שופט, לא רשם

ח"כים רבים חתמו על הצעת החוק של ח"כ יואב בן-צור, לפיה יוחלף תואר "רשם ההוצאה לפועל" או כפי שכונה בעבר "ראש ההוצאה לפועל", ל"שופט אכיפה". כותב שורות אלו היה מיוזמי החוק. לדברי בן-צור, הצעת החוק באה לעשות צדק היסטורי עם הירושה במערכת המשפט שקיבלה מדינת ישראל מימי המנדט ולבטל את המונח "רשם", לכל הפחות לעת עתה ברשות האכיפה והגבייה, שהיא רשות נפרדת כיום ממערכת בתי המשפט. בפועל נושאי תפקיד זה כשירים לכהן כשופטים ועליהם לעבור את הוועדה למינוי שופטים. וזה לא רק במישור הפורמלי, אלא גם המעשי: סמכות רשמי ההוצאה לפועל היא שיפוטית בחלק ניכר מההליכים המובאים לפתחם, כטענת "פרעתי" ועוד. חיזוק מעמדם של הרשמים יהווה אף חיזוק למערכת בתי המשפט כולה, כאשר אכיפת ביצועו של פסק דין יינתן על-ידי שופט על כל המשתמע מכך. כאשר אדם המשתמט מתשלום חובותיו יקבל לידיו צו הבאה בפני "שופט אכיפה", יש סיכוי טוב יותר שהוא יפנים את חשיבות הסמכות אשר בפניה הוא מובא, יותר מאשר הצו חתום בידי "רשם" - תואר ארכאי המשדר שלא בצדק סוג של תפקיד פקידותי גרידא. יש לתקן את המצב הנוכחי, בו לרשם הוצאה לפועל יש סמכות דומה לשופט בית משפט שלום בנושאים מסוימים כגון טענת פרעתי ואף צווי מאסר בתיקי מזונות, אך הוא נקרא רשם ולא שופט. מה גם, שהדבר גורם שרשמים לא מכהנים תקופה ארוכה בתפקיד משום שהם מעוניינים בקידום לתפקיד שופט. תיקון החוק יגרום שהרשמים יכהנו תקופות ארוכות יותר ויצברו ניסיון רב ומקצועי. ברמה היומיומית מקבל רשם ההוצאה לפועל החלטות תוך בחינת ראיות, ניתוח עובדות, קביעת מהימנות - והכל תוך התבססות על הדין וההלכה הפסוקה. גם בכך הוא מבצע עבודה שיפוטית לכל דבר. פרט לארבעת סעיפי הסמכות השיפוטית המסורתיים שבחוק (הדיון בטענת "פרעתי", חיוב הנאמן וצד ג' בתשלום חוב פסוק, וחיוב כונס הנכסים בפיצוי בגין נזק שגרם), מקנה חוק ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה סמכויות שיפוט לכל דבר גם בסעיפים 18 ו- 20 לחוק, וכן בסעיף 14 לחוק (בעניין עיכוב יציאה מהארץ) ובסעיפים נוספים, משמע - ערעור בזכות לבית המשפט. החלטות רשמי ההוצאה לפועל, בתחום כינוסי הנכסים הן במהותן, הגדרתן ואופיין שיפוטיות. מבחינת סכומי המחלוקת, העניינים הנדונים במסגרת תיקים אלו עולים לעיתים רבות מבחינה כספית על אלו הנדונים עניינית בבתי משפט שלום. השוואת החקיקה בין ישראל למדינות נוספות בעולם המערבי מעלה בבירור, כי במרבית מערכות השפיטה בעולם הסמכויות המתוארות לעיל מצויות הן בידי שופטים. לפיכך זוכה הצעת חוק זו לתמיכה רחבה מחברי כנסת אשר בדרך כלל נדיר למצוא מכנה משותף ביניהם, שכן להצעת חוק זו הצטרפו יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, דוד רותם מישראל ביתנו, וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש.