בינתיים במקום אחר

מה שמדאיג את חיזבאללה כיום הוא ארגון דאעש. מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, אמר בשבוע שעבר בראיון נדיר, כי דאעש הוא מפלצת שמהווה סכנה לכל אדם ללא הבחנה. כבר תקופה ארוכה שחיזבאללה נלחם נגד דאעש, בעיקר בגזרה הסורית. לאחר תחילת המשבר בעירק ביוני האחרון, הופיעו דיווחים לפיהם חיזבאללה החל להילחם נגד דאעש גם בעירק, ואף נחל הפסדים והרוגים, ביניהם מפקדים בכירים. לאחרונה הרג חיזבאללה בכיר בדאעש תוך כדי קרב בסוריה. לפי הדיווח, הבכיר ההרוג היה בין האחראים לפיגועי ההתאבדות של הארגון. בין היתר, אותו בכיר היה אחראי לתקיפות שנערכו לאחרונה באזור לבנון, כאשר דווח על קרבות בין צבא לבנון לבין דאעש. סימני לחץ ראשונים החלו לצוץ לאחרונה בקרב חיזבאללה, כאשר הארגון הוריד את גיל גיוס פעיליו מ-18 ל-16 ושלח אותם לקרבות סוריה. הארגון מנסה להחזיק בחבל בשתי קצותיו, כאשר הוא שולח עוד פעילים למלחמה בסוריה ובעירק, ורוצה להחזיק בכוחות עתודה במקרה של מלחמה נגד ישראל. כוחות עתודה אלו הם בעיקר לוחמים מנוסים, שאומנו כדי להילחם במיוחד בישראל, כמו יחידות ללוחמה נגד טנקים ויחידות לירי רקטי. אם מצב זה יימשך, ארגון חיזבאללה יצטרך להחליט מה יותר חשוב לו: מלחמה עכשווית נגד האיום של דאעש, או סיכוי למלחמה עתידית נגד ישראל.

הקרב בין כוחות הביטחון הסורים לבין דאעש במחוז א-רקה היה אחד האירועים החשובים שהתחוללו במדינה השסועה. הקרב היה על שדה התעופה של-טבקה, המעוז האחרון של הצבא הסורי במחוז. ב-14 באוגוסט ערך חיל האוויר הסורי התקפה נרחבת על עמדות דאעש, לצד שליחת כוחות קרקעיים רבים. לאחר פעולה זו עלתה האפשרות, כי המודיעין האמריקני הוא שסיפק את המידע לתקיפה. אם זה אכן מה שאירע, זהו תקדים משמעותי במלחמת האזרחים בסוריה, כאשר ארה"ב העדיפה לעזור לממשל אסד, מתוך אמונה וידיעה שהאיום של דאעש גדול יותר, מאשר האיום של הישארותו של משטר אסד. דאעש הפיץ ב-19 באוגוסט סרטון בו הוציאו להורג אנשיו עיתונאי אמריקני, שנעלם בסוריה מאז נובמבר 2012. בסרטון מאשים העיתונאי את הממשל האמריקני וטוען שאנשיו הם הרוצח האמיתי. אחד הדברים שקיבלו תשומת לב נוספת בסרטון, הוא מבטאו הבריטי של המוציא להורג. בסוריה נמצאים כיום כ-500 אזרחים בריטים הנלחמים בצד דאעש, וקיים חשש רב בממשלה הבריטית מפני חזרתם של אזרחים אלו למולדתם.

אחת ההתקדמויות המשמעותיות בהבסת דאעש הייתה שחרור הסכר במוסול. ההתקפה על הסכר בוצעה ב-16 באוגוסט, באמצעות התקפות אוויריות אמריקניות וכוחות קרקעיים כורדיים ועירקיים. חשיבותו של הסכר נובעת מהיותו תחנת כוח הידרואלקטרית (ייצור חשמל באמצעות מים) ומתן חשמל ל-1.7 מיליון תושבי העיר מוסול. בנוסף לכך, מנהר החידקל, שעליו נמצא הסכר, זורמים מים לאורכה של עירק. מדובר באחת התבוסות הגדולות של דאעש בעירק. לאחר ההתקפה על הסכר, כוחות הביטחון העירקים החלו במתקפה על העיר תיכרית, מקום הולדתו של סדאם חוסיין. לאחר קרבות באזור שהיה זרוע מוקשים ובעל פריסת צלפים, כוחות הביטחון נסוגו מהאזור.

בהמשך לשיחות הגרעין הודיע השבוע יו"ר סבא"א, יוקיה אמאנו כי אירן משתפת פעולה ומוסרת מידע על-אודות תוכנית הגרעין שלה. בין היתר, מסרה אירן מידע על-אודות עבודתה בתחום הנפצים, שנבדקו לטובת יישום אזרחי. לצד זאת יש לשים לב לגזרה עליה מדברים פחות בתחום האירן. בעוד שמנהיג אירן חסן רוחאני אמר, כי ליכולת גרעינית אין מקום באסטרטגיית ההגנה של אירן, יכולות אירן בתחום הטילים אינן נושא למו"מ, כמו שארה"ב מעוניינת שיהיה.

מצרים מילאה תפקיד משמעותי בשיחות בין ישראל לחמאס. בעוד שבעבר שיחות כאלו התנהלו בדרך כלל בחסות אמריקנית, השיחות האחרונות נעשו ללא האמריקנים, כחלק מהאסטרטגיה של הממשל המצרי הנוכחי, להתמודדות עם הלחימה בעזה. האסטרטגיה הנוכחית הורידה את כוחם של קטאר, טורקיה והחמאס. הכוח הועבר לידי ישראל, מצרים ומדינות המפרץ, ולא ניתנה חשיבות כלשהי לממשל אובמה. בסבב הנוכחי, דאג נשיא מצרים עבד אל-פאתח א-סיסי לא לדבר ישירות מול החמאס, ובכך לצמצם את השפעת הארגון ולהציג את הפתח ואבו-מאזן כנציגים הרשמיים של הפלשתינים; הוא דאג שארה"ב תדון בנושא לפי התנאים שלו; והכול נעשה תוך התחשבות בתדמיתו בעיני הציבור המצרי. מצרים היא זו שהכתיבה את התנאים והפעולות במו"מ האחרון, ובכך הדגישה את כוחה באיזור. נראה כי א-סיסי מצליח לשקם את מצרים, לפחות כעת מבחינת מעמדה האיזורי והבינלאומי. האתגר הבא יהיה שיקום כלכלי שיבוא מהשקעות זרות ומתיירות.