, גאולוג במקצועו, שיעץ, ויעץ, ויעץ ובוגי "לא ענה".
והפלא ופלא, אותו בוגי, היום שר הביטחון, יושב בממשלה, הטוענת שצה"ל לא התריע בפניה מראש על חומרת הבעיה!
הייתכן?
יחליט הקורא!